בנימין מזר
| בנימין מזר 1906 – 1995 |
||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בנימין מזר בחפירות בית שערים, 1936 |
||||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||||
| חפירות בבית שערים ובעופל | ||||||||||
|
||||||||||
בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
מזר נולד בשם בנימין מיזלר בשנת 1906 בהרודנה שברוסיה הלבנה, במערב האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), ובזמן מלחמת העולם הראשונה היגר יחד עם משפחתו לקרים. למד גאוגרפיה, היסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטאות ברלין וגיסן שבגרמניה והוסמך כדוקטור לפילוסופיה בשנת 1928. ב-1929 עלה לארץ ישראל.
מזר הוזמן על ידי אלכסנדר זייד לבחון קיר בנוי מאבני גזית שנחשף בעת שזייד בנה צריף למשפחתו בגבעות שייח' אברק, שקיבלו את השם גבעת בית שערים, על שם העיר הקדומה ששכנה שם מתקופת הברזל. מזר ניהל את עונות החפירות הארכאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1936–1940).
לאחר שנים אחדות שבהן שימש בתור חבר-מחקר, התמנה מזר בשנת 1943 כמדריך לגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל ולהיסטוריה ישראלית בתקופת המקרא לאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1947 היה למרצה, וב-1951 התמנה לפרופסור. ב-1952 מונה לרקטור האוניברסיטה, ובין השנים 1953–1961 כיהן כנשיאהּ.
בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק למזר פרס ישראל במדעי היהדות.
בין השנים 1968–1978 עמד בראש החפירות שהתבצעו בעופל שמדרום להר הבית.
מזר היה גם מזכיר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".
נפטר ב-1995, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
גיסו, אחי אשתו דינה, הוא נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי. אחיינו הוא הארכאולוג, חתן פרס ישראל לארכאולוגיה, עמיחי מזר. נכדתו היא הארכאולוגית ד"ר אילת מזר.
[עריכה] מספריו
- המסחר, התעשייה והמלאכה בארץ ישראל בימי קדם (קובץ מאמרים), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1937.
- בית שערים פרשת החפירות בשנות 1936–1940, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1957.
- האבות והשופטים : דברי ימי ישראל מראשיתם עד כינון המלוכה, הוצאת מסדה, תל אביב, 1967.
- כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1974.
- אטלס לתקופת התנ"ך, הוצאת גרפית, תל אביב, 1979.
- ערים וגלילות בארץ ישראל : מחקרים טופוגראפיים-היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1975.
- חפירות ותגליות : מסות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1986.
- גבע : תגליות ארכאולוגיות בתל אבו שושה משמר העמק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.
[עריכה] לקריאה נוספת
- חיים ביינארט ושמואל אחיטוב, 'כתבי בנימין מזר', קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה, 8, 1978, 217–227.
- חיים תדמור, 'לזכר בנימין מזר', מדעי היהדות, 36, תשנ"ו (1996), 175–182.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- מאמר על המלוכה בישראל, בנימין מזר
- בנימין מזר, ירושלים בתקופת בית הורדוס לאור החפירות מדרום ומדרום-מערב להר הבית, קתדרה 8, יולי 1977
| נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים | ||
|---|---|---|
|
