משתמש:Trabotto/ג'פרי וולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב פרופ' ג'פרי (יוסף) וולף (נולד ב-18 בנובמבר 1954). הוא מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, ומתמחה בחקר תולדות ההלכה, היסטוריה יהודית בימי הביניים, יהדות איטליה, ובהגותו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולף נולד בבוסטון, למשפחה מסורתית, הבכור מתוך שלושה בנים. כשהיה בן ארבע עברה המשפחה לעיר ניוטון Newton, Massachusetts , מפרוורי בוסטון. בספטמבר 1970 נפטר אביו מהתקף לב פתאומי.

הוא למד בבתי ספר בעיר עד לתיכון. במקביל, אחר הצהרים, למד בבית ספר יהודי שליש הקהילה הקונסרבטיבית המקומית. היה פעיל בצופים ובתנועת הנוער הקונסרבטיבי. בשנות התיכון, למד גם בפרוזדור שליד המכללה העברית[1] בבוסטון, שבו התנהלו הלימודים על טהרת העברית. בגיל 15 חזר בתשובה. אחרי תיכון, הוא התחיל לימודים לקראת תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת בוסטון, שם למד (בין יתר) עם נחום גלאצר, גרשם שלום, ריינהולד שומן וננסי רלקר. את התואר סיים ב-1976 בהצטיינות יתירה, פי בטא קפא. במקביל סיים תואר ראשון בתלמוד ומדרש במכללה העברית. ב-1973 התחיל את לימודיו עם הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), לימודים שארכו כמעט עשר שנים.

ב-1976 התחיל לימודי דקטורט בהיסטוריה יהודית באוניברסיטת הרווארד. מורו העיקרי היה פרופ' יצחק טברסקי, שהנחה את הדוקטורט. אולם, הוא גם הספיק ללמוד אצל יוסף חיים ירושלמי, אלכסנדר אלטמן, יעקב כ"ץ (היסטוריון), ג'יילס קונסטבל Giles Constable ודוד הרלהיDavid Herlihy. הוא סיים תואר שני בשנת 1981. נושא הדוקטורט היה 'חייו ומשנתו של הרב יוסף קולון,' ואת התואר קיבל ב1991.

ב-1978 עבר לניו יורק כדי להמשיך את לימודיו אצל הרב סולובייצ'יק, בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק, ובזה היה השני בתולדות הישיבה שנכנס לשיעורו של הרב סולובייצ'יק בלי שלמד במסגרת ישיבתית קודם לכן.[1] באותה תקופה הוא הצטרף גם לכולל האברכים של הישיבה, שבראשו עמד הרב צבי שכטר, שם למד כארבע שנים. בנוסף השתתף כשומע חופשי בקורסים שהעבירו שנים שלהם תהיה השפעה מכרעת על דרכו במחקר, דוד ברגר וחיים סולובייצ'יק (היסטוריון). הוא הוסמך לרבנות ב1982 ע"י הרב סולובייצ'יק. שנה קודם, הוסמך לרבנות גם ע"י הרב גדליה פלדר, הרב הראשי של טורונטו.

ב1980 הוא התחתן עם טובי אסתר ברגשטיין, ילידת ברוקלין בת לניצולי שואה מפולין ומרוסיה. באותה שנה התחיל לכהן כרב בקהילה מתבגרת ברובע קווינס, ושם נולד בנם הבכור אבי. ב-1983 זכה במילגה מטעם קרן ליידי דייוויס ללמוד באוניברסיטה העברית. את השנה עשתה המשפחה בירושלים, שם התמחה בתולדות יהדות איטליה אצל ראובן בונפיל ושם נולד להם עוד בן, אריאל. ב1984 שבו ארצה וולף התחיל לשמש סגן הרב בקהילת Riverdale Jewish Center בברונקס. המשפחה שהתה כתשע שנים שם, ואחרי שעב את בית הכנסת, וולף מילא תפקידים שונים. בין היתר היה נציג אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן בארה"ב, ראש מדור חינוך יהודי בRiverdale YM-YWHA, מרצה במכון ללימודים תורניים לנשים, דרישה [2]. עיקר עיסוקו בין 1988-1993 היה בהקמתו וניהולו של מכון ההלכה האורתודוקס מודרני הראשון 'השלחן העגול האורתודוקסי' (Orthodox Roundtable)Orthodox Roundtable ובניהול ארגון ה-Orthodox Caucus מיוזמת ישיבה אוניברסיטה ובתפקיד זה היה מעורב בפיתוח ופרסום ההסכם טרום-נישואים הראשון לפתרון בעיית מסורבות הגט.Jewish prenuptial agreement בין 1986-1989 ושוב ב2001-2005 היה חבר בוועד המנהל של הסתדרות הרבית דאמריקא Rabbinical Council of America.

בין השנים 1993-1991 היה פוסט-דוקטורנט ומרצה אורח במחלקה לחקר הדתות באוניברסיטת ייל.

במאי 1993 קיבל וולף מינוי כמרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, ובאוגוסט אתה שנה עלתה המשפחה ארצה והתגוררה בירושלים. אחרי שלוש שנים בירושלים, המשפחה עברה לגוש ביישוב אפרת שבגוש עציון.

חיים בארץ

וולף התחיל את המסלול אקדמי באוקטובר 1993, בדרגת מרצה. משם קודם למרצה בכיר (2001), קביעות (2004) ןפרופסור חבר (2015). הרחיב את נושאי המחקר לכלול (חוץ מיהדות איטליה בתקופת הרנסנסוהבארוק): המפגש בין הלכה, קבלה ופילוסופיה; יהדות אשכנז במעבר בין ימה"ב לתחילת המודרנה; הלכה ואנתרופולוגיה; הפולמוס נגד התלמוד בימי הביניים; הלכה ומדורנה; תולדות בית הכנסת; השימוש באמנות לשחזור תולדות ההלכה; יחסי יהדות, נצרות ואיסלאם ומשנתו של הרב סולובייצ'יק. ב2015 הוציא את ספרו: The Fabric of Religious Life in Medieval Ashkenaz: Creating Sacred Communities.

בממקביל לפעילותו האקמית, וולף המשיך את מעורבותו הציבורית. מקום מרכזי תפסו מאמציו לפתח גירסה ישראלית של האורתודוקסיה מודרנית שהתפתחה בחו"ל. לשם כך הצטרף לגורמים אחרים (ביניהם בית מורשה בירושלים, והקיבוץ הדתי) לייסד ארגון כנס לביא השני (1996).[2] באותה תקופה, ייסד שלוחה של ה'פורום האורתודוקסי' מטעם ישיבה אוניברסיטה בארץ. הפורום, שפעל כחמש עשרה שנה ושרוב הזמן עמד בראשו, הפגיש מנהיגים ומנהיגות ממנעד המגזר הדתי לאומי לדיונים בנושאים אקטואליים ותיאורטיים [3]. בין המשתתפים במהלך השנים היו הרבנים אהרן ליכטנשטיין, חיים סבתו, אלישע אבינר, הפרופסורים דוב פרימר, אריה פרימר, אליעזר שביד, שלום רוזנברג, גב' אלירז קראוס, ד"ר טובה ליכטנשטיין, העיתונאית אמילי עמרוסי, ד"ר מיכה גודמן ועוד. בין השנים 2013 - 2017 היה חבר הוועד המנהל של בית הלל (ארגון רבנים). בין השנים 1997-1999 השתתף בדיוניו של קבוצת שחרית, קבוצת לימוד שהפגיש הוגים ואנשי ציבור מהמגזר החילוני והדתי, שבראשה עמדו אמנון דנקנר ויאיר שלג. בהיותו פטור משירות צבאי, התנדב כעשור בהמשמר האזרחי במדור מתמי"ד במשטרת תיירות בירושלים ובתקופת ההאינתיפאדה השנייה פיקד על כיתת הכוננות המשטרתית ביישובו.

בתקשורת

בעשור האחרון מרבה להתראיין בתקשורת בארץ ובחו"ל במגוון נושאים אקטואליים (באנגלית, עברית, צרפתית ואיטלקית). ב2017 הופיע בשני פרקים של הסדרה והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל.

חיים אישיים

מאז 1980 נשוי לטובי לבית ברגשטיין ולהם חמישה ילדים, ושלושה נכדים.

ספרים:

ספר כבוד הרב: ספר יובל לרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, ניו יורק: ישיבת רבינו יצחק אלחנן תשמ"ג.

Rabbi Joseph B. Soloveitchik, Kol Dodi Dofek, trans. D. Gordon Jeffrey Woolf, ed. New Jersey 2006

Ebrei Piemontese: The Jews of Piedmont, New York: Yeshiva University Museum 2008

The Fabric of Religious Life in Medieval Ashkenaz: Creating Sacred Communities, Leiden and Boston: Brill 2015

מחקרים:

https://barilan.academia.edu/JeffreyWoolf/Papers

שיעורים מוקלטים:

https://www.yutorah.org/rabbi-dr-jeffrey-woolf/

ערוץ יו-טוב:

https://www.youtube.com/channel/UCsOYBDYj0rxa5sgTwstLs1Q?view_as=subscriber

ביוגרפיה באתר הסתדרות הרבנים דאמריקא: http://www.rabbis.org/news/article.cfm?id=105653

  1. ^ Zev Eleff, ed., Mentor of Generations, KTAV, 2008, עמ' 315-320
  2. ^ יוסקה אחיטוב ואחרים, כלביא יקום; עיון מחודש בעקרונות הציונות הדתית והאורתודוקסיה המודרנית, מודן, 2000