משתמש:Bravo123/גוטפריד פדר
גוטפריד פדר (27 בינואר 1883 - 24 בספטמבר 1941) היה כלכלן גרמני ואחד מהחברים הראשונים במפלגה הנאצית. הרצאתו משנת 1919 היא זו שהובילה את היטלר להצטרף למפלגה הנאצית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פדר נולד בוירצבורג גרמניה ב-27 בינואר 1883, בן לאב עובד ציבור האנס פדר ומתילדה פדר. לאחר שסיים לימודים בתחומים ההומניים באנסבך ובמינכן, למד הנדסה בברלין ובציריך. בשנת 1908 הקים חברת בניה שעיקר פועלה היה בבולגריה, שם החברה סייעה בהקמת מספר מבני ציבור.
החל משנת 1917 למד כלכלה באופן אוטודידקטי. בזמן מלחמת העולם הראשונה החל לפתח עוינות כלפי בנקאים אמידים וכתב בשנת 1919 "מניפסט על שבירת שרשראות הריבית" (Brechung der Zinsknechtschaft). הדבר הוליד "כוח משימה" שיעדיו היו הלאמת כל הבנקים וביטול האינטרסים הפנימיים שלהם.
באותה השנה, פדר, יחד עם אנטון דרקסלר, דיטריך אקהרט וקרל הרר הקימו את מפלגת הפועלים הגרמנית. היטלר פגש בו בקיץ 1919 כאשר נכח בהרצאה אנטי-קומוניסטית במימון הצבא. פדר נהיה למורה דרכו של היטלר בתחום הכלכלה והפיננסים, והוא זה שנתן לו את ההשראה להתנגד ל"קפטליזם הכלכלי היהודי". פדר וקרל אלכסנדר פון מולר (בנו של שר התרבות הבווארי דאז) העבירו במקביל קורסים פוליטיים בפני היטלר. הם זיהו את היכולות הרטוריות שלו והמליצו עליו כמרצה פוליטי בפני הצבא, המלצה שהיוותה צעד חשוב בקריירה שלו.
שנות העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 1920, יחד עם אדולף היטלר ואנטון דרקסלר, פדר חיבר את "25 העקרונות", מסמך שהציג את עקרונות המפלגה הנאצית ובו נסך את השקפת עולמו האנטי קפטליסטית. המסמך הוקרא בפני למעלה מ-2,000 איש שנכחו באספת המפלגה ב-24 בפברואר 1920. עוד באותו חודש, על מנת לפנות לקהל גדול יותר באוכלוסייה ולצבור אהדה נוספת, שונה שמה של מפלגת הפועלים הגרמנית לשם "מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית", דהיינו, המפלגה הנאצית.
פדר לקח חלק בניסיון הפוטש במרתף הבירה בנובמבר 1923. לאחר מעצרו של היטלר, הוא נותר מבין ראשי המפלגה ונבחר לכהן ברייכסטאג בשנת 1924, תפקיד בו אחז עד לשנת 1936 ובמהלכו דרש להקפיא את שיעורי הריבית ולנשל היהודים מאזרחותם. הוא נשאר ממנהגי המפלגה מהאגף האנטי-קפטליסטי ופרסם מספר מאמרים, מהם "עקרונות כלכליים וחברתיים של המדינה הגרמנית" (1920) ו"מה אדולף היטלר רוצה" (Was will Adolf Hitler, 1931).
פדר שלט במשך זמן קצר בדעותיה הפוליטיות-כלכליות של המפלגה הנאצית, אך לאחר שנבחר ליו"ר המועצה הכלכלית של המפלגה בשנת 1931, דעותיו האנטי קפטליסטיות גרמו למפלגה לאבד תמיכה מהתעשיינים בגרמניה. בעקבות לחץ רב מצד ולטר פונק, אלברט ווגלר, גוסטב קרופ, פרידריך פליק, פריץ טיסן, היילמאר שאכט ואמיל קירדורף, היטלר החליט להרחיק את המפלגה מדעותיו של פדר בענייני כלכלה.
כאשר היטלר תפס את תפקיד הרייכסקנצלר בשנת 1933, הוא מינה את פדר ביולי לתת-מזכיר במשרד הכלכלה. פדר התאכזב ממינוי זה, שכן ציפה לתפקיד נכבד יותר.
גרמניה הנאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פדר המשיך בפרסום מאמרים עבור המפלגה הנאצית, ביניהם פרסם את המאמר האנטישמי "היהודים" (Die Juden) בשנת 1933. בשנת 1934 מונה לתפקיד "רייכקומיסר" (נציב הרייך).
בשנת 1939 פרסם מאמר בשם "העיר החדשה". היה זה רעיון לשלב ערי גנים באדריכלות הנאצית. הוא הציע להקים ערים חקלאיות בנות 20,000 תושבים שכל אחת מהן תחולק לתשע יחידות אוטונומיות ותוקף בשטחים פתוחים. כל עיר הייתה אמורה להיות אוטונומית לחלוטין ולספק את צרכיה באופן עצמאי. הטקסט הכיל גם מידע על תכנונים לצורכי היומיום ולמתקנים עירוניים. רעיונותיו ממאמר זו מומשו על ידי ממשלת יפן בבואם להקים ערים מתוכננות.
לאחר ליל הסכינים הארוכות ביוני 1934, בו חוסלו מנהיגי האס אה, ביניהם ארנסט רהם, ויריבים פוליטיים נוספים של הנאצים והיטלר דוגמת גרגור שטראסר, פדר התפטר מהממשלה. הוא עבד החל מדצמבר 1936 כפרופסור בברלין, ובה נשאר עד למותו במורנאו ב-24 בספטמבר 1941.