משתמש:Ely1/נפוליאון חוצה את האלפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפוליאון חוצה את האלפים
מידע כללי
צייר ז'אק-לואי דויד
תאריך יצירה 1800
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ
אורך 261
רוחב 221
נתונים על היצירה
מיקום טירת מלמזון, רואי-מלמזון, צרפת

נפוליאון חוצה את האלפיםצרפתית: Bonaparte franchissant le Grand-Saint-Bernard או Le Premier Consul franchissant les Alpes au col du Grand-Saint-Bernard, תרגום חופשי: "בונפרטה במעבר סן ברנאר הגדול" או "הקונסול הראשון חוצה את האלפים במעבר סן ברנאר הגדול") הוא שמן של חמש גרסאות דומות של ציור שמן על בד מאת הצייר הצרפתי ז'אק-לואי דויד, אשר החל את העבודה על הגרסה הראשונה מסוף שנת 1800 ועד 1801.[1] הציור המקורי הוזמן על ידי מלך ספרד קרלוס הרביעי כאות לידידות בין הרפובליקה הצרפתית לממלכת ספרד. הציור מתאר בצורה אידאליסטית את מסעו של נפוליאון בונפרטה וצבאו דרך מעבר סן ברנאר הגדול באלפים לכיבוש מחדש של איטליה באביב של שנת 1800.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע היסטורי ליצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1799 לאחר שחזר ממסעו במצרים אל המצב הפוליטי המעורער בצרפת, תפס נפוליאון בחודש נובמבר את השלטון בצרפת בהפיכת 18 בברימר והתמנה לתפקיד הקונסול הראשון, כאשר למעשה היה שליט יחיד. באותה עת התארגנה כנגד צרפת הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה אשר כללה את האימפריה הרוסית, האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה) והאימפריה הבריטית, במטרה לחסל או לכל הפחות להכיל את המהפכה הצרפתית. בעקבות אובדן שטחים באיטליה לידי האוסטרים נמלך נפוליאון בדעתו להעביר לשם את עתודותיו ולכבוש את השטחים מחדש. במאי 1800 נפוליאון חצה יחד עם צבא המילואים שלו את האלפים דרך מעבר סן ברנאר הגדול ומשם פלש לאיטליה ונחל ניצחון על האוסטרים בקרב מונטבלו. ממנו המשיך לקרב מרנגו, שהכריע למעשה את המערכה באיטליה לטובת צרפת.

הזמנת היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניצחון הצרפתי באיטליה סלל את הדרך לפיוס בין מלך ספרד קרלוס הרביעי לצרפת תחת שלטונו של הקונסול הראשון בונפרטה. כחלק מהמגעים שקיימו לחידוש היחסים הדיפלומטיים, התקיימה בין השליטים החלפת מתנות מסורתית. קרלוס הרביעי קיבל בין היתר אקדחים תוצרת ורסאי, מלבושים מתוצרת פריסאית מובכרת ותכשיטים עבור המלכה, בעוד עבור נפוליאון, בין שלל המתנות שהרעיף עליו, הזמין עבורו קרלוס הרביעי פורטרט מהצייר הצרפתי ז'אק-לואי דויד. הפורטרט היה מיועד להתלות בארמון המלכותי של מדריד כסמל לחידוש היחסים בין שתי המדינות.

לאחר ששמע על הזמנת הפורטרט, בונפרטה הזמין מדויד שלושה עותקים נוספים של הציור: אחד עבור טירת סן-קלו (Château de Saint-Cloud) בעיר סן-קלו ברמות הסן, שני עבור ספריית "האינווליד" ושלישי עבור ארמון הרפובליקה הציסאלפינית במילאנו. בנוסף לארבע הגרסאות שהוזמנו, דויד צייר גרסה חמישית לציור, אשר נשמרה ברשותו עד יום מותו.

היסטוריה של חמש הגרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור המקורי שהוצב במדריד נשאר שם עד שנת 1812, אז נלקח על ידי ז'וזף בונפרטה (אחיו של נפוליאון שמונה על ידו למלך ספרד לאחר שזה האחרון סילק את קרלוס הרביעי מהמלוכה) עם סילוקו הסופי מכס המלוכה בספרד בעקבות התבוסה הצרפתית לכוחות בריטניה, פורטוגל ומורדים ספרדים בקרב ויטוריה. זוזף לקח את הציור עימו גם כשעבר לארצות הברית והציב את הציור באחוזה סמוך לבורדנטאון (Bordentown), ניו ג'רזי. הציור עבר בירושה בין צאצאיו עד אשר בשנת 1949 נכדת אחייניתו של ז'וזף, אז'ני בונפרטה, הורישה אותו לטירת מלמזון בעיר רואי-מלמזון בצרפת.

הגרסה משנת 1801 בטירת סן-קלו הוסרה על ידי חיילי צבא פרוסיה בפיקודו של פון בליכר אשר הציע את הציור למלך פרוסיה. כיום גרסה זו נמצאת בארמון שרלוטנבורג בברלין.

הגרסה השלישית שנעשתה בשנת 1802 והוצבה בתחילה בספריית האינווליד הוסרה משם והועברה לאחסון בשנת 1814 לאחר נפילת נפוליאון מהשלטון ותחילת הרסטורציה, במסגרתה הוחזרה מלוכת בית בורבון לצרפת. בשנת 1837, בהוראת מלך צרפת לואי פיליפ הגרסה הוצבה בארמון ורסאי שהוכרז על ידי לואי פיליפ כמוזיאון, ונשארה שם עד היום.

הגרסה הרביעית אשר נעשתה בשנת 1803 הועברה למילאנו. בשנת 1816 הוחרמה בידי האוסטרים, אולם תושבי מילאנו סירבו לוותר על הציור והציור נשאר בעיר עד שנת 1825. משנת 1834 ועד היום הציור מוצב בארמון בלוודרה בווינה, כיום כחלק ממוזיאון אמנות השוכן בארמון.

הגרסה החמישית ששמר לעצמו דויד, נשארה ברשותו עד מותו בשנת 1825. בשנת 1846 היא הוצבה בחנות פריסאית בשם "Bazar Bonne-Nouvelle". בשנת 1850 בתו של דויד, פולין, הציעה את התמונה לנפוליאון השלישי, אחיינו של נפוליאון, והגרסה הוצבה בארמון טווילרי. בשנת 1979 הגרסה הועברה למוזיאון ארמון ורסאי והייתה לגרסה השנייה של הציור שנמצאת שם עד היום.

תיאור וניתוח היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציור נפוליאון מתואר רכוב על סוס ערבי[2] כאשר הוא לבוש במדי המפקד העליון, חובש לראשו כובע כפול-פינות ולמותנו חגורה חרב מעוקלת בסגנון הממלוכי. נפוליאון עטוף בגלימה גדולה המתנופפת ברוח. ראשו מופנה לצופה, והוא מחווה בידו הימנית לעבר פסגת ההר בצד השמאלי של התמונה. ידו השמאלית אוחזת באפסר של סוסו, אשר מתרומם על רגליו האחוריות, רעמתו וזנבו מתנופפים גם הם ברוח. ברקע השמאלי קבוצת חיילים המובילים תותח עושה דרכה במעלה ההר. מצד ימין ניתן להבחין בדגל הטריקולור מתנופף בקצה התמונה. השמיים ברקע של נפוליאון מכוסים עננים עבותים וההרים מתורממים מעלה בחדות. בקדמת התמונה שמו של נפוליאון (BONAPARTE) חקוק על הסלעים, יחד עם שמותייהם של חניבעל (HANNIBAL) וקרל הגדול (KAROLVS MAGNVS IMP), שני כובשים דגולים אשר עשו גם הם מסע דרך הרי האלפים.[3]

הציור מבטא מטרות פרופוגנדיות ופוליטיות של נפוליאון, אשר רצה לעשות רושם של מנהיג דגול על מלך ספרד שהזמין את היצירה.[3]ואכן, הציור מתאר אותו כגיבור ומנהיג צבאי ורב-עוצמה[4]. הרכיבה על הסוס, אלמנט מקובל באצולה של אותם ימים, יוצר תחושה של סמכות.[2]. בהנפת ידו לעבר ההרים, נפוליאון מוצג כמי שמורה לצבאו את הדרך.[3] הציור משלב אלמנטים שונים המקיימים דיאלוג ויוצרים בכך דינמיות. כך למשל נוצר ביסוס לתחושת העוצמה וההכוונה שיוצרת ידו המצביעה של נפוליאון בשילוב עם גלימתו המתנוססת ברוח באותו הכיוון.[5]

ההבדלים בין הגרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל חמש הגרסאות של הציור הינן בערך באותו הגודל (2.6 על 2.2 מטר). יחד עם זאת, יש ביניהן מספר הבדלים:

  • בגרסה המקורית שנמצאת במלמזון (260 על 221 סנטימטר), גלימתון של נפוליאון כתומה; פרוות סוסו הלבן מנוקדת בנקודה שחורה בקדמתו; רצועת הבד סביב בטנו של הסוס הינה בצבע אדום כהה והציור חתום בyoke of the breastplate במילים: L. DAVID YEAR IX.
  • בגרסה בארמון שרלוטנבורג (260 על 226 סנטימטר) גלימתו של נפוליאון אדומה והוא רכוב על סוס בעל פרוה חומה-כהה. המושכות של סוס חסרות חלק מהרצועות שמופיעות בגרסה המקורית. ישנו שמץ קל של חיוך בתווי פניו של נפוליאון. הציור חתום במילים L.DAVID YEAR IX.
  • בגרסה שהוצבה במקור באינווליד וכיום נמצאת בארמון ורסאי (272 על 232 סנטימטר) הסביבה קודרת ואפורה יותר והבעת פניו של נפוליאון חמורה יותר. גסרה זו של הציור לא חתומה.
  • גרסת ארמון בלוודרה זהה כמעט לגרסה הורסאית. חתומה בשמות J.L.DAVID L.ANNO X.
  • בגרסה השנייה שהוצבה בורסאי (267 על 230 סנטימטר) הסוס בצבע לבן והרצועה סביב בטנו אדומה. גלימתו של נפוליאון בצבע כתום-אדום. תווי פניו של נפוליאון מבוגרים יותר, שערו קצר יותר. בדומה לגרסה מארמון שרלוטנבורג ישנו שמץ קל של חיוך אצל נפוליאון. הרקמה סביב הכפפה של נפוליאון וסגנון כובעו מצביעים על כך שהגרסה הושלמה לאחר שנת 1804. הגרסה לא מתוארכת אך היא חתומה בשם L.DAVID.

תהליך העבודה על היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות על היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Warren E. Roberts, Jacques-Louis David, Revolutionary Artist: Art, Politics, and the French Revolution, University of North Carolina Press, 1989, p. 143
  2. ^ 1 2 Ben Pollitt,‏ David's Napoleon Crossing the Alps, באתר Smarthistory של אקדמיית קהאן
  3. ^ 1 2 3 Dorothy Johnson, "David and Napoleonic Paintings", in: Jacques-Louis David: New Perspectives (ed. Dorothy Johnson), University of Delaware Press, 2006, p. 135
  4. ^ Dorothy Johnson, "Jacques-Louis David: Art in Metamorphosis", Princeton University Press, 1993, p. 179
  5. ^ A Closer Look: Jacques-Louis David, באתר התערוכה "Napoleon: Revolution to Empire" בגלריה הלאומית של ויקטוריה באוסטרליה


http://www.ngv.vic.gov.au/napoleon/art-and-design/A-Closer-Look-Jacques-Louis-David

http://smarthistory.khanacademy.org/davids-napoleon-crossing-the-alps.html

https://en.wikipedia.org/wiki/Napoleon_Crossing_the_Alps

http://www.napoleon.org/en/essential_napoleon/key_painting/files/482581.asp