משתמש:שירלי2/אד רנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה, משלב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה, משלב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. שכתוב
שירלי2/אד רנדל
אד רנדל
לידה

5 בינואר 1944 (גיל: 80)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית

|- | דת

| יהודי
מדינה ארה"בארה"ב ארצות הברית
תפקיד

המושל ה-45 של פנסילבניה

|- | סטטוס

| מכהן
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג השופטת הפדראלית, מרג'ורי רנדל
אתר המושל רנדל

אדוארד ג'ין "אד" רנדל (באנגלית: Edward Gene "Ed" Rendell; ‏נולד ב-5 בינואר 1944) הוא פוליטיקאי אמריקני-יהודי. רנדל מכהן כמושל ה-45 של פנסילבניה שבארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית מאז שנת 2002. הושבע לכהונתו השנייה בשנת 2006.

רנדל חבר ב-"התאחדות המושלים הדמוקרטים" (DGA), וכן בוועדה המנהלית שלהם. בשנת 2000 היה היושב ראש הכללי לוועידה הדמוקרטית שמינתה את אל גור וג'וזף ליברמן כמועמדי המפלגה לנשיא וסגנה בבחירות הכלליות. ב-2008, נבחר ליושב ראש "התאחדות המושלים הלאומית" (NGA), כאשר מדינת פנסילבניה שיחקה תפקיד מרכזי בבחירות המקדימות של הדמוקרטים (לטובת הילארי קלינטון), כמו גם תשחק תפקיד מרכזי בבחירות הכלליות בשנה זו, כאשר תמיכתו של מושל, ובמקרה זה של רנדל, משחקת תפקיד מרכזי בהכרעת הבוחר, כשבוחרי הגברת קלינטון, במקומות חשובים כמו פנסילבניה, יהוו את כף ההכרעה בין ברק אובמה לבין ג'ון מקיין.

הוא גם מכהן כעת בחבר הנאמנים של המוזיאון ההיסטורי של המרכז הלאומי לחוקה בפילדלפיה, המוקדש כולו לחוקת ארצות הברית ‏‏[1].

חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדל נולד בעיר ניו יורק להוריו היהודים ג'סי טי. רנדל ואמה סלואווט. כל סביו מצד אימו ואביו היו מהגרים מרוסיה ‏‏[2]. הוא רכש תואר ראשון כללי מאוניברסיטת פנסילבניה ב-1965 וב-1968 סיים תואר במשפטים באוניברסיטת וילנובה. בהיותו באוניברסיטת פנסילבניה היה רנדל חבר באחווה "פי לאמבדה פי" (Pi Lambda Phi fraternity). שירת כסגן-משנה בשרות מילואים בין 1968 ל-1974.

תובע מחוזי של פילדלפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדל נבחר להיות התובע המחוזי של פילדלפיה ב-1977, כשהוא מביס את התובע המחוזי מטעם הדמוקרטים, בבחירות לפריימריס. רנדל הריץ קמפיין אשר שם דגש על כך שהוא פנים חדשות לכל הסצינה הפוליטית ואינו נגוע בשחיתות. ב-1980, הוא זכה לקולותיהם של 28 צירי ועידה, עבור התפקיד של מועמד סגן הנשיא של מפלגה הדמוקרטית לבחירות הכלליות ‏‏[3], בוועידה הלאומית הדמוקרטית הממנה את מועמדה לנשיא וסגן נשיא בבחירות הכלליות, על אף שלא היה מועמד.

כתובע מחוזי הוא כיהן במשך שתי כהונות, לפני שעזב משרה זו ב-1986 בכדי להתמודד על משרת מושל פנסילבניה. באותה עת, הובס רנדל על יד מי שנבחר בפריימריס הדמוקרטים להתמודד לתפקיד בבחירות הכלליות, רוברט פי. קייסי סיניור.

מאורעות ההפצצה האזרחית של המשטרה כנגד ארגון הקומונה של בני המיעוט השחור MOVE, ארעה בזמן שרנדל כיהן כתובע מחוזי.

ראשות עיריית פילדלפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987, רנדל התמודד בפריימריס הדמוקרטים כנגד ראש העיר המכהן, וו. וילסון גודי, אך כשל. ארבע שנים אחר כך, ב-1991, רנדל התמודד בהצלחה על אותה מועמדות בפריימריס, כאשר המתחרה שלו בבחירות הכלליות היה הדמוקרט המומר לרפובליקני וראש עיריית פילדלפיה לשעבר, פראנק אל. ריזו. ריזו נפטר באותו קיץ של 1991, שלושה חודשים לפני מועד הבחירות בנובמבר ורנדל ניצח את הבחירות האלה בהפרש של 2-1 כנגד המחליף של ריזו, ג'וזף אם. איגן ‏‏[4].

כראש עיר, רנדל ירש בעיות רבות של גירעון תקציבי. הגוף המחוקק של פנסילבניה ייסד מועצה לבקרה על הבעיות הכספיות של פילדלפיה ורנדל הצליח, במהלך כהונתו, לחתוך בגירעון התקציבי בסך כולל של 250 מיליון דולר, לאזן את התקציב של פילדלפיה ולהספיק לראות עוד חמש שנים רצופות של מאזן חיובי בתקציב. כמו כן, הייתה הפחתה במיסים על עסקים ומשכורות במשך ארבע שנים רצופות, יישום של יוזמות להפקת תשואה, ושיפור משמעותי בשירותים לשכונות של פילדלפיה. רנדל מינה גם בפעם הראשונה, בני מיעוטים היספאניים כסגני ראש העיר, בנג'מין ראמוס ומנואל אורטיז. למרות זאת, מדיניות הקיצוץ הביאה עליו אופזיציה מצד איגודי העובדים, אך על אף כל זאת, הוא נבחר בשנית ב-1995, כשהוא מביס את המתחרה הרפובליקני, ג'ו רוקס, עם 80% מהקולות. בדצמבר 1999, זמן קצר לפני תום כהונתו השנייה, התפטר מתפקידו כראש עיר, על מנת להתמנות ליו"ר הוועד הדמוקרטי הלאומי (DNC), תפקיד שבעיקרו מקביל למזכ"ל מפלגה בישראל, אך מקבל משמעות פוליטית חשובה יותר, במעבר מפוליטיקה מקומית בתוך מדינה שהיא יבשת כמו ארצות הברית. מחליפו בתפקיד ראש העיר היה איש מועצת העיר לשעבר ולמעשה, ראש העיר הנבחר, הדמוקרט ג'ון סטריט.

כהונתו הראשונה של רנדל תועדה ברב-המכר, "תפילה לעיר", מאת היהודי באז ביסינג'ר, עיתונאי לשעבר, אשר קיבל למעשה, גישה בלתי מוגבלת אצל ראש העיר רנדל במהלך כהונתו. עיתון הניו יורק טיימס כינה את כהונתו זו של רנדל כ"תפנית המדהימה ביותר בהיסטוריה העירונית" ‏‏[5]. רנדל גם זכה לכינוי "ראש העיר של אמריקה" בידי אל גור, ועבור אלו זכה להיות יושב ראש הוועידה הדמוקרטית בשנת 2000, הוועידה שממנה את מועמדה לנשיא וסגן נשיא לבחירות הכלליות לנשיאות.

פגישה עם מנהיג אומת האסלאם, לואיס פרחאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997, בכהונתו השנייה, כראש עיריית פילדלפיה, ועל רקע ניסיון להרגעת מתחים בין-גזעיים שנוצרו בעיר באותה עת, לאחר מאורעות של התקפות בין לבנים לשחורים, ראש העיר רנדל, כמייצג את הסמל היהודי הלבן, שרבים מבין חברי הקהילה שחורה, המיוצגת באזור זה על ידי ארגון שנקרא, אומת האסלאם (כחלק מתופעה נרחבת של התאסלמות בקרב המיעוט השחור באמריקה), נקט צעד שנוי במחלוקת והזמין את מנהיג הארגון, לואיס פרחאן, הנחשב, כמו הארגון שהוא עומד בראשו, כאנטישמי והתבטא פעמים רבות כנגד יהודים וישראל, לנאום בארוע משותף. על אף שרבים משבחיו של רנדל נגעו לגבי הילול דת האיסלאם באופן כללי ולא על הארגון הספציפי, בדברים כגון:" [על דת האיסלאם] זאת דת שעומדת על ערכי משפחה...זו דת שרוכשת כבוד לנשים וילדים...זו דת שלא רק שהיא נגד סמים אלא עומדת כל יום במאבקה כנגד הסמים... זו דת שמחדירה ערכי השכלה לילדים.." וכדומה, הוא דווקא בחר לפתוח את נאומו זה, באירוע המשותף, עם שבחים למנהיג הארגון האנטישמי, שישב בבימת הכבוד, מר לואיס פרחאן: "כמו שאמרתי במכתבי למר פרחאן , כשכל זה החל, כשכל המאורעות הללו בגרייס החלו, לא ידעתי...אך במשך השלושה-ארבעה שבועות האחרונים, ההערכה שלי אליו הלכה והתעצמה, על הדבקות באמנותו, על הגינות נשמתו, ועל חוזק האומץ של ליבו, ולכן רצית להודות לאומת האיסלאם כאן בפילדלפיה... ולהודות לכם עבור כל הדברים שאתם עומדים עליהם, עבור כל הטוב שזה עושה לרבים מאנשי פילדלפיה" ‏‏[6].

מושל פנסילבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משהכריז כי בכוונתו להתמודד על המועמדות הדמוקרטית למשרת המושל של פנסילבניה ב-2002, הוא עשה זאת ללא גיבוי של המפלגה הדמקרטית בפנסילבניה. מפלגת הדמוקרטים בפנסילבניה הודיע על תמיכה בבן של יריב מבעבר, לו הפסיד בפריימריס עוד בהיותו תובע מחוזי, רוברט קייסי ג'וניור (הבן), אשר בו ראו הדמוקרטים מפנסילבניה כמעומד יותר בעל סיכויי להיבחר כנגד מי שנתפס כיותר "ליבראל", רנדל עצמו. במהלך הפריימריס המרירים הללו, רנדל זכה במועמדות זו לבחירות הכלליות, כאשר הוא מנצח עם 10 מתוך 67 מחוזות (שריכזו בהם את רוב האוכלוסיה, לעומת הרבה מחוזות עם מעט אוכלוסיה): פילדלפיה והפרברים שלה: באק, צ'סטר, מונטגומרי, דלאוור ואזורי המגורים מחוץ לפרברי העיר בעמק ליהיי: ברקס, ליהיי ו-נורת'האמפטון, כמו גם מחוז סנטר, היכן שאוניברסיטת פנסילבניה ממוקמת ‏‏[7]. מכשהגיע מועד הבחירות הכלליות, רנדל ניצח את הרפובליקני מייק פישר בהפרש של 53%-44% ‏‏[8]. בבחירות הכלליות, רנדל זכה לא רק במחוז של פילדלפיה, אשר נחשב כמעוז דמוקרטי "כבד", אלא גם בפרברים של פילדלפיה שבהם, באופן מסורתי, נוטים להצביע לרפובליקנים ‏‏[9]. התקשורת הצמידה כינויי לרפובליקנים שהלכו אחרי רנדל: "רנדליקנים" (על משקל "רפובליקנים"), והם היוו את המפתח להצלחת הקמפיין של רנדל בבחירות הכלליות ‏‏[10].

החקיקה הראשונה שרנדל יזם כמושל הייתה "התוכנית לפנסילבניה החדשה". התוכנית הציע להשתמש ברווחי מכונות המזל של ההימורים, על מנת להפחית ברמת המיסים עד לכדי 1.5 ביליון דולר (ממוצע של 30% פחות לבעלי בתים המשלמים ביטוח רכוש) וכללה גם 687 מיליון דולר בהעלאת המימון לחינוך. מימון תוכנית זו הייתה אמורה לבוא מהצעה להעלאת מס ההכנסה מרמה של 2.80% לכדי 3.75% בנוסף להעלאת מס עבור תשתיות ממשלתיות ובירה. התוכנית של המושל החדש הצליחה לעבור בחקיקה, אם כי ברמת העלאת המס הייתה נמוכה מכפי שציפה, רק 3.07%, כמו גם מימון חינוכי נמוך יותר מכפי שתיכנן, בסכום של 450 מיליון דולר בלבד. הצעת התקציב הסופית כללה גם מיסים נוספים על סיגריות ותשתיות ממשלתיות ‏‏[11].

בסוף שנה זו, הממשל של רנדל גם הצליח להעביר תוכנית למימון ממשלתי למרשמי תרופות לאזרחים הותיקים של פנסילבניה.

בשנתו הראשונה, רנדל יזם את הקמת משרד הניהול והפרודוקטיביות במטרה להגיע ליעד של קיצוץ הוצאות הממשל בסך של 1 ביליון דולר עד לסוף כהונתו הראשונה. אחד מהצלחותיו הנודעות של רנדל, מיוזמת הפרודוקטיביות שלו הייתה יישום הליך "המיקור האסטרטגי" (strategic sourcing), תהליך המיועד לבחון באופן תמידי, כל פעם מחדש, את ההוצאה הממשלתית כלפי הרכש הנדרש עבורה והמחירים המוזלים שניתן לקבל עבור כך, כשהוא למעשה משפץ ומייעל את נורמות הליכי הרכש הישן בממשל ומוביל לכדי הפחתה בהוצאות הרכש הממשלתיות לכדי 180 מיליון דולר פחות, תוך שהוא מרבע את אחוז העסקים בבעלות נשים ובני מיעוטים המשתתפים בעסקאות רכש זה.

ב-2004, רנדל שיכנע את בית המחוקקים של פנסילבניה להעביר אמצעי חקיקה להפוך לחוקי את מכונות המזל של ההימורים, כאשר הרווחים מאותו אמצעי ישמשו להפחתת מיסי רכוש. בטרם חקיקה זו, ההימורים החוקיים היחידים שהיו קיימים במדינת פנסילבניה היו מרוצי סוסים והלוטו של פנסילבניה. למרות זאת, רנדל עמד לא פעם תחת ביקורת בשל העובדה שהפך הימורים אלו לחוקיים ‏‏[12].

במהלך של פשרה מול הגוף המחוקק של פנסילבניה, רנדל הסכים להכניס סעיף הדורש כי הפחתת מס תתבצע רק באזורים בהם מועצות בתי הספר המקומיים הצביעו על אישור קבלת המימון (יתכן דחייה מתוך שיקול מוסרי, של קבלת מימון מתוך הימורים עבור בית ספר חינוכי). "חוק מימון 72", כפי שהוא נודע בשמו, התקבל על ידי רק חמישית מתוך בתי הספר המחוזיים של פנסילבניה. רנדל חטף ביקורת כאשר העיר כי בוחרי פנסילבניה "הוטעו", במהלך התהליך בו הרוב הגדול של מחוזות פנסילבניה הצביעו נגד "חוק מימון 72", בהצבעה על קבלה או דחייה של מימון זה.

מיד לאחר ארועי "חוק מימון 72", רנדל והגוף המחוקק של פנסילבניה אותתו על כך שהם מחפשים הצעות אחרות להפחתת מיסי רכוש, מה שהיה אחד מהמרכיבים המרכזיים בהבטחת הבחירות של רנדל, במרוץ הראשון בו נבחר למשרת המושל. רנדל אף רמז כי הוא מוכן לשקול חקיקה אשר תשנה את "חוק מימון 72". מאז הועלו הצעות חקיקה אשר יועדו להכריח בתי ספר מחוזיים לקבל על עצמם את המימון. הצעות חקיקה אחרות יידרשו שהנושא יבוא להצעה על גבי טופס ההצבעה לבוחר במהלך הבחירות, כשאלה בטופס זה העומדת לבוחר, בזמן שהוא הולך להצביע (כ-משאל עם), קרי, הפקעת ההצבעה מסמכות מועצות בתי הספר ישירות לידיו של הבוחר עצמו. הפחתת מיסי רכוש ו"חוק מימון 72", הם נושאים שנויים במחלוקת, אשר תקעו, לא פעם, העברת יוזמות חקיקה בגוף המחוקק של פנסילבניה עקב ניגוד הדעות על כך. לפיכך, אין לדעת מתי סביר כי יתחוללו שינויים או מה הצעד הבא בנושא.

ב-2005, רנדל חטף ביקורת מהציבור והעיתונות על כך שחתם על העלאת שכר, שנוייה במחלוקת, עבור בית המחוקקים של פנסילבניה. מאוחר יותר הוא חתם על ביטול אותו חוק העלאה. ב-2007, כאילו היה אפקט מתמשך של משבר העלאת השכר למחוקקים של פנסילבניה, כביקורת על כוח שילטוני, רנדל חטף ביקורת על "הסוכנות לסיוע להשכלה גבוהה בפנסילבניה (PHEAA)" (סוכנות שעובדת בשיתוף פעולה עם הממשל בפנסילבניה לפיקוח על תוכניות מימון לחינוך וקידום ההשכלה הגבוהה), כשהביקורת מופנית כלפי השכר וההוצאות של המנהלים של ארגון זה, אשר ידיעות עיתנאיות שהתפרסמו בנושא טענו כי המטרה הייתה למנף את הרווחים של ה-PHEAA, לעומת רווחי הלוואות הסטודנטים הפדראליות-ארציות, על מנת לסייע לממן את התוכנית הגרנדיוזית עבור פנסילבניה, העונה לצורך הבסיסי של פנסילבניה, כמדינה בתוך ארצות הברית, לתוכנית עבור הסטודנטים של פנסילבניה לתואר ראשון ולהשכלה על-תיכונית (הביקרות הופנתה הן להלוואות הגרנדיוזיות של הסטודנטים והן למשכורות של מנהלי התוכנית). יש לציין כי ה-PHEAA, אינה זרוע של הממשל בפנסילבניה, אלא עובדת בשיתוף פעולה עימו, אולם מתפרנסת רק מהממשל בפנסילבניה. הגוף נוצר בשנת 1960, כמעיין סוכנות עבור הממשל בפנסילבניה, בחקיקה של בית המחוקקים של פנסילבניה והוא מנוהל על ידי מועצה אשר מורכבת בעיקר מחברי בית הנבחרים של מדינת פנסילבניה כמו גם חברי הסנאט של פנסילבניה.

הבן של היריב המקורי שלו למשרת המושל, והיריב שלו עצמו במרוץ לפריימריס הדמוקרטיים בשנת 2002, השנה בה נבחר לראשונה כמושל, בוב קייסי ג'וניור, התמודד בהצלחה על משרת הסנאטור הארצי של פנסילבניה, הן בפריימריס והן בבחירות הכלליות של שנת 2006, ורנדל הביע תמיכה חשובה ומשמעותית במועמדתו זו עוד בתחילת דרכו.

ביולי 2007, הורה רנדל על השבתה חלקית של הממשל, צעד של הממשל המקומי שנעשה בדרך כלל, וכן גם במקרה זה, כאשר גוף הממשל אינו מצליח להגיע להסכמה עם הגוף המחוקק בנושא התקציב השנתי, ובמקרה שכזה הממשל משבית את שירותיו השונים לאזרח במשרדיו השונים. במקרה זה של רנדל מול הגוף המחוקק, התעוררו חילוקי דעות בנוגע ליוזמות חקיקה בבית המחוקקים של פנסילבניה, אשר לא היו קשורות לתקציב פנסילבניה השנתי, כאשר יוזמי החקיקה ביקשו להוסיפם לחוק התקציב השנתי. כ-25,000 עובדי מדינת פנסילבניה יצאו לחופשה מאולצת, אך משבר ההשבתה נפתר תוך 24 שעות ‏‏[13].

המושל רנדל, כתומך במדיניות של עונש מוות ‏‏[14], חתם על 78 צווי הוצאה להורג במהלך כהונתו ‏‏[15], אבל אף אחד מהצווים הללו לא נאכף בשל פסיקות ביניים של עיכוב ההוצאה להורג.

הפוליטיקה של הבחירות לנשיאות, 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004, רנדל הצליח להגיע לרשימת המועמדים של מי שהיה דאז מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, ג'ון קרי. הפופולריות של רנדל, במיוחד בחגורת אזור מחוזות הפרברים שסובבת סביב פילדלפיה, היה מפתח להצלחתו של קרי בפנסילבניה, אחת ממדינות "המתנדנדות" ביותר בבחירות 2004 לנשיאות ארצות הברית.

המרוץ לכהונה שנייה, 2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושל רנדל וסגנית המושל, קתרין בייקר נול

ב-7 בנובמבר 2006, רנדל זכה בבחירות הכלליות ובקדנציה נוספת למשרת מושל פנסילבניה ‏‏[16], כאשר המתחרה הרפובליקני שלו היה, בן המיעוטים, לין סוואן, שחקן פוטבול לשעבר בקבוצת הפוטבול, פיטסבורג סטילרס.

רנדל ניצח בהפרש של 60%-40% (עם 2,470,517 קולות מול 1,622,135 קולות לסוואן) ‏‏[17] והושבע לכהונתו השניה ב-16 בינואר, 2007.

הפוליטיקה של הבחירות לנשיאות, 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשנשאל רנדל לאחרונה לגבי האפשרות שיתמודד על משרת סגן הנשיא בשנת 2008 הגיב, "אני אוהב להיות הבוס של עצמי" ‏‏[18]. ב-25 בפברואר, 2007, רנדל הופיע ברשת פוקס ניוז מהדורת יום ראשון (יום ראשון הוא סוף השבוע בחו"ל) ודחה את הספקולציות כאילו הוא ירוץ למשרת הנשיא או סגן הנשיא, כאשר הוא מכחיש באופן ישיר כי יש בו כל רצון להיות סגן הנשיא של כל מועמד שיבחר מטעם הדמוקרטים. בתוכנית "הארדבול" של רשת MSNBC, מנחה התוכנית, כריס מתיוז, חזר והשווה את הצלחת ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני כראש עיר (כאשר ג'ולאיני כשל במרוץ שלו כמועמד המפלגה הרפובליקנית, בפריימריס, על בסיס ההצלחה שלו כראש העיר של ניו יורק), להצלחה של רנדל כראש עיריית פילדלפיה כשהוא מסכם, "הן ג'ולאיני ורנדל כבר כונו בעבר 'ראש העיר של אמריקה'".

בתחילת 2005, רנדל התבטא בכמה הצהרות פומביות, שנשמעו מן הצד כאילו הוא תומך בהצעתו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש להפרטת הביטוח הלאומי. מאוחר יותר, רנדל התייחס לנושא בכמה נאומים, באומרי כי הוא מתנגד להפרטת הביטוח הלאומי וכי הערותיו הקודמות נועדו בכדי להראות הערצה לנשיא בוש על נקיטת צעדים בנושאים פוליטיים בעלי סיכון. למרות זאת, הצהרותיו הראשונות בנושא זה עלו לו במחיר של איבוד תמיכה בקרב דמוקרטים שהיו נגד ההפרטה של הביטוח הלאומי.

רנדל הוא ידיד קרוב של הזוג הנשיאותי לשעבר, הילארי וביל קלינטון, שהריצו את הקמפיין בפריימריס מול ברק אובמה. יש שאמרו כי הוא מועמד לתפקיד של שר לענייני פיתוח עירוני ושיכון בכל ממשל דמוקרטי עתידי ורנדל עצמו רמז כי ישמח להתמנות לשר התחבורה בממשל שכזה. ההצלחה שלו בכהונתו כתובע מחוזי גרם לרבים להאמין כי הוא עשוי להיות מועמד למשרת התובע הכללי של ארצות הברית בכל ממשל דמוקרטי עתידי.

ב-30 באוגוסט 2007, עיתון הוול סטרירט ג'ורנאל דיווח כי בעוד הילארי קלינטון ודמוקרטים נחשבים אחרים מחזירים את התרומות שקיבלו לקמפיין הבחירות שלהם מאת מי שנחשב כתורם מושחת, נורמן האסו, רנדל הצהיר כי הוא מתכוון לשמור על התרומה בסך 40,000 דולר שקיבל מרשת הרמת התרומות של האסו. עוד דווח מהעיתון שאותו תורם האסו אירגן לו ארוחת ערב מכובדת להרמת תרומות, כאשר כל השתתפות עלתה בסך 250 דולר לאדם.

ב-24 בינואר 2008, רנדל הודיע על תמיכה בסנאטורית הילארי קלינטון, כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לבחירות הכלליות לנשיאות ‏‏[19], כשהוא מצהיר, "באמת אכפת לה להזיז את המדינה הזו קדימה. יש לה גם את תוכנית הבריאות הטובה ביותר לאמריקה".

כאחד מתומכיה האיתנים, רנדל טען כי רוב התקשורת כיסתה את הקמפיין של קלינטון בצורה משוחדת. ב-31 במרץ 2008, הוא בירך את רשת פוקס ניוז, המזוהה עם חוגי הימין באמריקה, על מה שהוא החשיב ככיסויי הטוב ביותר של הקמפיין, כאיש המפלגה הדמוקרטית. כשהוא מדבר, באותה עת לתוכנית "פוקס וחברים", הוא אמר, "אני חושב שבמהלך כל הפריימריס, כשמתחילים באיווה ועד עכשיו, פוקס עשתה את העבודה ההגונה ביותר, נשארה האובייקטיבית ביותר מכל רשתות הכבלים" והמשיך, "למעשה עשיתם עבודה מאוד מאוזנת של דיווח החדשות, וכמה תחנות אחרות פשוט נתפסו לסנאטור אובמה, שהוא בחור נהדר, אבל הסאטור אובמה [מבחינתם של תחנות השידור האחרות] לא יכול לעשות שום דבר רע, והסנאטורית קלינטון לא יכול שתעשה שום דבר טוב" ‏‏[20].

במהלך הפריימריס הדמוקרטים, ולקראת סיבוב הפריימריס בפנסילבניה, זכה אובמה במספר מדינות גדול בהרבה מזה של הגברת קלינטון, אולם קלינטון טענה כי במדינות "הגדולות" (אשר להן זקוקה המפלגה הדמוקרטית בבחירות הכלליות על מנת לזכות במספר הצירים לניצחון בנשיאות ארצות הברית), כפי שאכן היה עד לאותו מועד, שם היא מסוגלת לנצח עבור הדמוקרטים את הבחירות הכלליות. באותה עת, דיברו כולם על "מבחן אוהיו ופנסילבניה", כמדינות הגדולות הבאות, בהן תלוי ועומד גורלה של קלינטון להמשך המירוץ. תמיכתו של המושל רנדל היתה חיונית להוכחת תיזה זו, והוא גייס את כל מרצו הן פומבית והן בפוליטיקה מקומית שבה היה מאורה, בכדי לגייס את הכוח הפוליטי הנדרש עבור הגברת קלינטון, כשהוא מתרוצץ בשטח מול יריבו מבעבר על משרת המושל, בוב קייסי, שסייע לברק אובמה באותה מדינה ‏‏[21] ‏‏[22]. קלינטון זכתה בהפרש של 10%, אולם המרוץ החל להכנס לשלב הסופי וכשכבר החלה לצבור תעופה בניצחון זה ולאחריו, אובמה כבר עבר אותה בכ-100 צירים מחוייבים, עוד קודם לכן, דבר שגרם לסחף בקרב ההכרעה בקרב צירי העל.

לאחר תבוסתה של קלינטון, רנדל הביע תמיכה במועמד המיועד של המפלגה הדמוקרטית, ברק אובמה, אם כי היה מסוייג עד הרגע האחרון ‏‏[23] ונשאר לסייע לגברת קלינטון בוועידה הדמוקרטית, הממנה את המועמד המיועד לבחירות הכלליות ‏‏[24]. כמושל מדינה, רנדל, באופן אוטמטי מהווה ציר על, אך בסופו של דבר בשנת בחירות אלו, המועמד המיועד של המפלגה התברר (יחד עם תמיכה של כמה מקולות צירי העל), עוד בטרם התכנסה הוועידה הדמוקרטית למינוי מועמדה לנשיאות, ולפיכך, משקלם של צירי העל בוועידה כקול מכריע מבין שני המועמדים הפך למשקל משמעותי פחות בהרבה, אם לא משמעותי כלל.

חובב ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

היותו של רנדל חובב ספורט היא דבר ידוע. רנדל אוהד של קבוצת הפוטבול, פילדלפיה איגלס. בתפקיד שגרם למחלוקת בקרב אלו שחשים כי על רנדל להתרכז רק בחובותיו כמושל פנסילבניה, רנדל משתתף בתוכנית "בשידור חי אחרי המשחק" (Post game Live) של הרשת האחראית לשידורי הפוטבול, "קומקאסט", ואף עשה התערבות, בשידור חי, על תוצאות המשחק של ה"סופר בול XXXIX", כשהוא מבטיח ללבוש את האפודה של ניו אינגלנד פטריוטס ולשיר את ההמנון הלאומי באיצטדיון של קבוצת הכדורסל, פילדלפיה 76' או אצל ה-בוסטון סלטיקס, אם קבוצתו שלו, פילדלפיה איגלס יפסידו, מה שאכן קרה. ב-2006, זכה בהתערבות מול מושלת מדינת וושניגטון, כריסטין גרגורי, כשהוא מצדד בקבוצת הפוטבול, פיטסבורג סטילרס, בחתירתם לניצחון במשחק ה"סופר בול XL" כנגד קבוצת הפוטבול, סיאטל סיהוקס 21-10.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנדל לא נישא ליהודיה. אשתו, מרג'ורי רנדל, היא קתולית. היא מכהנת כשופטת פדראלית לבית המפשט לעירעורים של ארצות הברית ומונתה לתפקיד זה על ידי הנשיא לשעבר, ביל קלינטון. הזוג נישא עוד ב-1972 ויש להם בן משותף בשם ג'סי ‏‏[25].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏המרכז הלאומי לחוקה‏
  2. ^ ‏השושלת של המושל אדוארד ג'י. רנדל‏
  3. ^ ‏סגן נשיא ארצות הברית - וועידת הדמוקרטים‏, אתר "הקמפיין שלנו", אוגוסט 1980
  4. ^ סקוט פרמלנט, ‏אנשים מתים יכולים להצביע, פילדלפיה סיטי פייפר,‏ אוקטובר 1995
  5. ^ ‏התאחדות המושלים הדמוקרטים: המושל אדוארד ג'י. רנדל‏
  6. ^ ‏דניס וויליאמס, מושל פנסילבניה אד רנדל מתחבב על ארגון אומת האיסלם של פרחאן, אתר AOL, חדשות, 21 באפריל 2008
  7. ^ ‏פריימריס 2002, מחלקת המדינה של פנסילבניה, 21 במאי 2002‏
  8. ^ ‏הבחירות הכלליות 2002, מחלקת המדינה של פנסילבניה, 5 בנובמבר 2002‏
  9. ^ ‏הבחירות הכלליות 2002->מחוז באקס, מח‏לקת המדינה של פנסילבניה, 5 בנובמבר 2002
  10. ^ ‏'רנדליקנים' חוצים את קו המפלגה‏, כתבה של AP שפורסמה ב-פיטסבורג לייב, 9 באוגוסט 2002
  11. ^ ‏המושל אדוארד ג'י. רנדל משבח את בית המחוקקים על השלמת התקציב הפיסקלי השנתי של 2003-04, אתר פנסילבניה - מדינת העצמאות, דצמבר 2003‏
  12. ^ ‏אל תשאל, פשוט תגיד!‏, אתר פילדלפיה ללא קזינו, כנראה פורסם ב-2004
  13. ^ ‏פנסילבניה מסיימת את ההשבתה עם סיום המבוי הסתום של התקציב, רויטרס, 10 ביולי 2007‏
  14. ^ ‏אד רנדל בנושא של פשיעה, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים‏, פורמט ישן של האתר
  15. ^ ‏צווי הוצאה להורג שהוצאו על ידי מושלים (1985- עד כה), ‏מחלקת הענישה של פנסילבניה
  16. ^ ‏מושל / פנסילבניה, אתר CNN, מדור מיוחד: אמריקה מצביעה 2006, ‏
  17. ^ ‏הבחירות הכלליות 2006, מחלקת המדינה של פנסילבניה, 7 בנובמבר 2006‏
  18. ^ ‏המושלים ריק פרי, אד רנדל: אין לנו עניין בסגנות הנשיא, ניוזמקס, 26 בפברואר 2007‏
  19. ^ ‏קלינטון מקבלת גיבויי מרנדל, פיטסבורג לייב, 24 בינואר 2008‏
  20. ^ ‏התומך של קלינטון אד רנדל משבח את פוקס ניוז על דיווח "הכי אובייקטיבי", "מאוזן"‏, האפטינגטון פוסט, 31 במרץ 2008
  21. ^ ‏שמואל רוזנר, לא מסכימים עם מקיין, אך הוא מוביל בסקרים, עיתון הארץ, דף הבית-חדשות-כותרות נוספות-‏פריימריס בארה"ב, 1 באפריל 2008
  22. ^ ‏יצחק בן-חורין, קלינטון ניצחה בפנסילבניה; המירוץ נמשך‏, עיתון ידיעות אחרונות, מדור מיוחד: "אמריקה בוחרת", 23 באפריל 2008
  23. ^ ‏מושל פנסילבניה אד רנדל: "הכיסויי התקשורתי של אובמה במהלך הפריימריס היה 'מביך', הייסיינס, 24 באוגוסט 2008‏
  24. ^ ‏חדשות נכנסות: אד רנדל מצביע עבור הילארי בהצבעה השמית, נו-קורטר, 19 באוגוסט 2008‏
  25. ^ ‏הגברת הראשונה של פנסילבניה‏, אתר המושל-הגברת הראשונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהעיתונות הישראלית

{{מיון רגיל:רנדל, אד}} [[:קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יהודים אמריקאים]] [[:קטגוריה:פנסילבניה]] [[:קטגוריה:מושלי פנסילבניה]] [[en:Ed Rendell]] [[da:Ed Rendell]] [[de:Edward Rendell]] [[fr:Ed Rendell]] [[it:Ed Rendell]] [[no:Ed Rendell]] [[pt:Ed Rendell]] [[simple:Edward Rendell]] [[sv:Ed Rendell]] [[zh:埃德·倫德爾]]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:שירלי2/אד_רנדל&oldid=34247367"