משתמש:Atzmonit/ארגז חול/יעקב משורר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Atzmonit.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Atzmonit.

פרופ' יעקב משורר (1935 - 2004) היה מגדולי הנומיסמטיים הבולטים בעולם הארכיאולוגי והנומיסמטי, במיוחד בתחום הנומיסמטיקה היהודית והנומיסמטיקה הנבטית. משורר היה מהחוקרים הגדולים ביותר, הוא פיתח אסכולות המקובלות בימינו שבזמנו היו מהפכות מדעיות ממש, גילה מספר תגליות חשובות ששינו את פני הנומיסמטיקה בארץ ישראל והביא את תחום הנומיסמטיקה לכותלי המדע והאוניברסיטאי. משורר בלט כל ימי חייו ב"חוש נומיסמטי" נדיר המאפיין אותו וזכה להערכה רבה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרוני נולד בגרמניה, עלה לארץ בשנת 1933, היה תלמיד בית הספר הריאלי בחיפה, ובית הספר החקלאי מקווה ישראל. לאחר סיום לימודיו הצטרף לקיבוץ אלונים.

למד באוניברסיטה העברית בירושלים והיה מתלמידיו של הארכאולוג בנימין מזר. אהרוני הצטרף לצוות המרצים של האוניברסיטה העברית בשנת 1954, ובשנת 1966 נתמנה פרופסור חבר במכון לארכאולוגיה. בשנת 1968 עבר לאוניברסיטת תל אביב, בה שימש ראש המכון לארכאולוגיה וראש החוג ללימודי המזרח התיכון הקדום עד למותו.

אהרוני החל את דרכו הארכאולוגית בביצוע סקרים ארכאולוגיים בגליל העליון, באזור הנגב, במדבר יהודה, ובבקעת באר שבע, עם דגש על תקופת בית ראשון. הוא קבע ומיפה את ממצאי ההתנחלות של תקופת הברזל I ברחבי הארץ: בורות התנחלות, קנקני שפת הצווארון, ועוד. בנוסף ניהל חפירות ברמת רחל, תל-ערד, תל באר שבע, תל חצור, תל לכיש, ועוד. כמו כן השתתף בחפירת מערות בר כוכבא, וחקר דרכים עתיקות בנגב.

אהרוני כארכאולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת דרכו הארכאולוגית ניתן לראות את אהרוני כחלק מזרם הארכאולוגיה המקראית. התייחסותו אל הממצא הארכאולוגי נבעה לרוב מתוך נקודת הייחוס המקראי, מתוך כוונה למצוא סימוכין בשטח לכתוב במקרא, ולהיפך - למצוא בכתובים הוכחות לממצא זה או אחר בשטח. ואולם, הסקרים שאותם הוביל הביאו אותו לתמוך בגירסת "ההתנחלות השקטה", גישה שלא נתמכה על ידי הממסד הארכאולוגי באותה תקופה. יריבו הגדול יגאל ידין, איש "התילים הגדולים" (תל חצור, תל מגידו, תל גזר, ועוד) דגל בגירסת "הכיבוש המהיר" של שבטי ישראל, יחד עם רוב חוקרי הארכאולוגיה המקראית. הוויכוח הפך עד מהרה לוויכוח בין-אקדמי, כשאוניברסטית תל אביב מאמצת את גישת אהרוני, והאוניברסיטה העברית תומכת בגישה המסורתית. כיום, בעקבות סקרים רבים שנערכו בכל רחבי הארץ, וכן בעקבות חפירות נוספות בתילים הגדולים, ספורים הם הארכאולוגים המאמינים בגירסת "הכיבוש המהיר".

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסם עשרה ספרים בחייו. את ספרו האוטוביוגרפי "הצד השלישי של המטבע" לא זכה לראות יוצא לאור, בגלל מחלת הסרטן. הספר נערך לאחר מותו ע"י ..., כאשר הוא השאיר הוראות מיוחדות הנוגעות להוצאת הספר. משורר פרסם למעלה ממאה מאמרים חשובים בכתבי העת העוסקים בנומיסמטיקה של ארץ ישראל.

  • התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון, הוצאת מאגנס, 1957.
  • א"י בתקופה הכנענית המאוחרת ובתקופת ההתנחלות הישראלית הוצאת מטכ"ל/ קצין חינוך ראשי, תשי"ט-1959.
  • בעקבות מלכים ומורדים, יוחנן אהרוני יחד עם ראובן (בנו) רוטנברג, מסדה, 1960.
  • ארץ ישראל בתקופת המקרא - גיאוגרפיה היסטורית, מוסד ביאליק, 1962.
  • דרכים עתיקות בנגב, הוצאת מטכ"ל/ קצין חינוך ראשי, תשכ"ב-1961.
  • זאת ארצי- פרקים בידיעת הארץ, מערכות, תשכ"ד (1964).
  • ארכאולוגיה של ארץ ישראל, שקמונה, 1978.
  • דרכים ואתרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א.
  • אוצר מטבעות היהודים - מימי שלטון פרס ועד ימי בר כוכבא, מחקרו המונומנטלי, המסקר את כל טביעות היהודים בעת העתיקה בעזרת נסיון של שנים רבות. מחקר זה משמש לרבים מן ההסטוריונים והארכיאולוגים בבחינת "אורים ותומים" והאסכולות המוצגות בו מקובלות כיום על מרבית החוקרים. ספר זה, שנתפרסם אף באנגלית, היה ספר המחקר האחרון שפרסם משורר לפני מותו והוא עדיין הספר האחרון שעוסק בנומיסמטיקה ויצא לאור בעברית (הספר הקודם שיצא לאור היה "מטבעות היהודים" שהתפרסם בשנת 1966 ואף היה פרי עטו של משורר). יד בן צבי, 1997.
  • אטלס כרטא לתקופת המקרא, כרטא, 1974.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ המאוחד הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים] אתר משותף הקיבוץ המאוחד

הקיבוץ המאוחד


משורר, יעקב משורר, יעקב