כפר חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


כפר חב"ד
Kfar-habad01.jpg
העתק מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בכפר
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק לוד
גובה ממוצע ‎40‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 5,000‏-9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 5,525 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.3%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום כפר חב"ד
כפר חב"ד
כפר חב"ד

31°59′24″N 34°51′01″E / 31.9901160814216°N 34.8503859117446°E / 31.9901160814216; 34.8503859117446קואורדינטות: 31°59′24″N 34°51′01″E / 31.9901160814216°N 34.8503859117446°E / 31.9901160814216; 34.8503859117446

ביקור ראש העיר לוד בבית הספר למלאכה, בשלהי שנות השישים
זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל מבקר בכפר חב"ד, סביבות 1963
שמעון פרס בכפר חב"ד, 1970, שר התחבורה והתקשורת דאז.

כפר חב"ד הוא יישוב בישראל בו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), שנה לאחר קום המדינה, על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל.

הכפר הוקם כיישוב חקלאי. במרוצת השנים הכפר גדל ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות ופרדסי אתרוגים ותפוזים. נכון ל-2011 מתגוררות בו קרוב ל-1,300 משפחות[1] וכ-5,000 תושבים.

היסטוריה

ראשיתו של הכפר בחודש אייר תש"ט, מאי 1949, כאשר החסידים התיישבו בכפר הערבי הנטוש 'ספריה'‏[2]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יוני 1949 בנוכחות זלמן שזר, לוי אשכול, הרב יהודה לייב מימון, השר משה חיים שפירא ורבנים‏[3]. כעבור כמה שנים הוקמו בסמיכות בתי הקבע הצמודים לנחלות חקלאיות. הכפר נקרא אז מושב שפריר, תושבי המקום ביקשו לשנות את השם מוועדת השמות הממשלתית שקבעה באופן רשמי באוגוסט 1955 שאזור מבני הקבע ייקרא "כפר חב"ד". בציבור הרחב נכנס שינוי השם לתודעה זמן מה לאחר הפיגוע במאי 1956[4].

במקביל לראשית ההתיישבות ב'שפריר', התיישבה בחלק אחר של בתי הכפר הנטוש קבוצת עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה שזוהתה עם הפועל המזרחי. זמן קצר לאחר מכן עזבו רוב חברי הקבוצה ליישוב הסמוך צפריה. בשנות החמישים הצטרפו לנותרים עולים מתימן. היישוב קיבל את השם "תוחלת" ובסוף שנות ה-50 גרו בו כתשעים משפחות. באותה תקופה החלו אנשי כפר חב"ד לנסות לספח את אדמות היישוב אליהם, בנימוק שאנשיו אינם מנצלים את השטח החקלאי. בין שתי הקבוצות התפתח סכסוך. בסופו של דבר, התקבלה תביעתם של אנשי כפר חב"ד בשל המבנה החברתי הרעוע של תוחלת והעדר תנועה מיישבת. בתחילת שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל לפנות את אנשי תוחלת לשכונה שנבנתה עבורם באזור ולמקומות נוספים. שתי משפחות שסירבו להתפנות נשארו במקום‏[5].

לאחר פטירת האדמו"ר השישי, המשיך יורשו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר, ובהמרצתו הגדולה הכפר גדל והוקמו בו מוסדות חינוך רבים.

הרב הראשון של הכפר היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונו לכפר שני רבנים - חתנו של הרב גורליק, הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי. לאחר פטירת הרב טרבניק נשאר הרב אשכנזי הרב היחיד של הכפר. לאחר פטירת הרב אשכנזי בטבת ה'תשע"ה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי לרב הכפר

פיגוע הרצח בבית-הספר למלאכה

בשנת תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור רצחני בבית הספר למלאכה ביישוב, שבו למדו תלמידים מכל רחבי הארץ, מקצתם עולים חדשים. חוליית מחבלי הפדאיון‎ חדרה למקום, בשעה שהילדים עמדו בתפילת ערבית. הם פרצו לבית הכנסת, וירו ללא הבחנה בילדים‏[6][7].

מהירי נרצחו חמישה ילדים ומדריך ונפצעו עשרות. הפיגוע זעזע את המדינה. תצלומי סידורי תפילה מוכתמים בדם הופצו ברחבי העולם וגרמו זעזוע כלל עולמי. על שם הנרצחים הוקמה בבית הספר מגמה לדפוס ושמה 'יד החמישה'‏[8].

מיקום הכפר

הכניסה הראשית ליישוב היא מכביש רמלה-תל אביב, בין בית דגן למחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. מעברו השני של הכפר עובר כביש ירושלים-תל אביב. העיר הסמוכה לכפר היא ראשון לציון. יש עוד כניסה ליישוב, מכיוון המושב צפריה.

חינוך

בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות. יש מוסדות שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם: בית הספר למלאכה (נסגר), ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה, המוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל.

עוד יש בכפר מעונות ילדים, גנים, בתי-ספר, תלמודי תורה, ישיבות, בית ספר תיכון לבנות, מכללה למורות.

בכפר שוכן הסניף הישראלי המרכזי של ישיבת תומכי תמימים של חב"ד.

תעסוקה

רובם ככולם של תושבי הכפר עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל, בדרך כלל שנה או שנתיים לאחר נישואיהם. לאחר מכן, חלקם יוצאים לשליחות בארץ ובעולם והאחרים נכנסים לשוק העבודה.

רבים מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש בכפר, כגון מפעל לרדיאטורים, שני מפעלים לאמנות בזכוכית, כריכייה, מפעלים לייצור תפילין, נגריות, חברה למסכי ענק לאירועים ועוד. תושבים אחרים הם עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, ורבים מהם עובדים מחוץ לכפר.

הנשים עובדות בעיקר בהוראה, במוסדות הכפר ומחוצה לו, ומקצתן עוסקות במקצועות חופשיים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של יזמות עסקית, ונשים רבות פותחות עסקים קטנים.

כלכלה ותחבורה

בכפר יש שלוש צרכניות ומגוון חנויות בתחומים שונים, סניף של דואר ישראל וחברה להשכרת רכב. כמו כן יש בכפר מאפיה קונדיטוריה, חנות למשקאות חריפים, משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר בקר והודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורה שכל הליך האפיה בה הוא בעבודת יד בלבד. לקראת הפסח, מתפקדת המאפיה גם כמרכז מבקרים. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה פועל מרכז המבקרים "מאחורי הדבש", המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.

בכפר עובר קו אוטובוס 153 תל אביב - כפר חב"ד של חברת סופרבוס, קו אוטובוס 354 בני ברק - כפר חב"ד - באר יעקב של חברת דן, קו אוטובוס 357 ירושלים - כפר חב"ד של חברת קווים, וקו אוטובוס 548 נחלת הר חב"ד (קריית מלאכי) - כפר חב"ד של חברת אגד.

תחנת הרכבת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר חב"ד

התחנה הוקמה בשנת 1952. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

מוסדות ציבור

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, בית אגודת חסידי חב"ד (770), הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, מערכת שבועון כפר חב"ד, אוהל אירועים מרכזי, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, ועוד.
בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת וטיפת חלב.

ועד כפר חב"ד

הכפר הוא בהגדרתו מושב עובדים, שהוא אגודה שיתופית, והוא מנוהל על ידי ועד שנבחר בבחירות דמוקרטיות. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.

יו"ר ועד כפר חב"ד נכון ל-2012 הוא בנימין ליפשיץ, שנכנס לתפקידו בבחירות בשנת תשס"ג (2003) ונבחר לקדנציה שנייה בשנת תשע"א 2011[9]. ליפשיץ משמש גם סגן המועצה האזורית עמק לוד. לפניו כיהנו: מנחם לרר (משנת תשמ"ג-1983), שלמה מיידנצ'יק (משנת תשי"ח-1958), דוד ברוומן (משנת תשט"ו-1955), משה צבי סגל (משנת תשי"ב-1952), ושניאור זלמן פלדמן (משנת תש"י-1950).

770

בנין 770 הממוקם בכפר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית אגודת חסידי חב"ד בישראל

בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו שלו, השוכן בניו יורק. בבניין בכפר חב"ד ממוקמים משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ויש בו גם מרכז מבקרים. המבנה מכונה גם הבית האדום.

שכונות ורחובות

בכפר אין שמות רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לחלק מהשכונות, חלקם ניתנו מראש וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך. השיכונים החדשים. "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים‏[10]

מוסדות דת

בכפר בתי כנסת רבים. הגדולים בהם: "בית מנחם" במרכז הכפר, על שם הרבי מליובאוויטש; בחלק הדרומי - בית הכנסת המרכזי; ובאזור השיכונים - בית נחום יצחק.

במקום חמישה מקוואות טהרה לגברים, הגדול והמרכזי שבהם מכיל שלוש בריכות טבילה וכמאה ושמונים מקלחות.

כפר חב"ד ב' ומכללת בית רבקה

כפר חב"ד ב' מהווה הרחבה מונציפאלית של היישוב המרכזי, ושוכן במרחק של כק"מ אחד צפונית ממנו, מעבר לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנתב"ג. הקריה, הוקמה עבור מכללת "בית רבקה" ובמטרה לשמור על מרחק בין מוסדות הלימוד לנערים (הישיבה) הממוקמים בכפר חב"ד א' למוסדות החינוך לנערות. יחד עם קריית החינוך נבנו בתי מגורים, שנועדו לשמש כמקום מגורים לעובדי המכללה.

בקריה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון, מכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות לימוד נוספות מלבד חינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.

במוסדות החינוך שבכפר חב"ד ב', לומדות כ-1000 תלמידות, רובם משתייכות לחסידות חב"ד והן מגיעות מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל. בבנייני המגורים שבמקום, מתגוררות כמה עשרות משפחות, במקום ישנם בית כנסת, מקווה, אולם אירועים ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר מועצה האזורית עמק לוד, כפר חב"ד
  2. ^ כתבה בשבועון בכפר חב"ד, פלישה באישון לילה: השלבים שהביאו להקמת כפר חב״ד
  3. ^ חסידי חב"ד בספרייה, דבר, 10 ביוני 1949
  4. ^ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147
  5. ^ אלי אלון, בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני, אתר "ניוז 1"; דני בר-מעוז, ללא תוחלת, סיפור עקירתו של כפר, תל אביב תשס"ח
  6. ^ ה"פדאין" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
  7. ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנים אחרי, אהרן רובין, בקהילה
  8. ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
  9. ^ ניצחון סוחף ליו"ר ולחברי הוועד המכהן כב אייר ה'תשע"א (26.05.2011) אתר חב"ד אינפו; חברי וועד הכפר הצביעו: היו"ר - בנימין ליפשיץ אתר COL‏
  10. ^ חדשות nrg ‏,אתר TOG