תל שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל שבע
צילום אוויר של תל שבע
צילום אוויר של תל שבע
שם בערבית تل السبع
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה טואמן אבו רקייק
גובה ממוצע ‎305‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 16,983 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.4%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 3,689 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 4,604 דונם
מיקום תל שבע
תל שבע
תל שבע
דירוג חברתי-כלכלי 1 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3600
פרופיל תל שבע נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

תל שבעערבית: تل السبع) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1984.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב תל שבע הוקם בשנת 1968, כאחד היישובים הבדואים הראשונים באזור הנגב. כיום הוא מהגדולים והחשובים ביותר במגזר הבדואי.

הקמת היישוב הייתה חלק מתוכנית להקמת שבעה יישובים באזור הנגב למען הבדואים בנגב והם: רהט, תל שבע, כסייפה, לקייה, חורה, שגב שלום וערערה בנגב.

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בתל שבע 16,983 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 1 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 46.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 4,617 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[1]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תל שבע כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבת באר שבע משפיעה על היישוב בצורה חיובית כי תושביו יכולים להשתמש בתשתית והשירותים של העיר הגדולה - לצורכי לימודים, עבודה, רפואה וכו'

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת האבטלה במגזר הבדואי גבוהה מאוד, אולם תושבים רבים עובדים בבאר שבע הסמוכה בתחומים שונים. כמו כן מציעים אזורי התעשייה בנאות חובב, חורה ורהט גם הם אופציות תעסוקתיות לתושבי תל שבע.

השכלה ותנאים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר בתי ספר ביישוב, סניפים של קופות החולים, מתנ"סים עם חוגים רבים וכו'.

פרויקטים קהילתיים ויזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר פרויקטים קהילתיים שנותנים גם מקומות עבודה לתושבי תל שבע:

  • קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה, וייצור בגדים - במשך השנתיים האחרונות, המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה בשיתוף פעולה עם משרד התעשייה, המסחר והעבודה, בקרב הקהילה הבדואית בתל שבע, וסיפק ל-20 נשים בדואיות הכשרה מיוחדת. הפרויקט כלל הכשרה בתחום התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק, והדרכה ממושכת. זה היה מיזם מוצלח מאוד - ארבע משתתפות הקימו עסק שיתופי לעיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות התחילו לתפור בגדים באופן אינדיבידואלי מהבית.‏[2]
  • חברת אסאלה - טבע המדבר אשר הוקמה בידי שמונה בעלות מניות לאחר תהליך ארוך, במהלכו הן למדו להשתמש בידע מסורתי לייצור תמרוקים מצמחי המדבר. זה פרויקט עסקי המשלב הכשרה מקצועית‏[3]

נציגים בולטים בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרים אבו גאנם - המורה הבדואית הראשונה לספורט‏[4]
  • מרים אבו רקייק - יזמית בדואית אשר הקימה את חברת "בת המדבר" המייצרת והמוכרת מוצרים על בסיס צמחי מרפא לפי המסורת הבדואית‏[5][6]
  • סנא אלבז - מנהלת מעון יום יחיד מסוגו של החברה למתנ"סים, במגזר הבדואי, המובילה תפיסה חינוכית מהפכנית ומביאה לתהליכי שינוי בחברה הבדואית. היא הדליקה את אחת המשואות בטקס ממלכתי בהר הרצל ליום העצמאות ה-60‏[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]