כפר חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


כפר חב"ד
Kfar-habad01.jpg
העתק מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בכפר
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק לוד
גובה ממוצע ‎40‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 5,296 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9%‏ בשנה עד דצמבר 2012
מיקום כפר חב"ד
כפר חב"ד
כפר חב"ד
ביקור ראש העיר לוד בבית הספר למלאכה, בשלהי שנות השישים
זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל מבקר בכפר חב"ד, סביבות 1963
שמעון פרס בכפר חב"ד, 1970, שר התחבורה והתקשורת דאז.

כפר חב"ד הוא יישוב בישראל בו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), שנה לאחר קום המדינה, על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל.

הכפר הוקם כיישוב חקלאי. במרוצת השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני אך הוא עדיין נחשב למושב עובדים. נכון ל-2011 מתגוררות בו קרוב‏[1] ל-1,300 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. הכפר איבד בשנים האחרונות את צביונו החקלאי, ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים. ענפי החקלאות הפעילים הם כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הכפר בחודש אייר תש"ט, מאי 1949, כאשר החסידים התיישבו בכפר הערבי הנטוש 'ספריה'‏[2]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יוני 1949 בנוכחות זלמן שזר, לוי אשכול, הרב יהודה לייב מימון, השר משה חיים שפירא ורבנים‏[3]. כעבור כמה שנים הוקמו בסמיכות בתי הקבע הצמודים לנחלות חקלאיות. הכפר נקרא אז מושב שפריר, תושבי המקום בקשו לשנות את השם מוועדת השמות הממשלתית שקבעה באופן רשמי באוגוסט 1955 שאזור מבני הקבע ייקרא "כפר חב"ד". בציבור הרחב נכנס שינוי השם לתודעה זמן מה לאחר הפיגוע במאי 1956[4].

עם המעבר לבתי הקבע נתפסו הבתים הערביים על ידי קבוצות של עולים מרומניה ומתימן. הללו ניסו להפוך את הפלישה להתיישבות של קבע ולכנות את ההתיישבות בשם תוחלת. על רקע זה התפתחו עימותים בינם ובין תושבי כפר חב"ד, שראו בכך חדירה לשטחם. בשנות השבעים אילצה המדינה את כל תושבי תוחלת להתפנות מבתיהם. התושבים קיבלו שטחי קרקע ובתים חדשים במימון המדינה במקומות שונים בארץ. רבים עזבו לראשון לציון או לאזור. משפחה אחת סירבה להתפנות ונשארה במקום, והיא שריד לניסיון ההקמה של המושב תוחלת‏[5].

לאחר פטירת האדמו"ר השישי, המשיך יורשו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר, ובהמרצתו הגדולה הכפר גדל והוקמו בו מוסדות חינוך רבים.

הרב הראשון של הכפר היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונו לכפר שני רבנים - חתנו של הרב גורליק, הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי. לאחר פטירת הרב טרבניק נשאר הרב אשכנזי הרב היחיד של הכפר.

פיגוע הרצח בבית-הספר למלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור רצחני בבית הספר למלאכה ביישוב, שבו למדו תלמידים מכל רחבי הארץ, מקצתם עולים חדשים. חוליית מחבלי הפדאיון‎ חדרה למקום, בשעה שהילדים עמדו בתפילת ערבית. הם פרצו לבית הכנסת, וירו ללא הבחנה בילדים‏[6][7].

מהירי נרצחו חמישה ילדים ומדריך ונפצעו עשרות. הפיגוע זעזע את המדינה. תצלומי סידורי תפילה מוכתמים בדם הופצו ברחבי העולם וגרמו זעזוע כלל עולמי. על שם הנרצחים הוקמה בבית הספר מגמה לדפוס ושמה 'יד החמישה'‏[8].

מיקום הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה הראשית ליישוב היא מכביש רמלה-תל אביב, בין בית דגן למחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. מעברו השני של הכפר עובר כביש ירושלים-תל אביב. העיר הסמוכה לכפר היא ראשון לציון. יש עוד כניסה ליישוב, מכיוון המושב צפריה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות. יש מוסדות שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם: בית הספר למלאכה (נסגר), ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה, המוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל.

עוד יש בכפר מעונות ילדים, גנים, בתי-ספר, תלמודי תורה, ישיבות, בית ספר תיכון לבנות, מכללה למורות.

בכפר שוכן הסניף הישראלי המרכזי של ישיבת תומכי תמימים של חב"ד.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם ככולם של תושבי הכפר עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל, בדרך כלל שנה או שנתיים לאחר נישואיהם. לאחר מכן, חלקם יוצאים לשליחות בארץ ובעולם והאחרים נכנסים לשוק העבודה.

רבים מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש בכפר, כגון מפעל לרדיאטורים, שני מפעלים לאמנות בזכוכית, כריכייה, מפעלים לייצור תפילין, נגריות, חברה למסכי ענק לאירועים ועוד. תושבים אחרים הם עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, ורבים מהם עובדים מחוץ לכפר.

הנשים עובדות בעיקר בהוראה, במוסדות הכפר ומחוצה לו, ומקצתן עוסקות במקצועות חופשיים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של יזמות עסקית, ונשים רבות פותחות עסקים קטנים.

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר יש שלוש צרכניות ומגוון חנויות בתחומים שונים, סניף של דואר ישראל וחברה להשכרת רכב. כמו כן יש בכפר מאפיה קונדיטוריה, חנות למשקאות חריפים, משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר בקר והודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורה שכל הליך האפיה בה הוא בעבודת יד בלבד. לקראת הפסח, מתפקדת המאפיה גם כמרכז מבקרים. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה פועל מרכז המבקרים "מאחורי הדבש", המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.

בכפר עובר קו אוטובוס 153 תל אביב - כפר חב"ד של חברת סופרבוס, קו אוטובוס 354 בני ברק - כפר חב"ד - באר יעקב של חברת דן, קו אוטובוס 357 ירושלים - כפר חב"ד של חברת קווים, וקו אוטובוס 548 נחלת הר חב"ד (קריית מלאכי) - כפר חב"ד של חברת אגד.

תחנת הרכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד

התחנה הוקמה בשנת 1952. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

מוסדות ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, בית אגודת חסידי חב"ד (770), הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, מערכת שבועון כפר חב"ד, אוהל אירועים מרכזי, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, ועוד.
בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת וטיפת חלב.

ועד כפר חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הוא בהגדרתו מושב עובדים, שהוא אגודה שיתופית, והוא מנוהל על ידי ועד שנבחר בבחירות דמוקרטיות. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.

יו"ר ועד כפר חב"ד נכון ל-2012 הוא בנימין ליפשיץ, שנכנס לתפקידו בבחירות בשנת תשס"ג (2003) ונבחר לקדנציה שנייה בשנת תשע"א 2011[9]. ליפשיץ משמש גם סגן המועצה האזורית עמק לוד. לפניו כיהנו: מנחם לרר (משנת תשמ"ג-1983), שלמה מיידנצ'יק (משנת תשי"ח-1958), דוד ברוומן (משנת תשט"ו-1955), משה צבי סגל (משנת תשי"ב-1952), ושניאור זלמן פלדמן (משנת תש"י-1950).

770[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנין 770 הממוקם בכפר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית אגודת חסידי חב"ד בישראל

בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו שלו, השוכן בניו יורק. בבניין בכפר חב"ד ממוקמים משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ויש בו גם מרכז מבקרים. המבנה מכונה גם הבית האדום.

שכונות ורחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר אין שמות רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לחלק מהשכונות, חלקם ניתנו מראש וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך. השיכונים החדשים. "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים‏[10]

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר עשרה בתי כנסת. הגדולים בהם: במרכז הכפר - "בית מנחם", על שם הרבי מליובאוויטש; בחלק הדרומי - בית הכנסת המרכזי; ובאזור השיכונים - בית נחום יצחק. ישנם עוד בתי כנסת שבכל אחד מהם עשרות מתפללים: בבניין "770"; בית הכנסת ישראל אריה לייב במקלט הצפוני בשכונת לוי יצחק א'; "ר' מענדל'ס שול" בשכונת לוי יצחק בנה ביתך; בית הכנסת "יעקב אבינו" בבית משפחת גינדי בשכונת לוי יצחק; בית הכנסת במרתף ביתו של ר' אליהו אמיתי; וכן נפתח‏[11] (2012) בית הכנסת בשם 'יוסי רייטשיק שול' בשכונת לוי יצחק‏[12].

מקוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר ישנם חמשה מקוואות טהרה לגברים, הגדול והמרכזי שבניהם מכיל שלוש בריכות טבילה וכמאה ושמונים מקלחות. שאר המקוואות הם קטנים יותר, וממוקמים בבית הכנסת "בית מנחם", בבית הכנסת "בית נחום יצחק", בבית הכנסת "יוסי רייטשיק שול", ובבית הכנסת "ר' מענל'ס שול" ממוקם המקוה החמישי.

מקווה נשים מפואר, שעבר שיפוץ מקיף בשנת תשס"ח (2008). במקווה עשרות תאי אמבט, עם מיטב כלי האמבט המודרניים, ושתי בריכות טבילה מפוארות, שתקרתן מעוטרת בציורים אמנותיים. אולם הקבלה בנוי בדרך שמאפשרת פרטיות, וגם הוא מעוצב בפאר. יש גם אגף מפואר במיוחד עבור כלות. בשיפוץ המקווה הושקעו משאבים רבים, מתוך תפיסה שהביקור במקווה צריך להיות חוויה. נשים רבות מחוץ לכפר באות אל המקווה, בגלל תחושת היופי והניקיון שהוא משרה.

כפר חב"ד ב' ומכללת בית רבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר חב"ד ב' מהווה הרחבה מונציפאלית של היישוב המרכזי, ושוכן במרחק של כק"מ אחד צפונית ליישוב, מעבר לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנתב"ג. מתגוררות בו כמה עשרות משפחות, ויש במקום בית כנסת, מקווה, אולם אירועים ועוד.

קריית החינוך "בית רבקה" ממוקמת בכפר חב"ד ב', ולומדות בה כ-1000 תלמידות. בקריה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון, מכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות חדשות נוסף על החינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר מועצה האזורית עמק לוד, כפר חב"ד
  2. ^ כתבה בשבועון בכפר חב"ד, פלישה באישון לילה: השלבים שהביאו להקמת כפר חב״ד
  3. ^ חסידי חב"ד בספרייה, דבר, 10 ביוני 1949
  4. ^ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147
  5. ^ אלי אלון, בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני, אתר "ניוז 1"
  6. ^ ה"פדאין" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
  7. ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנים אחרי, אהרן רובין, בקהילה
  8. ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
  9. ^ ניצחון סוחף ליו"ר ולחברי הוועד המכהן כב אייר ה'תשע"א (26.05.2011) אתר חב"ד אינפו; חברי וועד הכפר הצביעו: היו"ר - בנימין ליפשיץ אתר COL‏
  10. ^ חדשות nrg ‏,אתר TOG
  11. ^ במעמד מרגש: "רייטשיק שול" נחנך בכפר-חב"ד
  12. ^ אבן הפינה שלו הונחה בשנת ה'תשס"ט - 2009. נפתח לשבת פרשת ויחי התשע"ב מזל-טוב: לכפר-חב"ד יש בית-כנסת חדש


קואורדינטות: 31°59′30″N 34°50′53″E / 31.991589°N 34.848118°E / 31.991589; 34.848118