ספריית חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספריית אגודת חסידי חב"ד
ספריית חב"ד.JPG מבנה ספריית חב"ד. משמאלו, מרכז חב"ד העולמי - 770
מיקום ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית Flag of the United States.svg
סוג ספריית מחקר פרטית
גודל האוסף כ-250,000 ספרים
מנהל הרב שלום דובער לוין
אתר http://chabadlibrary.org
סידור הבעל שם טוב (פריט ארכיון #1994) - אחד מחשובי הספרים באוסף הספרייה.
בנין 770 בכפר חב"ד, בו נמצא הסניף של הספרייה בישראל

ספריית חב"ד (שמה המלא: ספריית אגודת חסידי חב"ד) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.

הספרייה נבנתה על ידי אדמור"י חב"ד, והיא שוכנת בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ליד מרכז חב"ד העולמי - 770. הספרייה הייתה שייכת לרבי הששי מלובביץ', רבי יוסף יצחק שניאורסון. לאחר פטירתו נקבע שהיא שייכת לאגודת חסידי חב"ד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמור"י חב"ד חיבבו ספרים וכתבי יד תורניים. בשל שריפות שהיו פוקדות את העיירות שבהן חיו האדמו"רים הראשונים נותרו אך שרידים מעטים מספריותיהם.

בשנת 1915 נאלץ האדמו"ר שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) לעזוב את לובביץ', עקב התקרבות הכוחות הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. הוא עבר לרוסטוב, ושלח לאחסון במוסקבה את אוסף הספרים שלו, שאותו יסד רבי שניאור זלמן מלאדי, וכלל כ-15,000 ספרים. בשנת 1920 נפטר האדמו"ר. עם הרגיעה במלחמת האזרחים ברוסיה, ביקש בנו וממשיך דרכו, האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, לקבל את אוסף הספרים, אך השלטון הסובייטי החדש הלאים את המחסן שבו אוחסנו הספרים, והעביר את האוסף, שנודע בשם "אוסף שניאורסון", לספרייה הממלכתית של רוסיה.

רבי יוסף יצחק שניאורסון החל לרכוש ספרים בכסף רב. לאחר יציאתו מברית המועצות הוציא עמו את ספרייתו, ובפולין אף הרחיב אותה. הוא ייסד קרן במטרה להגדיל את "ספריית ליובאוויטש". במכתביו לאספני ספרים הדגיש כי הספרייה מיועדת גם עבור חוקרים העוסקים בעבודות מחקר על היהדות. לפיכך, התקבלו בברכה גם ספרים שאינם קשורים במישרין ליהדות, ואף ספרי כפירה. במשך תקופה זו נוהלה הספרייה על ידי חיים ליברמן. לאחר שנמלט הריי"צ מאירופה הוא הצליח לאחר מאמצים רבים של שנה וחצי להביא את הספרייה לארצות הברית, במימון אגודת חסידי חב"ד של ארצות הברית וקנדה.

בשנת תשמ"ה (1985) נטל נכדו של הרבי, בארי גור-ארי, כ-400 ספרים מהספרייה, ומכר את חלקם במחירי עתק, בטענה כי הם שייכים לו, בתור יורש של סבו (הן הרב מנחם מנדל שניאורסון והן הרב שמריהו גור-ארי, אביו של בארי, היו חתניו של הריי"צ). חסידות חב"ד פתחה נגדו במשפט שכונה "משפט הספרים", שבסיומו פסק השופט כי הספרים הם רכוש הקהילה ולא רכוש פרטי, ולפיכך היורשים הם אגודת חסידי חב"ד. בין הטענות המכריעות הייתה טענתה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק ואשתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון, שאמרה בעדותה (במענה על השאלה למי שייכת הספרייה): "לחסידים, שכן גם אבי היה שייך לחסידים". יום הניצחון במשפט נקרא בפי החסידים "דידן נצח" (בארמית: "שלנו ניצח", כלומר ניצחון שלנו), ובהוראת הרבי‏[1] הם נוהגים לקיים בו פעולות לחיבוב ספרים (כגון קנייה, תיקון או כריכה).

הספרייה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרייה יש כ-250,000 כותרים, רבים מהם עתיקים ונדירים, ששוויים נאמד בעשרות אלפי דולרים. מתוכם, כמאתיים אלף ספרים ביידיש ובעברית, וכחמישים אלף בשפות אחרות.

מנהל הספרייה הוא הרב שלום דובער לוין והספרן ראשי הוא הרב יצחק וילהלם.

בין הספרים הנדירים ביותר, נמצא "סידור הבעל שם טוב" המוחזק במקום שמור, ואין לאיש גישה אליו, מלבד הספרן הראשי.

שיטת המיון של הספרייה נבנתה באופן עצמאי על ידי הספרנים שלה. בשנים האחרונות נבנה אתר אינטרנט, המעניק גישה לקטלוג המקוון, המחולק לשפות (אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ורוסית). הספרייה משתפת פעולה עם אתר HebrewBooks, המציע ספרים אלקטרוניים תורניים סרוקים, רבם מהם מאוספי הספרייה.

הספרייה שוכנת בבניין בן שלוש קומות, שבו שתי הקומות הראשונות משמשות לאיחסון הספרים והקומה השלישית משמשת כמשרד, חדר קריאה (שבו ניתן להזמין ספרים שונים ולערוך צילומים) ותערוכה המציגה פריטים מחייהם של הרבי מליובאוויטש ואדמו"רים קודמים. בחדר מיוחד עובד צוות המהדיר את כתביהם של אדמורי חב"ד.

ספרים רבים יצאו לאור על פי כתבי יד שהעותק היחיד שלהם נשמר בספרייה או מהערות שנרשמו בכתב יד על גבי ספרים באוסף.

אוסף שניאורסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוסף שניאורסון" הינו חלק מהספרייה המיתולוגית של אדמור"י חב"ד הכולל יותר מ-12 אלף כותרים, שהופקד על ידי האדמו"ר החמישי של חב"ד בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה דאז ואחרי כמה שנים הוא הולאם על ידם. בהמשך שלח את בנו האדמו"ר השישי להוציא את הספרים, אך הרוסים לא הוציאו זאת.

בסביבות שנת 1988 הרבי מליובאוויטש השיב את המאמצים להשבת האוסף לספריית חב"ד‏[2]. במשך השנים נעשה על ידי חסידיו פעולות שונות על מנת שממשלת רוסיה תשיבת את האוסף לחב"ד (דרך דיפלומטיה בתוך רוסיה, דרך הסנאט האמריקאי ובתי משפט בינלאומיים), בפועל הספרייה במוסקבה והשלטונות סירבו לעביר את הספרים למרות פסק דין של בית משפט ברוסיה המורה כי האוסף שייך לחב"ד.

בסביבות 2005 נפתח משפט בבית משפט פדרלי בארצות הברית המתנהל עד היום. ממשלת רוסיה סירבה לשלוח נציג למשפט, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין, והדיון נערך במעמד צד אחד‏[3]. ב-5 באוגוסט 2010 הורה בית המשפט הפדרלי בארצות הברית לממשלת רוסיה להעביר בתוך 30 יום את כל כרכי ספריית שניאורסון הנמצאים בספריות הציבוריות במוסקבה לידי תנועת חב"ד. ההחלטה גרמה למתחים דיפלומטיים בין ארצות הברית ורוסיה ולהימנעותה של רוסיה מלאשר לספינה בבעלות הממשלה מלעגון בארצות הברית מחשש כי תעוקל‏[4]. ב-2012 הוציא בית המשפט צו בו הוא מחייב את רוסיה לשלם 50 אלף דולר לכל יום שהספרים לא הושבו.

בתחילת 2013 החליטה ממשלת רוסיה בהחלטה חד צדדית, למרות תוצאות המשפט בארצות הברית, כי היא תעביר את הספרים לידי חב"ד ברוסיה ויופקד במוזיאון היהודי במוסקבה שקם באותה שנה. בחודש אפריל הודיעו שלטונות רוסיה כי הם מתכוננים להעביר את האוסף למוזיאון בשלבים, שלב ראשון 500 ספרים, עד סוף 2013 כ-4500 ספרים, שכבר מזוהים כחלק מהאוסף, ולאחר מכן מיון וההעברה של כל השאר.

בתחילת יולי העבירה רוסיה בפועל את ה-500 ספרים הראשונים וב-13 ביוני 2013 כינס נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מסיבת עיתונאים בה נכחו שלוחי חב"ד ברוסיה בו הודיע רשמית על העברת הספרים בפועל למוזיאון היהודי במוסקבה‏[5], לאחריו דיבר הרב בערל לאזאר ואמר שהמטרה הסופית היא שהספרים יגיעו למקום בניו יורק‏[6]. הספרן הראשי בספריית חב"ד בניו יורק גם כן הודיע בתגובה כי הספרים חייבים לחזור למקומם האמיתי בניו יורק ולא להישאר ברוסיה‏[7].

בין ה-500 ספרים הראשונים שהועברו נמצא כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד עד למציאתו.

ספריית מוסקבה, העלתה לאינטרנט חלק גדול מתוך אוסף שניאורסון שאצלה‏[8].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שלום דובער לוין, ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, קה"ת, תשנ"ג
  • הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, קה"ת והנהלת הספרייה, 12/2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתאריך ה' בטבת תשמ"ט
  2. ^ יומן השליחות המיוחדת, שלום דובער לוין.
  3. ^ טלילה נשר, המלחמה הקרה - גרסת חב"ד, 31 בדצמבר 2009, באתר גלי צה"ל און-ליין
  4. ^ ‫אלי שווידלר, חב"ד גרמה למשבר ביחסי רוסיה-ארה"ב, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011‬; ‫יואל ביטלמן, איך גרמו ספרי חב"ד להברחת אוניה רוסית?, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2011‬
  5. ^ "סוף סוף הספרים בידיים שלכם", אמר פוטין שטורעם.נט. ו' בתמוז תשע"ג.
    קובי נחשוני, פשרה נוסח פוטין: ספרי חב"ד - למוזיאון היהודי, באתר ynet‏, 13 ביוני 2013
  6. ^ הרב לאזאר במכתב, COL
  7. ^ תגובתו של שלום דובער לוין מנהל הספרייה - באתר חב"ד און ליין.
  8. ^ חיפוש בתוך ספרי אוסף שניאורסון הסרוקים (ברוסית).