משתמש:אצב/טיוטה

אגרות קודש היא סדרת ספרים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביהם של אדמו"רי חב"ד לכלל ולפרט.

הסדרה מתפרסת על גבי קשת רחבה של נושאים החל מענייני תורה, הוראות בקשר לניהול מוסדות חב"ד, עצות בענייני פרנסה, בריאות ועבודת ה', דיונים רבים בהלכה, הערות למחברי ספרים על ספריהם .

הסדרה כוללת מכתבים שיש בהם עניין לציבור בלבד, אגרות מן השנים ה'תקמ"ב - ה'תשל"ה (1782-1975).

האגרות החלו לצאת לאור כספר בפני עצמו בשנת תש"מ. המכתבים מסודרים בכרכי הסדרה בסדר כרונולוגי, לפי סדר כתיבתם. הסיבה לכך הייתה רצונו של הרבי להזדרז ולההדיר את הסדרה, בלי להשתהות בשל עיכובי עריכה וכדומה. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

הדפסת האגרות

אדמו"ר הזקן

ההוצאה הראשונה חלק א' כולל 147 אגרות, בנוסף להן נדפסו בספר גם אגרות שהם מהגניזה החרסונית.

יצא לאור בחודש אלול תש"מ ובשנת תשמ"ז בכרך אחד עם אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי ואגרות קודש מאדמו"ר הצמח צדק.

חלק ב' הכולל 11 אגרות נוספות, יצא לאור בשנת תשנ"ג בכרך אחד עם אגרות קודש אדמו"ר האמצעי חלק ב' ואגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק חלק ב'.

ההוצאה החדשה בשנת תשע"ב יצא אגרות קודש אדמו"ר הזקן בכרך נפרד בפני עצמו עם הוספה של הרבה אגרות חדשות בהוצאה חדשה ומתוקנת עם מבוא מפורט על תוכן האגרות, תצלומים של כל האגרות שישנם בנמצא בכתב יד האדמו"ר ונספחים.

אדמו"ר האמצעי

ההוצאה הראשונה חלק א' כולל 43 אגרות, יצא לאור בחודש אלול תש"מ (ושוב בשנת תשמ"ז) בכרך אחד עם אגרות קודש אדמו"ר הזקן ואגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק.

חלק ב' כולל 8 אגרות, יצא לאור בשנת תשנ"ג בכרך אחד עם אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב' ואגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק חלק ב'.

ההוצאה החדשה בכסלו תשע"ג יצא לאור אגרות קודש אדמו"ר האמצעי בכרך נפרד בפני עצמו עם הוספה של הרבה אגרות חדשות (בסך הכל כשמונים אגרות) בהוצאה חדשה ומתוקנת עם מבוא מפורט על תוכן האגרות, תצלומים של כל האגרות שישנם בנמצא בכתב יד האדמו"ר ונספחים.

אדמו"ר הצמח צדק

ההוצאה הראשונה ח"א כולל 31 אגרות מאדמו"ר הצמח צדק, יצא לאור בחודש אלול תש"מ ובמהדורה שנייה בשנת תשמ"ז בכרך אחד עם אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי ואגרות קודש מאדמו"ר הזקן.

חלק ב' כולל 17 אגרות, יצא לאור בתשנ"ג בכרך אחד עם אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי חלק ב' ואגרות קודש מאדמו"ר הזקן חלק ב'.

ההוצאה החדשה בניסן תשע"ג יצא לאור בכרך נפרד בפני עצמו עם הוספה של הרבה אגרות חדשות (בסך הכל כתשעים אגרות) בהוצאה חדשה ומתוקנת עם מבוא מפורט על תוכן האגרות, תצלומים של כל האגרות ישנם בנמצא בכתב יד האדמו"ר, נספחים ומכתבי ספק למי.

אדמו"ר מהר"ש

מהדורתו הראשונה של הספר יצאה לאור כקונטרס השלמה לסדרת האגרות קודש של שאר אדמו"רי חב"ד, ורק בשנת תשנ"ג נצבר מספיק חומר בארכיון ספריית ליובאוויטש והרב שלום בער לוין ניגש לעבודת העריכה על הספר.

רוב האגרות קודש שנדפסו בספר נמצאים בכתב יד בארכיון הספריה, ובסוף הספר צורפו צילומי האגרות בכתב ידו המקורי של אדמו"ר המהר"ש. בשנת תשס"ב נדפס הספר במהדורה מחודשת, וצורפו אליו מספר אגרות נוספות שהצליחו להשיג במהלך השנים שחלפו מאז המהדורה הקודמת.

בסוף הספר נדפס צילום של העמודים הראשונים והאחרונים מהמגילה שכתב אדמו"ר המהר"ש בכתב ידו.

אדמו"ר הרש"ב

לאחר חג השבועות ה'תשמ"א קיבל הרב שלום בער לוין הוראה מהרבי להתחיל לאסוף את מכתבי הרבי הרש"ב. הוא החל לאסוף את המכתבים שבספריית חב"ד, אצל אספנים ועוד. במשך הקיץ היו חילופי מכתבים בינו לבין הרבי בנוגע לאופן עריכת הספר.

• חלקים א' וב' - במשך חורף תשמ"ב ערך (יחד עם ר' יוסף יצחק איידלמן) את החלקים, ובאביב הוציאם לאור, בצירוף מפתחות.
• חלקים ג' - ה' - בחורף תשמ"ו, ראה הרב לוין שיש בארכיון עוד הרבה אגרות מהרבי הרש"ב שעדיין לא הודפסו. בז' אדר שני שאל את הרבי האם להוציא לאור חלקים נוספים, ונענה בחיוב. החלקים נדפסו בין החודשים מנחם אב תשמ"ו – טבת תשמ"ז. בכרך ה', נדפסו גם פסקי הדין ותשובותיו ההלכתיות של הרבי הרש"ב.
• חלק ו' - יצא לאור בשנת תשע"א.

על האגרות וסגנונן

ניתן לחלק את מכתביו של הרבי לחמישה סוגים:

• מכתבים לאנשים פרטיים - אלו מהווים את רוב רובה של הסדרה. מכתבים אלו מכילים מענות לשאלות, בקשות והתייעצויות שנכתבו לרבי (בחלק מהמכתבים, תוך השמטת פרטים מזהים), מכתבי עידוד, עצות ועוד. מכתבים אלו נושאים פן אישי, אך יש בהם תכנים המהווים הוראה לרבים.
• מכתבי תורה - שנשלחו לרבנים, ראשי ישיבות ואישים תורניים, חלקם כמענה לשאלותיהם, ולעתים כרצף של התכתבות תורנית.
• פניות לרבנים ולאישי ציבור - מכתבים שיוזם הרבי ובהם הוא מנסה לעורר לפעולה בנושאי יהדות אקטואליים (כגון: נסיעת אוניות ישראליות בשבת, תיקון חוק "מיהו יהודי", "שלימות הארץ", עשרת המבצעים ועוד).
• מכתבים כלליים - לפני חגים ומועדים כמו יום סגולה חסידי, נהג הרבי לכתוב "מכתב-כללי" הממוען לכל יהודי. במכתבים אלו עמד הרבי על נקודה כללית הנוגעת למועד הקרב, מבארה בדרכו ומסיק ממנה הוראות למעשה וחיזוק בעבודת ה'. מכתבים אלו תורגמו לשפות נוספות ופורסמו בעיתונות. מכתבים אלה נדפסו גם בספר "אגרות מלך", המאסף את אגרות הרבי לכלל הציבור).
• אגרות ברכה - מכתבים שאותם שלח הרבי לחסידיו וליהודים בעולם כברכה למאורעות שונים - לידה, חתונה, הולדת ילד וכדומה. מכתבים אלו נשאו תוכן וניסוח קבוע ומשום כך אינם מופיעים בסדרת ה"אגרות קודש", למעט מכתבים מיוחדים שבהם נוסף איחול מיוחד או הערת שוליים לנשוא המכתב.

תוכן כרכי האגרות

• כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד תש"ד)
• כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה (תש"ה) עד תש"ח
• כרך ג - אגרות מהשנים תש"ט-תש"י
• כרך ד - אגרות משנת תשי"א
• כרכים ה-ו - אגרות משנת תשי"ב
• כרך ז - אגרות משנת תשי"ג
• כרכים ח-ט - אגרות משנת תשי"ד
• כרכים י-יא - אגרות משנת תשט"ו
• כרכים יב-יג - אגרות משנת תשט"ז
• כרכים יד-טו - אגרות משנת תשי"ז
• כרכים טז-יז - אגרות משנת תשי"ח
• כרך יח - אגרות משנת תשי"ט
• כרך יט - אגרות משנת תש"ך
• כרך כ - אגרות משנת תשכ"א
• כרך כא - השלמות, אגרות עד תשכ"א (השלמה לכרכים א-כ)
• כרך כב - אגרות מהשנים תשכ"ב-תשכ"ג
• כרך כג - אגרות מהשנים תשכ"ד-תשכ"ה
• כרך כד - אגרות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז
• כרך כה - אגרות משנת תשכ"ח
• כרך כו - אגרות מהשנים תשכ"ט-תש"ל
• כרך כז - אגרות מהשנים תשל"א-תשל"ב
• כרך כח - אגרות משנת תשל"ג
• כרך כט - אגרות משנת תשל"ד
• כרך ל - אגרות משנת תשל"ה

בנוסף ישנם שני כרכים של תרגום האגרות קודש שביידיש, בכרך הראשון מתורגמות האגרות שביידיש מכרכים א-ו (תש"ב-תשי"ב), ובכרך שני מתרגמות האגרות שביידיש מכרכים ז-טו (תשי"ג-תשי"ז).

אגרות קודש באנגלית

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

האגרות בסדרת הספרים "אגרות קודש" נכתבו בעברית או ביידיש. כן נכתבו מכתבים רבים באנגלית לאלו שפנו אל הרבי בשפה זו. מכתבים אלו נכתבו, בדרך כלל, על ידי מזכירו של הרבי, פרופ' ניסן מינדל, שגם חיבר עשרות ספרים, לצד ירחון לנוער. חלק גדול ממכתבים אלו נדפס בסדרת ספרים בת 13 חלקים.

בשנים האחרונות יזם השבועון "כפר חב"ד" תרגום של המכתבים, והם החלו להופיע בסדרת ספרים בשם "מורה לדור נבוך". עד כה הופיעו בסדרה זו שלושה ספרים. בניגוד לסדרה העברית, סדרה זו אינה מופיעה בסדר כרונולוגי אלא על פי נושאים וקטגוריות: דת ומדינה, נישואין, מוסדות, אישים ועוד.

כתיבה באמצעות אגרות הקודש

לאחר מותו של הרבי התפתח בחסידות חב"ד (בעיקר בקרב הזרם המשיחיסטי), מנהג לכתוב מכתבים לרבי ולהניחם בכרכי "אגרות קודש" לקבלת ברכה, או עצה והדרכה, על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, והכנסתו למקום אקראי בספר. הצורך התעורר לאחר שבמשך כל שנות הנהגתו היו החסידים מרבים לכתוב אליו ולקבל את עצתו והדרכתו. החסידים רצו להמשיך את הקשר עם הרבי ולקבל תשובות. האמונה מאחורי המנהג מתבססת על המקובל אצל חסידים, שצדיקים הכניסו את עצמם לתוך תורתם, וכאשר מכניסים מכתב או בקשה לאחד מספריהם, כאילו המכתב והבקשה נמסרו לידיהם. הנוהגים כך, מתייחסים לכתיבה באגרות הקודש כמו שהיו מתייחסים למכתב רגיל ששלחו לרבי בחייו, הם עורכים את ההכנות וכותבים בצורה בה מקובל לכתוב לרבי.

קודם הכתיבה נוטלים ידיים ומקבלים החלטה להוסיף בלימוד תורה או בקיום מצוות. המכתב עצמו, נכתב על נייר חלק ומלבד הבקשה או השאלה, הפונה מציין שם ושם האם שלו או של אלו אותם הוא מזכיר במכתב. לאחר הכתיבה מכניסים את המכתב למקום אקראי בספר. לאחר מכן פותחים את העמודים שביניהם הוכנס המכתב ומנסים למצוא בהם התייחסות למכתב.

פעולה דומה נעשתה גם בחיי הרבי, על ידי חסידי חב"ד ששהו ברוסיה, הרחק מהרבי וללא יכולת ליצור עמו קשר, והכניסו את מכתביהם בספרי החסידות, בעיקר בספר התניא.

על דרך זו של פתרון שאלות באמצעות פתיחת ספר (נוהג הדומה לגורל הגר"א) התקיימו פולמוסים אם היא מותרת על פי ההלכה, ישנם כאלו שטוענים שיש לבדוק את הדברים לגופו של עניין, לדוגמה אם מדובר בשידוך, אם הבחור בעל מידות, איש טוב וכדומה, אין מה לפתוח את האגרות ואם הוא לא כזה - לא יעזור גם אם יפתחו את אגרות הקודש ויש שכתבו שאין איסור בדבר, ויש להתפלל לה' שישלח את תשובתו דרך הספר.

כמו כן, שנויה היא במחלוקת בקרב חסידי חב"ד, מצדדי המנהג מצטטים אף הם את דברי הרבי:”וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסוימת פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל”. לעומתם יש הטוענים בחב"ד כנגדה כי הרבי מסר הנחיות מפורטות כיצד לפתור שאלות וספקות בלי להפנותן אליו, ויש לנהוג על פי הנחיותיו. הם גם מציגים הסתייגויות שונות, כמו דברי הרבי: ”מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בענייני חול, ויעשו "גורל" בשאר אופנים”.

קישורים חיצוניים

קריאה:

• כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט, אתר ספריית חב"ד
• כרכים א' - כ"ח, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks" (חלקים י"ב וי"ד חסרים)

מפתחות

• מפתחות לכרכים א' - כ', פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".

תרגום:

• שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".
• מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך הסדרה "מורה לדור נבוך"

כתיבה לרבי באגרות

• .igrot.com - אתר המאפשר כתיבת מכתב באגרות הקודש וקבלת תוצאות אונליין.

אודות:

• מאמר על סדרת הספרים באתר "בית חב"ד"

הערות שוליים

קטגוריה:כתבי חב"ד קטגוריה:ספרי מנחם מנדל שניאורסון