משתמש:Sapirmoran/טיוטה ד"ר סארה אבו-כף

דוקטור במחלקה לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. היא הפסיכולוגית הקלינית הראשונה בחברה הערבית-הבדווית בישראל וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה הבין תרבותית.

קורות חיים

אבו-כף (נולדה ב-22 בדצמבר 1976) בכפר אום בטין השוכן בין עומר למיתר שרוב המשתייכים הם משבט אבו-כף ושקיבל הכרה מהממשלה בשנת 2005, להורים סמוח ואמנה ולה יש עוד ארבעה אחים. היא למדה בבית הספר היסודי בכפר ולאחר מכן הייתה בין התלמידים הראשונים שיצאו מאום בטין לתיכון ביישוב הבדווי תל שבע. את בחינות הבגרות שלה במגמה מדעית-ריאלית סיימה בציונים גבוהים מאוד והיא זוקפת זאת לזכות האמביציה של הוריה. בתום לימודי התיכון היא התחתנה עם קרוב משפחתה, ג'אזי, שגדול ממנה ב12 שנים, ובגיל 19, בזמן שהחלה את לימודיה האקדמיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היא כבר הייתה נשואה עם תינוקת בת שנה וחצי. כיום יש לה שישה ילדים שהגדולה מביניהם כיום בת 20. שתי בנותיה הגדולות לומדות כיום באוניברסיטת בן גוריון, האחת ממשיכה את דרך אמה ולומדת פסיכולוגיה והשנייה לומדת מדעי המחשב. שתיהן השתתפו בפרוייקט "ניצני מדבר", תוכנית קדם אקדמית שנועדה להנגיש את ההשכלה הגבוהה לסטודנטים מהמגזר הבדווי. גם אחיה של אבו כף הינם משכילים ורציניים. אח אחד שלה הינו מהנדס באינטל, אחות אחת רופאה, אחות נוספת מורה והאח האחרון הינו נהג. בעלה ג'אזי הינו אדריכל אשר למד תואר ראשון בפיסיקה והוא מורה למתמטיקה ופיסיקה בבית ספר מקומי בכפר אך הוא שימש כמנכ"ל המועצה האזורית לכפרים לא מוכרים, שהוקמה בהתנדבות ב2003 ומטרתה לייצג את האינטרסים של עשרות היישובים הבדווים הלא מוכרים, בשנה שלפני שהם יצאו ללימודי הפוסט דוקטורט שלה בבוסטון. אבו כף עוטה לבוש ערבי מסורתי ומכסה את ראשה בחיג'אב על אף שבעלה אינו דתי כלל ואפילו לא מתפלל, היא מצהירה עליהם כמשפחה חילונית מעורבת.

לימודים

היא למדה תואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושם פנתה למסלול הפסיכולוגיה. מבין 300 סטודנטים למדעי ההתנהגות, היא הייתה הבדווית היחידה עם הציונים הגבוהים ומבין הבודדים בכיתתה שהתקבלה למסלול תואר שני בתחום פסיכולוגיה קלינית, מסלול שאליו מתקבלים רק חמישה אחוזים ממגישי המועמדות בכל שנה. הבחירה של אבו כף בלימודי פסיכולוגיה והתמקצעותה בתחום אינה טריוויאלית כלל היות ובחברה הבדווית הלימודים דנן אינם פופולאריים ואף נדרש ממנה שליטה מצוינת בשפה העברית ומסלול הכשרה ארוך. את הצלחתה בכך היא זוקפת לזכות ג'אזי בעלה שעודד אותה לצאת ללימודים גבוהים ואת נטל הפרנסה לקח על עצמו ובמקביל היא זכתה במלגות שסייעו לה לממן את לימודיה. במהלך לימודי התואר השני, החלה לעבוד כמתרגלת ועוזרתת הוראה וגם התנסתה בפרקטיקות של שנתיים במרפאות הפסיכיאטריות בבית החולים סורוקה שבבאר שבע. מהתואר השני היא המשיכה לדוקטורט גם באוניברסיטת בן גוריון, בזכות מלגה לדוקטורנטים ערבים מצטיינים, שבו עסקה בקשיים הרגשיים של הסטודנטים, במחקר שעוסק בפגיעות לדיכאון ולמצוקה גופנית בקרב סטודנטים בדווים ויהודים, היא קיימה סדנאות לתמיכה בסטודנטים בדווים והיא אף הקימה באוניברסיטה דנן תוכנית התערבות לליווי הסטודנטים הבדווים. בשנת 2012 נסעה עם משפחתה לבוסטון ללימודי הפוסט דוקטורט, שבשבילו היא זכתה במלגת פולברייט היוקרתית, באוניברסיטת הרווארד. היא כתבה על תופעת הנשירה המגדרית שבדקה פגיעות לדיכאון ולמצוקה גופנית בקרב סטודנטים מקבוצות תרבותיות שונות. מאז שחזרה היא משלבת הוראה אקדמית עם ייעוץ למערך השירות הפסיכולוגי של האוניברסיטה ולמרפאות פסיכיאטריות.

עבודתה

היא פיתחה מודל של שירותי בריאות נפשיים לטיפול בדיכאון בקרב אוכלוסיות פגיעות והיא אף יזמה תוכנית התערבות בקרב סטודנטים בדואים וערבים במוסדות להשכלה גבוהה המתקשים בהתמודדות עם הלחצים האקדמיים. בשנת 2015 נבחרה לפורום "היכל התהילה" של 11 נשים במדע על-ידי שגרירות ארצות הברית בעמאן (ירדן), אשר נוסד ב2010 על מנת לכבד נשים מצטיינת, חוקרות ומדעניות מצטיינות מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה כאות כבוד והכרה לתרומתן בתחומי המדע. כיום היא משמשת דוגמה ומודל לחיקוי עבור בדווים ובדוויות המבקשים לרכוש השכלה. אחד הקורסים שהיא מעבירה בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים עוסק בחברה הבדווית כחברה בקונפליקט. "עכשיו באמת יש יותר נשים משכילות, אבל האתגר הוא להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלהן", אומרת ד"ר סארה אבו-כף. הסטודנטים הבדווים, שרובם מתמקדים בחוגי מדעי החברה והרוח, חווים קשיים לא מעטים. בעבודת הדוקטורט שלה עסקה אבו כף בקשיים הרגשיים של הסטודנטים וחקרה את הפגיעות לדיכאון בקרב סטודנטים בדווים ויהודים, ובשלוש השנים האחרונות אף קיימה סדנאות לתמיכה בסטודנטים בדווים. ממצאי המחקר שלה העלו, בין השאר, כי סטודנטיות בדוויות פגיעות לדיכאון פי 1.6 לעומת סטודנטיות יהודיות. בפוסט-דוקטורט היא תרחיב את מסגרת ההתבוננות של המחקר הנוכחי, ותבחן סממנים של מצוקה נפשית בתרבויות קולקטיביסטיות לעומת אינדיווידואליסטיות. "באוניברסיטאות בישראל יש מגוון תרבותי רב, יש סטודנטים אתיופים, בדואים וממוצא רוסי, והטיפול בכל קבוצה חייב להיות מותאם לתרבותה", אומרת אבו כף. לאחרונה היא מונתה כחברה בוועדת סל הבריאות לשנת 2015 שקובעת אילו תרופות חדשות ימומנו על-ידי המדינה אשר עשויות להציל אלפי חולים.

הוראה

• אלימות כתופעה חברתית – תאוריה ומעשה
• היבטים פסיכולוגים של קונפליקטים משפחתיים
• הטרדה ואלימות מינית בהקשר חברתי: מניעה והתערבות חינוכית
• סוגיות נבחרות בחקר התמודדות והסתגלות בקרב סטודנטים
• סדנא של מפגש היכרות ודיאלוג בין יהודים וערבים
• חברה בקונפליקט: המקרה של החברה הערבית-בדואית

פרסומים

1. Abu-Kaf, S. & Priel, B. (2008)." Dependent and self-critical vulnerabilities to depression in two different cultural contexts". “Personality and Individual Differences”, 44, 689-700. (This article was chosen as a recommended for reading by the PID).
2. Abu-Kaf, S. & Priel, B. (2012) " Vulnerabilities to Depression and Sense of Coherence among Bedouin Arab and Jewish Students: A Test of a Mediation Model". “International Journal of Psychology and Counseling”, 4(3), 31-40.
3. Abu-Kaf, S., Braun-Lewensohn, O., & Priel, B. " Coping strategies and social support as mediators of the relationship between self-criticism and depression: Bedouin Arab and Jewish students under academic stress. "Journal of cross-cultural psychology". “Under review”.
4. Braun-Lewensohn, O, Abu-Kaf, S., Sagy, S. "Attitudes towards war and peace and their relations with anxiety reactions among adolescents living in a conflictual area". " Youth & Society". “Under review”.

מאמרים בעבודה

1. Abu-Kaf, S. & Braun-Lewensohn, O. " Coping resources as explanatory factors of stress reactions during missile attacks: comparing Jewish and Bedouin Arab adolescents in Israel.
2. Abu-Kaf, S. & Kleinman, A.” Emotional Distress among Bedouin Arab Females: Circumstances, Factors, and a Proposed intervention program.
3. Abu-Kaf, S. “ Is Dependency a vulnerability factor among Bedouin Arab society?”
4. Abu-Kaf, S., Shahar, G. Kleinman, A, Priel, B. Depression and somatization

קישורים חיצוניים

• אתר הבית של סארה אבו כף
• העמוד של סארה אבו כף, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• הפרופיל של סארה אבו כף, באתר A-List
• הילה ויסברג, חייה הכפולים של ד"ר סארה: מהאוהל הבדואי בנגב להרווארד, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2011
• אלישיב רייכנר, מהכפר לאקדמיה: הפסיכולוגית הבדווית הראשונה, באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2015