ספריית חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספריית אגודת חסידי חב"ד
ספריית חב"ד.JPG
מבנה ספריית חב"ד. משמאלו, מרכז חב"ד העולמי - 770
מיקום ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית Flag of the United States.svg
סוג ספריית מחקר פרטית
גודל האוסף כ-250,000 ספרים
מנהל הרב שלום דובער לוין
קואורדינטות 40°40′8.47″N 73°56′35.09″W / 40.6690194°N 73.9430806°W / 40.6690194; -73.9430806קואורדינטות: 40°40′8.47″N 73°56′35.09″W / 40.6690194°N 73.9430806°W / 40.6690194; -73.9430806
http://chabadlibrary.org
סידור הבעל שם טוב (פריט ארכיון #1994) - אחד מחשובי הספרים באוסף הספרייה.
בנין 770 בכפר חב"ד, בו נמצא הסניף של הספרייה בישראל

ספריית חב"ד (שמה המלא: ספריית אגודת חסידי חב"ד) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.

הספרייה מורכבת מאוספי הספרים וכתבי היד בספריות אדמור"י חב"ד לדורותיהם, והיא שוכנת כיום בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, בצמוד למרכז חב"ד העולמי - 770. הספרייה הייתה שייכת לרבי הששי מלובביץ', רבי יוסף יצחק שניאורסון. לאחר פטירתו נקבע שהיא שייכת לאגודת חסידי חב"ד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמור"י חב"ד חיבבו ספרים וכתבי יד תורניים. בשל שריפות שהיו פוקדות את העיירות שבהן חיו האדמו"רים הראשונים נותרו אך שרידים מעטים מספריותיהם.

בשנת 1915 נאלץ האדמו"ר שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) לעזוב את לובביץ', עקב התקרבות הכוחות הגרמנים במלחמת העולם הראשונה. הוא עבר לרוסטוב, ושלח לאחסון במוסקבה את אוסף הספרים שלו, שאותו יסד רבי שניאור זלמן מלאדי, וכלל כ-15,000 ספרים. בשנת 1920 נפטר האדמו"ר. עם הרגיעה במלחמת האזרחים ברוסיה, ביקש בנו וממשיך דרכו, האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, לקבל את אוסף הספרים, אך השלטון הסובייטי החדש הלאים את המחסן שבו אוחסנו הספרים, והעביר את האוסף, שנודע בשם "אוסף שניאורסון", לספרייה הממלכתית של רוסיה.

רבי יוסף יצחק שניאורסון החל לרכוש ספרים בכסף רב. הוא רכש את ספרייתו של האספן והביבליוגרף ר' שמואל וינר בחדש כסלו תרפ"ה.

לאחר יציאתו מברית המועצות הוציא עמו את ספרייתו, ובפולין אף הרחיב אותה. הוא ייסד קרן במטרה להגדיל את "ספריית ליובאוויטש". במכתביו לאספני ספרים הדגיש כי הספרייה מיועדת גם עבור חוקרים העוסקים בעבודות מחקר על היהדות. לפיכך, התקבלו בברכה גם ספרים שאינם קשורים במישרין ליהדות, ואף ספרי כפירה. במשך תקופה זו נוהלה הספרייה על ידי חיים ליברמן. לאחר שנמלט הריי"צ מאירופה הוא הצליח לאחר מאמצים רבים של שנה וחצי להביא את הספרייה לארצות הברית, במימון אגודת חסידי חב"ד של ארצות הברית וקנדה.

בשנת תשמ"ה (1985) נטל נכדו של הרבי, בארי גור-ארי, כ-400 ספרים מהספרייה, ומכר את חלקם במחירי עתק, בטענה כי הם שייכים לו, בתור יורש של סבו (הן הרב מנחם מנדל שניאורסון והן הרב שמריהו גור-ארי, אביו של בארי, היו חתניו של הריי"צ). חסידות חב"ד פתחה נגדו במשפט שכונה "משפט הספרים", שבסיומו פסק השופט כי הספרים הם רכוש הקהילה ולא רכוש פרטי, ולפיכך היורשים הם אגודת חסידי חב"ד. בין הטענות המכריעות הייתה טענתה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בתו של רבי יוסף יצחק ואשתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון, שאמרה בעדותה (במענה על השאלה למי שייכת הספרייה): "לחסידים, שכן גם אבי היה שייך לחסידים". יום הניצחון במשפט נקרא בפי החסידים "דידן נצח" (בארמית: "שלנו ניצח", כלומר ניצחון שלנו), ובהוראת הרבי‏[1] הם נוהגים לקיים בו פעולות לחיבוב ספרים (כגון קנייה, תיקון או כריכה).

הספרייה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת תשל"ז (1977) מנהל הספרייה הוא הרב שלום דובער לוין. הספרן הראשי הוא הרב יצחק וילהלם.

שיטת המיון של הספרייה נבנתה באופן עצמאי על ידי הספרנים שלה. בשנים האחרונות נבנה אתר אינטרנט, המעניק גישה לקטלוג המקוון, המחולק לשפות (אנגלית, עברית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ורוסית). הספרייה משתפת פעולה עם אתר HebrewBooks, המציע מעל 50,000 ספרים אלקטרוניים תורניים סרוקים, רבים מהם מאוסף הספרייה.

הספרייה שוכנת בבניין בן שלוש קומות, שתי הקומות הראשונות בבניין משמשות לאיחסון הספרים והקומה השלישית משמשת כמשרד, חדר קריאה (בו ניתן להזמין ספרים שונים ולערוך צילומים), ואולם תצוגה בו מתקיימת תערוכה מתחלפת של פריטים מאוצרות הספרייה. בחדר נוסף עובדים צוות המהדירים העורכים את כתבי אדמו"רי חב"ד ומכינים אותם לדפוס. במאי 2014 נרכש הבניין הסמוך לספריה כדי להרחיב את מבנה הספרייה אליו‏[2].

בספריה ישנם ספרי דפוס ודיגטליים, מוזיקה, קלטות, כתבי עת, מפות, ארכיונים גנאלוגים, מדריכי עסקים, והיסטוריה מקומית שיש להם שייכות לעם היהודי וההיסטוריה שלו.

אוסף ספרים מודפסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרייה יש מעל 250,000 כותרים, חלק גדול מהם עתיקים ונדירים ביותר, דפוסי-ערש והוצאות ראשונות, ששוויים נאמד בעשרות אלפי דולרים. מתוכם, כמאתיים אלף ספרים בעברית וביידיש, וכחמישים אלף בשפות אחרות.

בין הספרים הנדירים ביותר, נמצא "סידור הבעל שם טוב" המוחזק במקום שמור, ואין לאיש גישה אליו, מלבד לספרן הראשי.

אוסף כתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספריה נמצאים כיום יותר מאלפיים כרכים כתבי-יד. עיקרו של האוסף הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד. יותר ממאה מהם כתובים בכתב יד אדמו"רי חב"ד.

ארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף יש בספריה ארכיון שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים משבעת אדמו"רי חב"ד (רובם משני האדמו"רים האחרונים וחלק מועט מהדורות הראשונים).

גנזך - פריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגנזך הספרייה שמורים פריטי יודאיקה, כתובות, תמונות, ציורים, ועוד. כמו כן חפצים ותשמישי קדושה כמו תפילין, מגילות-אסתר וכדומה של צדיקים שונים ובמיוחד של אדמו"רי חב"ד.

הוצאה לאור ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת "אוצר החסידים" של הוצאת "קה"ת", ערכה והוציאה לאור למעלה ממאה כרכים מספרי חסידות חב"ד על פי כתבי היד, חלקם מעותק יחיד, שבספרייה, או מהערות בכתב יד שנרשמו על ספרים שבאוסף. המכתבים והמסמכים השמורים בארכיון הספרייה היו הבסיס לסדרת הספרים "אגרות קודש" - מכתבי אדמו"רי חב"ד, וסדרת הספרים "תולדות חב"ד" - פרקים בהיסטוריה של התנועה.

במשך כעשור (תשל"ז-תשמ"ו) יצא לאור כתב העת קובץ "יגדיל תורה" בימה לפרסום אוצרות הספרייה ודיון בהם. בשנת תשס"ט התפרסם חומר נוסף בספר "מבית הגנזים".

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ד (1994) פתחה הספרייה אולם תצוגה לציבור הרחב. בתערוכה המתחלפת מידי 18 חודש מוצגים פריטים מאוצרות הספרייה בנושא מסוים. לדוגמה, ב- 2013 הנושא הנושא היה 'מפתחות ערים ותעודות כבוד' שנמסרו לרבי מליובאוויטש, ביניהם "מדליית הזהב של הקונגרס" ועוד; מקיץ 2014 נושא התערוכה הוא 'גנזי ספרים' - ספרים מערש הדפוס העברי‏[3], וכן כתבי יד עתיקים בני 1,000 שנה ויותר‏[4].

אוסף שניאורסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוסף שניאורסון" הינו חלק מהספרייה של אדמור"י חב"ד הכולל יותר מ-12 אלף כותרים. האוסף הופקד על ידי הרש"ב, האדמו"ר החמישי של חב"ד בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה דאז. תקופה לא ארוכה אחר כך כאשר הקומוניסטים עלו לשלטון, הולאם האוסף על ידם. בהמשך שלח את בנו האדמו"ר השישי להוציא את הספרים, אך הרוסים לא הוציאו זאת.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 עם התפרקות ברית המועצות, השיב הרבי מליובאוויטש את המאמצים להשבת האוסף לספריית חב"ד‏[5]. במשך השנים נעשו על ידי חסידיו פעולות שונות כדי שממשלת רוסיה תשיב את האוסף לחב"ד (בדרכים דיפלומטיות בתוך רוסיה, דרך הסנאט האמריקאי ובתי משפט בינלאומיים), אך לפועל סירבו הספרייה במוסקבה והשלטונות להעביר את הספרים למרות פסק דין של בית משפט ברוסיה המורה כי האוסף שייך לחב"ד.

בשנת 2000 הזמינה ספריית מוסקבה את הרב לוין לזהות את הספרים מאוסף שניאורסון שברשותה ובמשך כמה שבועות זיהה בעזרת ספרני הספרייה 4,300 ספרים מהאוסף עליהם הודבק מדבקה "אוסף ליובאוויטש". לדבריו בספרייה נמצאים עוד אלפי ספרים מאוסף שניאורסון המופיעים בקטלוג המקורי שנרשם בליובאוויטש בשנת תרע"ד (1914) אך לא הרשו לו לזהות אותם[6].

בסביבות 2005 נפתח משפט בבית משפט פדרלי בארצות הברית המתנהל עד היום. ממשלת רוסיה סירבה לשלוח נציג למשפט, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניין, והדיון נערך במעמד צד אחד‏[7]. ב-5 באוגוסט 2010 הורה בית המשפט הפדרלי בארצות הברית לממשלת רוסיה להעביר בתוך 30 יום את כל כרכי ספריית שניאורסון הנמצאים בספריות הציבוריות במוסקבה לידי תנועת חב"ד. ההחלטה גרמה למתח דיפלומטי בין ארצות הברית ורוסיה ולהימנעותה של רוסיה מלאשר לאוניה בבעלות הממשלה מלעגון בארצות הברית מחשש כי תעוקל‏[8]. ב-2012 הוציא בית המשפט צו בו הוא מחייב את רוסיה לשלם 50 אלף דולר על כל יום שהספרים לא הושבו.

בתחילת 2013 החליטה ממשלת רוסיה בהחלטה חד צדדית, למרות תוצאות המשפט בארצות הברית, כי היא תעביר את הספרים לידי חב"ד ברוסיה והם יופקדו במוזיאון היהודי במוסקבה שקם באותה שנה. בחודש אפריל הודיע הממשל הרוסי כי בכוונתו להעביר את האוסף למוזיאון בשלבים, בשלב ראשון 500 ספרים, ועד סוף 2013 כ-4500 ספרים, שכבר מזוהים כחלק מהאוסף, ולאחר מכן ימיינו ויעבירו את כל השאר.

ב-13 ביוני 2013 כינס נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מסיבת עיתונאים בה נכחו שלוחי חב"ד ברוסיה בה הודיע רשמית על העברת הספרים למוזיאון היהודי במוסקבה‏[9], אחריו דיבר הרב בערל לאזאר ואמר שהמטרה הסופית היא שהספרים יגיעו למקומם בספריית חב"ד בניו יורק‏[10]. בתגובה הודיע מנהל ספריית חב"ד בניו יורק כי הספרים חייבים לחזור למקומם האמיתי בניו יורק ולא להישאר ברוסיה‏[11].

בתחילת יולי העבירה רוסיה בפועל את 500 הספרים הראשונים למוזיאון. ביניהם היה כתב יד של הספר שפת אמת על סדר נשים וסדר נזיקין שנחשב כאבוד עד למציאתו.

באפריל 2014 סיימה ספריית מוסקבה, להעלות לאתר האינטרנט שלה 4,300 ספרים מאוסף שניאורסון שברשותה‏[12]. לפני שהעבירה את המסמכים והספרים למוזיאון היהודי, היא סרקה והעלתה אותם לאתר האינטרנט שלה. ספרים אלו זוהו בשנת 2000 על ידי לוין כחלק מאוסף שניאורסון. לפי שלום בער לוין מנהל הספרייה בניו יורק, לא היה ידוע כלל על קיומם של חלק מכתבי יד אלו‏[13].

בין הפריטים הנדירים שנסרקו והועברו למוזיאון נמצא דפוס ראשון של סידור אדמו"ר הזקן, זהו עותק יחיד בעולם שידוע מדפוס זה. כמו כן נסרקו כתבי יד שונים (כגון קטלוג בכתב יד אדמו"ר הריי"צ מספרי אביו אדמו"ר הרש"ב[13][14], מכתב של הרבי הרש"ב אל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק[15]) ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

JEM

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שלום דובער לוין, ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, קה"ת, תשנ"ג
  • הרב שלום דובער לוין, מבית הגנזים, קה"ת והנהלת הספרייה, 12/2009
  • הרב שלום דובער לוין, יומן השליחות המיוחדת, אודות המאמצים להשבת "אוסף שניאורסון".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתאריך ה' בטבת תשמ"ט
  2. ^ שטורעם, הרכישה של הבניין החדש לספרייה, הושלם!, ו' באייר תשע"ד
  3. ^ לוי מנדלזון, ספרים עתיקים והמון היסטוריה: בקרו בתערוכה של ספריית חב"ד בניו-יורק, מגזין אתר 'בית חב"ד' פרשת מסעי תשע"ד
  4. ^ תמוז תשע"ד, תערוכת גנזי ספרים שבספריית אגודת חסידי חב"ד – ליובאוויטש, הרב שלום דובער לוין
  5. ^ יומן השליחות המיוחדת, שלום דובער לוין.
  6. ^ שלום בער לוין, "מקווים שסוף-סוף יחזירו לנו את כל הספרים", ל' בניסן תשע"ה
  7. ^ טלילה נשר, המלחמה הקרה - גרסת חב"ד, 31 בדצמבר 2009, באתר גלי צה"ל און-ליין
  8. ^ ‫אלי שווידלר, חב"ד גרמה למשבר ביחסי רוסיה-ארה"ב, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011‬; ‫יואל ביטלמן, איך גרמו ספרי חב"ד להברחת אוניה רוסית?, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2011‬
  9. ^ "סוף סוף הספרים בידיים שלכם", אמר פוטין שטורעם.נט. ו' בתמוז תשע"ג.
    קובי נחשוני, פשרה נוסח פוטין: ספרי חב"ד - למוזיאון היהודי, באתר ynet‏, 13 ביוני 2013
  10. ^ הרב לאזאר במכתב, COL
  11. ^ תגובתו של שלום דובער לוין מנהל הספרייה - באתר חב"ד און ליין.
  12. ^ חיפוש בתוך ספרי אוסף שניאורסון הסרוקים (ברוסית) כן יש חיפוש בכתב היד שהם מעלים וכן אפשרות חיםש באנגלית
  13. ^ 13.0 13.1 חיים ברון, נחשף: הקטלוג שהכין אדמו"ר הריי"צ בכתי"ק לספרי אביו, א' אייר תשע"ד. COL
  14. ^ שטורעם, הקטלוג המיוחד שכתב הרבי הריי"צ בידי אמן לפני מאה שנה בדיוק, ל' בניסן תשע"ד
  15. ^ שטורעם, פרסום ראשון: מכתבו של הרבי הרש"ב אל הגר"ח מבריסק, ל' בניסן תשע"ד (בקישור זה יש כמו וכמה מסמכים משם)