כפר חב"ד

ערך זה עוסק ביישוב בישראל. אם התכוונתם לשבועון הנושא שם זה, ראו כפר חב"ד (שבועון).

כפר חב"ד
העתק מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בכפר
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	עמק לוד
גובה ממוצע	‎40‏ מטר
תאריך ייסוד	1948
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	5,105 תושבים
כפר חב"ד

שמעון פרס בכפר חב"ד, 1970, שר התחבורה והתקשורת דאז.

כפר חב"ד הוא יישוב בישראל בו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), שנה לאחר קום המדינה, על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל.

הכניסה הראשית ליישוב היא מכביש רמלה-תל אביב, בין בית דגן למחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. מעברו השני של הכפר עובר כביש ירושלים-תל אביב. העיר הסמוכה לכפר היא ראשון לציון. יש עוד כניסה ליישוב, מכיוון המושב צפריה.

הכפר הוקם בתחילה כיישוב חקלאי. במרוצת השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני. נכון ל-2011 מתגוררות בו קרוב‏ ל-1,300 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. הכפר איבד בשנים האחרונות את צביונו החקלאי, ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים. ענפי החקלאות הפעילים הם כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.

היסטוריה

ראשיתו של הכפר בהתיישבות חסידי חב"ד בבתים נטושים של הכפר הערבי 'ספריה'. כעבור כמה שנים הוקמו בסמיכות בתי הקבע הצמודים לנחלות חקלאיות. הכפר נקרא אז מושב שפריר. תושבי המקום בקשו לשנות את השם והצליחו לשכנע את ועדת השמות הממשלתית לקבוע באופן רשמי באוגוסט 1955 שאזור מבני הקבע ייקרא "כפר חב"ד". בציבור הרחב נכנס שינוי השם לתודעה זמן מה לאחר הפיגוע במאי 1956‏.

עם המעבר לבתי הקבע נתפסו הבתים הערביים על ידי קבוצות של עולים מרומניה ומתימן. הללו ניסו להפוך את הפלישה להתיישבות של קבע ולכנות את ההתיישבות בשם תוחלת. על רקע זה התפתחו עימותים בינם ובין תושבי כפר חב"ד, שראו בכך חדירה לשטחם. בשנות השבעים אילצה המדינה את כל תושבי תוחלת להתפנות מבתיהם. התושבים קיבלו שטחי קרקע ובתים חדשים במימון המדינה במקומות שונים בארץ. רבים עזבו לראשון לציון או לאזור. משפחה אחת סירבה להתפנות ונשארה במקום, והיא שריד לניסיון ההקמה של המושב תוחלת.

לאחר פטירת האדמו"ר השישי, המשיך יורשו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר, ובהמרצתו הגדולה הכפר גדל והוקמו בו מוסדות חינוך רבים.

הרב הראשון של הכפר היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונו לכפר שני רבנים - חתנו של הרב גורליק, הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי. לאחר פטירת הרב טרבניק נשאר הרב אשכנזי הרב היחיד של הכפר.

פיגוע הרצח בבית-הספר למלאכה

בשנת תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור רצחני בבית הספר למלאכה ביישוב, שבו למדו תלמידים מכל רחבי הארץ, מקצתם עולים חדשים. חוליית מחבלי הפדאיון‎ חדרה למקום, בשעה שהילדים עמדו בתפילת ערבית. הם פרצו לבית הכנסת, וירו ללא הבחנה בילדים‏‏.

מהירי נרצחו חמישה ילדים ומדריך ונפצעו עשרות. הפיגוע זעזע את המדינה. תצלומי סידורי תפילה מוכתמים בדם הופצו ברחבי העולם וגרמו זעזוע כלל עולמי על שם הנרצחים הוקמה בבית הספר מגמה לדפוס ושמה 'יד החמישה'‏.

חינוך

בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות. יש מוסדות שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם: בית הספר למלאכה (נסגר), ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה, המוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל.

עוד יש בכפר מעונות ילדים, גנים, בתי-ספר, תלמודי תורה, ישיבות, בית ספר תיכון לבנות, מכללה למורות.

בכפר שוכן הסניף הישראלי המרכזי של ישיבת תומכי תמימים של חב"ד.

תעסוקה

רובם ככולם של תושבי הכפר עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל בדרך כלל שנה או שנתיים אחרי נישואיהם. מקצתם יוצאים לשליחות בארץ ובעולם, והאחרים נכנסים לשוק העבודה.

רבים מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש בכפר, כגון מפעל לרדיאטורים, שני מפעלים לאמנות בזכוכית, כריכייה, מפעלים לייצור תפילין, נגריות , חברה למסכי ענק לאירועים ועוד. תושבים אחרים הם עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, ורבים מהם עובדים מחוץ לכפר.

הנשים עובדות בעיקר בהוראה, במוסדות הכפר ומחוצה לו, ומקצתן עוסקות במקצועות חופשיים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של יזמות עסקית, ונשים רבות פותחות עסקים קטנים.

כלכלה ותחבורה

בכפר יש שלוש צרכניות ומגוון חנויות בתחומים שונים, סניף של דואר ישראל וחברה להשכרת רכב. כמו כן יש בכפר מאפיה וקונדיטוריה, משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר הודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורה שכל הליך האפיה בה הוא בעבודת יד בלבד. לקראת הפסח, מתפקדת המאפיה גם כמרכז מבקרים. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה פועל מרכז המבקרים "מאחורי הדבש", המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.

בכפר עובר קו אוטובוס 153 תל אביב-כפר חב"ד של חברת סופרבוס, וקו אוטובוס 354 של חברת דן, בני ברק-כפר חב"ד-באר יעקב.

תחנת הרכבת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד

התחנה הוקמה בשנת 1952. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

מוסדות ציבור

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, בית אגודת חסידי חב"ד (770), הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, מערכת שבועון כפר חב"ד, אוהל אירועים מרכזי, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, ועוד.
בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת וטיפת חלב.

ועד כפר חב"ד

הכפר הוא בהגדרתו מושב עובדים, שהוא אגודה שיתופית, והוא מנוהל על ידי ועד שנבחר בבחירות דמוקרטיות. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.

כיום יו"ר ועד כפר חב"ד הוא בנימין ליפשיץ, שנכנס לתפקידו בבחירות בשנת תשס"ג (2003) ונבחר לקדנציה שנייה בשנת תשע"א 2011‏. ליפשיץ משמש גם סגן המועצה האזורית עמק לוד. לפניו כיהנו: מנחם לרר (משנת תשמ"ג-1983), שלמה מיידנצ'יק (משנת תשי"ח-1958), דוד ברוומן (משנת תשט"ו-1955), משה צבי סגל (משנת תשי"ב-1952), ושניאור זלמן פלדמן (משנת תש"י-1950).

770

בנין 770 הממוקם בכפר

ערך מורחב – בית אגודת חסידי חב"ד בישראל

בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו שלו, השוכן בניו יורק. בבניין בכפר חב"ד ממוקמים משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ויש בו גם מרכז מבקרים. המבנה מכונה גם הבית האדום.

שכונות ורחובות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בכפר אין שמות רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לחלק מהשכונות, חלקם ניתנו מראש וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך. השיכונים החדשים. "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים‏

בתי כנסת

בכפר עשרה בתי כנסת. הגדולים בהם: במרכז הכפר - "בית מנחם", על שם הרבי מליובאוויטש; בחלק הדרומי - בית הכנסת המרכזי; ובאזור השיכונים - בית נחום יצחק. ישנם עוד בתי כנסת שבכל אחד מהם עשרות מתפללים: בבניין "770"; בית הכנסת ישראל אריה לייב במקלט הצפוני בשכונת לוי יצחק א'; "ר' מענדל'ס שול" בשכונת לוי יצחק בנה ביתך; בית הכנסת "יעקב אבינו" בבית משפחת גינדי בשכונת לוי יצחק; בית הכנסת במרתף ביתו של ר' אליהו אמיתי; וכן נפתח‏ (2012) בית הכנסת בשם 'יוסי רייטשיק שול' בשכונת לוי יצחק‏.

מקוואות

בכפר ישנם שלשה מקוואות טהרה לגברים, הגדול והמרכזי שבניהם מכיל שלוש בריכות טבילה וכמאה ושמונים מקלחות. מקוואות קטנים יותר, יש גם בבית הכנסת "בית מנחם" ובבית הכנסת "בית נחום יצחק", וכעת עומד להיפתח מקווה נוסף על ידי בית הכנסת מענדל שול הנקרא בשם 'יענקל'ס מקווה'.

מקווה נשים מפואר, שעבר שיפוץ מקיף בשנת תשס"ח (2008). יש בו עשרות תאי אמבט, עם מיטב כלי האמבט המודרניים, ושתי בריכות טבילה מפוארות, שתקרתן מעוטרת בציורים אמנותיים. אולם הקבלה בנוי בדרך שמאפשרת פרטיות, וגם הוא מעוצב בפאר. יש גם אגף מפואר במיוחד עבור כלות. בשיפוץ המקווה הושקעו משאבים רבים, מתוך תפיסה שהביקור במקווה צריך להיות חוויה. נשים רבות מחוץ לכפר באות אל המקווה, בגלל תחושת היופי והניקיון שהוא משרה.

כפר חב"ד ב' ומכללת בית רבקה

כפר חב"ד ב' מהוה הרחבה של היישוב המרכזי, ושוכנת במרחק כקילומטר מהיישוב וכן הוא חלק מונציפאלי של היישוב. ממוקם צפונית לכפר חב"ד, מעבר לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנתב"ג. מתגוררות בו כמה עשרות משפחות, ויש במקום בית כנסת, מקווה ועוד.

קריית החינוך "בית רבקה" ממוקמת בכפר חב"ד ב', ולומדות בה כ-1000 תלמידות. יש בקרייה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון, מכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות חדשות נוסף על החינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.

קישורים חיצוניים

• כפר חב"ד באתר המועצה האזורית עמק לוד
• האתר של בנין אגודת חסידי חב"ד בישראל - בית הרבי מליובאוויטש - 770, בישראל.
• כתבה בעיתון המודיע על היישוב, כסלו תש"ע (נדרשות מספר שניות עד לטעינה מליאה).
• סרטון וידאו משנת תשי"ב 1952
• צילום האבל אחרי הפיגוע בכפר. צילום סידור מגואל בדם 1956.
• תמונות מכפר חב"ד - 1960 הצלם 'פול שוצר'
• סרט על כפר חב"ד מהטלוויזיה הגרמנית, 1966 . חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי. פס קול (באנגלית).
• חלק מכפר חב"ד במעוף הציפור, גלריה תמונות ממסוק, 2005.

הערות שוליים

_{קואורדינטות:}