נומיסמטיקה

נוּמִיסְמַטִיקַה (באנגלית: Numismatics) היא מדע העוסק בחקר איסוף הכסף ועברו ההיסטורי, הכלכלי והגאוגרפי על צורותיו השונות. מקור המילה מיוונית עתיקה: νόμισμα (בתעתיק לטיני: numisma), שפירושה מטבע.

אף על פי שנומיסמטיקה מיוחסת לרוב לחקר איסוף מטבעות, ניתן למנות נושאים נוספים בהם איסוף שטרי כסף, מדליות ועיטורים, ניירות ערך, ושטרי חוב.

היסטוריה של הכסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היסטוריה של הכסף

לאורך ההיסטוריה חומרים רבים שימשו ליצירת כסף, ממתכות יקרות ונדירות באופן טבעי, קונכיות כגון פי הכושי, ועד לכסף מלאכותי לחלוטין, הנקרא כסף פיאט, דוגמת שטרות כסף.

כסף מודרני (וגם רוב הכסף העתיק) הוא בעצם אסימון - הפשטה. שטרות כסף הם הסוג הנפוץ ביותר של כסף פיזי בתקופה המודרנית. עם זאת, סחורות כמו זהב או כסף שומרות על הרבה מהתכונות של הכסף, כמו תנודתיות והיצע מוגבל. עם זאת, סחורות אלו אינן נשלטות על ידי רשות אחת.

היסטוריה של הנומיסמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן שאיסוף מטבעות היה קיים בימי קדם. על פי תיעוד היסטורי, אוגוסטוס קיסר היה נותן מטבעות, כולל מטבעות ישנים ומטבעות זרים כמתנות בחג הסאטורנליה.

פרנצ'סקו פטרארקה, מלומד איטלקי. ממבשרי הרנסאנס האיטלקי ואבי ההומניזם, כתב שלעיתים קרובות פנו אליו כורמים עם מטבעות עתיקים, וביקשו ממנו לקנות אותם או לזהות את השליט הטבוע בהם. פטרארקה נחשב כאספן הראשון של מטבעות בתקופת הרנסאנס, והציג אוסף של מטבעות רומיים לקיסר קרל הרביעי ב-1355.

הספר הראשון על מטבעות היה "De Asse et Partibus" מאת גיום בודה, משנת 1514^[1]. בתקופת הרנסאנס המוקדמת נאספו מטבעות עתיקים על ידי בני המלוכה והאצולה האירופית. אספני מטבעות היו האפיפיור בוניפקיוס השמיני, הקיסר מקסימיליאן מהאימפריה הרומית הקדושה, לואי ה-14 מלך צרפת, פרדיננד הראשון, יואכים השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג שהקים אוסף מטבעות בברלין והנרי הרביעי מצרפת, ואחרים. מאז נומיסמטיקה נקראת "תחביב המלכים", בשל מייסדיה.

אגודות מקצועיות שאורגנו במאה ה-19. החברה המלכותית הנומיסמטית הבריטית נוסדה בשנת 1836 ומיד החלה לפרסם את כתב העת שהפך לכרוניקה הנומיסמטית. האגודה האמריקנית לנומיסמטיקה נוסדה בשנת 1858 והחלה לפרסם את כתב העת American Journal of Numismatics בשנת 1866.

בשנת 1931 השיקה האקדמיה הבריטית את ההוצאה לאור של Sylloge Nummorum Graecorum, קטלוג של מטבעות יוון העתיקה. הכרך הראשון של הקטלוג על המטבעות של האי הבריטי פורסם ב-1958.

במאה ה-20 מטבעות זכו להכרה כחפצים ארכאולוגיים, חוקרים כמו גווידו ברוק מהמוזיאון לתולדות האמנות בווינה הבינו את ערכם במתן הקשר זמן לאתר ארכאולוגי, ואת הקושי שעמו התמודדו אוצרים בעת זיהוי מטבעות בלויים. לאחר מלחמת העולם השנייה הושק בגרמניה פרויקט, Fundmünzen der Antike (ממצאי מטבעות מהתקופה הקלאסית), שמטרתו לרשום כל מטבע שנמצא בגרמניה. רעיון זה עבר גם למדינות רבות אחרות.

בארצות הברית, המטבעה האמריקאית הקימה אוסף מטבעות בשנת 1838.

נומיסמטיקה התפתחה גם בסין במאה ה-19.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הנומיסמטית לישראל, נוסדה ב־10 במאי 1945^[2]. בין המייסדים היו יוסף מישן וליאו קדמן^[3].

בקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל נמצא המרכז הלאומי למטבעות, בו מצוי אחד האוספים הגדולים בעולם של מטבעות עתיקים, הכולל מיליוני מטבעות^[4]. מטבעות שנמצאו במהלך השנים במאות חפירות ארכאולוגיות, בהיותה של ארץ ישראל מקום מעבר בין אסיה, אירופה ואפריקה, ממצאי המטבעות בה מרובים. בנוסף, לעיתים קרובות, מטיילים מוצאים מטבעות^[5], ושודדי עתיקות נתפשים מחפשים מטבעות באמצעות גלאי מתכות, שגם הם מועברים לרשותה של רשות העתיקות^[6].

בין הממצאים הבולטים של מטבעות עתיקים שנחשפו במהלך השנים, היו: מטמוני מטבעות עשירים מהתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל של השושלת הפאטמית, של שושלת בית אומיה ושל שושלת בית עבאס, שנחשפו בזה אחרי זה^[7], ברמלה^[8], בקיסריה^[9], בטבריה^[10], ליד הכותל המערבי^[11], ביבנה, ובמקומות נוספים^[12]. ובמספר אוניות טרופות שנחשפו מול חופי ישראל, בעיקר באזור קיסריה, נמצאו אוצרות מטבעות^[13].