משתמש:בנימין/ויקיפדיה:עברות שמות לבעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן וסגנון כתיבה

דף זה מרכז כללים והמלצות באשר למתן שמות לבעלי חיים וצמחים.

כל הערה בנוגע לדף זה, ניתן לכתוב כאן. אני מקווה שדף זה יהיה לכם לעזר.

תנאים לחידוש שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר להמציא או לחדש שמות עבריים בוויקיפדיה, אולם ככלל יש להימנע מכך וראוי להעדיף שמות קיימים או שמות שנעשה בהם שימוש במקורות אחרים. לפני המצאת שם שקלו את הנקודות הבאות:

  • בדרך כלל יש למינים הקבועים או העוברים בארץ ישראל שמות, שנקבעו באקדמיה ללשון העברית, ועל שמם יש לקרוא ערך בוויקיפדיה.
  • ככלל יש להעדיף שם עברי המוזכר בספרות מדעית מודפסת (מאמר או ספר) או באתר אינטרנט שנראה אמין.
  • במקרה שישנם מספר שמות בשימוש מדעי או וגם בספרי מדע פופולריים, רצוי להיוועץ בזאולוג או במומחה שמונה על ידי האקדמיה ללשון העברית.
  • למיקרואורגניזמים, בניגוד לצמחים ובעלי חיים, כמעט אף פעם אין שם עברי או שם טריוויאלי כלשהו בשפה אחרת, אלא שם לטיני. יש להימנע מתעתיק עברי של השם הלטיני; נשתמש ב-Streptococcus ולא ב"סטרפטוקוקוס", ב-Escherichia coli ולא ב"אי קולי". מיקרואורגניזמים המוכרים בציבור בשם טריוויאלי יישארו בשם זה: שמר האפייה.

כללים וקווים מנחים לשמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש להפעיל שיקול דעת בבחירת שמות; עדיף לא לתרגם מילולית או לתעתק שמות מאנגלית או מכל שפה אחרת (לדוגמא לא תורגם השם האנגלי Dusky dolphin לשם דולפין דאסקי או לדולפין כהה, אלא השם שנקבע הוא דולפין מזנק).[1] אם השם האנגלי מתאים לעברית (ראו את הכללים הבאים) אז יש להתעלם מכלל זה.

כלל זה תקף גם לגבי השמות מדעיים של המינים (שהם בדרך כלל בלטינית).

כלל זה תקף רק אם לא נמצא שם טוב יותר מהתנאים האחרים שכתובים כאן.

  • אם יש קרובי משפחה טקסונומיים בארץ ישראל: במתן השמות, עדיף להסתמך על השוואה של המין למינים דומים הנמצאים בארץ. לדוגמא, אם נחפש שם לחופמאי מסוים לא נעניק לו את השם "חופמאי ענק" כאשר ישנם בארץ חופמאים גדולי גוף ממנו.
  • בעלי חיים אנדמיים יקראו על שם מקום המוצא שלהם, ובלבד שמקום זה הוא מוכר ונודע (כגון ארצות הברית, מקסיקו ואוסטרליה). לדוגמה, נקרא "קיפודן נמלים אוסטרלי" למין קיפודן שאנדמי לאוסטרליה, אולם לקלאו לבן-זנב האנדמי באי פלוואן שבפיליפינים לא נקרא בשם "קלאו פלוואן".
  • שמות עבריים יורכבו משתי מלים בלבד – שם הסוג ושם המין (לדוגמה לוטרת הים). לעתים, כשנדרשות שתי מילים לשם המין, יש לקשר אותן במקף (לדוגמה טוקן חום-סנטר). אין לקרוא לבעל חיים בשם העולה על שלוש מילים (לדוגמה: טוקן ערמונים חום-סנטר). [2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: תשובת פרופ' יוסי הלר: התכתבות עם פרופ' יוסי הלר.
  2. ^ ראו: תשובת פרופ' יוסי הלר: התכתבות עם פרופ' יוסי הלר.