אפרת

ערך זה עוסק בהתנחלות באזור יהודה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אפרת (פירושונים).

אפרת
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	עודד רביבי
גובה ממוצע	‎910‏ מטר
תאריך ייסוד	1983
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010:
- אוכלוסייה	7,454 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.2%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,187 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	6,280 דונם
אפרת
דירוג חברתי-כלכלי	6 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4699
לאום ודת   99.7% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   0.3% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 11.5% גילאי 5 - 9 10.4% גילאי 10 - 14 12.0% גילאי 15 - 19 12.9% גילאי 20 - 29 18.0% גילאי 30 - 44 14.0% גילאי 45 - 59 15.6% גילאי 60 - 64 2.3% גילאי 65 ומעלה 3.3% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
חינוך סה"כ בתי ספר 5 –       יסודיים 3 –       על-יסודיים 3 תלמידים 2,520 –       יסודיים 1,846 –       על-יסודיים 674 מספר כיתות 107 ממוצע תלמידים לכיתה 24 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2008)
http://www.efrata.muni.il

היישוב אפרתה בשלג, 2/08

אפרת (ובשמה הרשמי אפרתה) היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית המצויה באזור יהודה. אפרת ממוקמת בתוך שטחו המוניציפלי של גוש עציון, אך היא אינה חלק מהמועצה האזורית של הגוש. היישוב הוקם על מנת להגן על הכביש הראשי מחברון לירושלים (כביש 60). שטח השיפוט שלו הוא כ-4,000 דונם. אפרת הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983 ועל פי מתווה קלינטון אמורה להשאר בריבונות ישראלית גם בהסדר הקבע עם הפלסטינים. בבחירות לראשות המועצה בנובמבר 2008 נבחר עודד רביבי כראש המועצה. רב היישוב הוא הרב שלמה ריסקין.

היישוב מוגדר כמפותח מאוד והוא כולל שני מרכזים מסחריים, מרכזי ספורט ומבחר גדול (ביחס לאוכלוסייה) של בתי ספר ובתי כנסת לכל העדות. חוק העזר העירוני באפרת קובע שכל מבנה חייב להיות בציפוי של אבן ירושלמית, ושיש לכסות כל בית רעפים ברעפים אדומים. בשנת תש"ע זכה היישוב בפעם התשיעית ברציפות, בפרס הניהול התקין של משרד הפנים.

שם היישוב

שמו של היישוב נגזר מן הפסוק בספר בראשית ל"ה, י"ט: "ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה...", בשל מיקומו בין בית לחם לחברון.

לפי החלטת ועדת השמות הממשלתית שם היישוב הוא אפרתה, אך השם הנפוץ יותר הוא אפרת, וכך היא גם נקראת בפרסומים הרשמיים של המועצה המקומית.

מיקום ושכנות

אפרת ממוקמת מזרחית לכביש 60 מול המקבץ המרכזי של יישובי גוש עציון שכולל את אלעזר, אלון שבות, ראש צורים, כפר עציון ונווה דניאל, הנמצאים ממערב לכביש 60. מדרום לאפרת נמצא היישוב מגדל עז וממזרח, במרחק אוירי של כ-8 קילומטר, נמצאת תקוע.

מצפון לאפרת נמצא מחנה הפליטים דהיישה והעיר בית לחם. כפרים ערביים בקרבת אפרת כוללים את מעסכר אל ערוב ובית פג'ר מדרום, וואדי ניס ממזרח. תושבי אפרת מקיימים קשרים קרובים עם התושבים הפלסטינים של ואדי ניס. רב היישוב, הרב שלמה ריסקין, נהג לבקר בכפר בחתונות , והמוכתר של ואדי ניס ביקר אצל ריסקין כאשר ישב שבעה‏. לדברי ראש מועצת אפרת, תושבי ואדי ניס ואפרת הפגינו יחד כנגד הקמת גדר בין היישובים ובשני מקרים הזהירו תושבי ואדי ניס את תושבי אפרת מפני חוליות מחבלים. תושבי אפרת מסייעים לתושבי ואדי ניס ברופאים, תרופות, מים ועזרה בשיפוץ קווי מים וחלק מתושבי ואדי ניס עובדים באפרת‏. בשנת 1999 הוקם בשיתוף פעולה של אפרת וואדי ניס, גן ילדים ומרכז רפואי לילדים, עבור התושבים של שני היישובים‏. גמ"ח בגדים של אפרת מספק בגדים גם לתושבי ואדי ניס‏. ביוני 2010 הציע ראש מועצת אפרת למורים בכפרים הסמוכים לעיר, ללמד את השפה הערבית בבתי הספר ביישוב, יוזמה שלא יצאה לפועל.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש באפרתה 7,454 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2008, המועצה המקומית מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ח (2008-2007) היה 69.7%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 7,871 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

מרבית תושבי אפרתה דתיים, אולם חלקם שומר מסורת או חילוני. היישוב מונה עולים ותיקים וחדשים (במיוחד ממדינות דוברות אנגלית) וכן תושבים וותיקים. בישוב קיים אולפן גיור (האולפן היחיד בארץ המתנהל בספרדית).

חינוך

באפרת גני ילדים רבים, מספר בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים (ביניהם "עשה חיל"[1] ו"אורות עציון"), שתי ישיבות תיכוניות (ישיבת נווה שמואל, וישיבת אורות יהודה) ותיכון תורני - דרך אבות (בכינויו בית המדרש, או ה-"המשך"). יתר התלמידים לומדים בבתי ספר אחרים בגוש עציון וירושלים. בית הספר "עשה חיל" זכה פעמיים בפרס החינוך הארצי, ובשנת תשס"ח היה זה "בזכות לימוד חוויתי ושילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים".

ביישוב שוכנות גם שתי ישיבות הסדר: ישיבת שבות ישראל (אשר בית המדרש הישן שלה היה מבנה הקבע הראשון באפרת) וישיבת שיח יצחק.

ביישוב ישנם ארבעה סניפי נוער: עזרא (תנועת נוער)- בגפן, מונה כמאתיים חניכים, בני-עקיבא- בגפן, מונה כשלוש מאות וחמישים חניכים, הצופים הדתיים- שנפתח לאחרונה במקום אתגרים, בדקל א', מונה כשבעים חניכים וסניף בני עקיבא נוסף בזית, המונה כמאה חניכים. כמו כן יש מועצת נוער ובה נציגים מארבעת הסניפים וגם נציגים של נוער שלא משתייך לשום סניף. בכל הסניפים יש פתיחות מרובה לגבי סוג האנשים ומעבר תמידי בין הסניפים, דבר המראה על הנוחות של התושבים הצעירים בכל חברה הנמצאת ביישוב.

תרבות

החל משנת 2008 מתקיימת באפרת "פסטיבל קולנוער", פסטיבל בו מוצגים סרטים שהוכנו על ידי נוער בגיל תיכון. הוצגו בפסטיבל סרטים של תלמידי בתי ספר ידועים כמו תלמה ילין, תיכון בליך, תיכון קוגל, כמו גם סרטים של נוער שנפלט מהלימודים. בתחרות הפסטיבל של שנת 2010 שפטו מנחם גולן, שרה ב"ק ועמרי לוי‏.

בנוסף למגוון שיעורי מחול לגילאים שונים, המתנ"ס באפרת מקים להקת מחול בשיתוף הורה ירושלים‏

שכונותיה של אפרת

• הרימון: השכונה הראשונה שנבנתה. מורכבת בעיקר מתושביה הראשונים והוותיקים של אפרת. בשכונה ממוקמים מקווה הגברים והאמפיתיאטרון הראשון באפרת (גן אורי). המשפחות הראשונות נכנסו לשכונה בשנת תשמ"ג‏.
• התאנה: כוללת את בניין המועצה, המרכז המסחרי הראשון, מרכז החירום הרפואי, מוסדות הלימוד ישיבת נווה שמואל, אורות יהודה, והישיבה התיכונית "דרך אבות", המכונה בפי בני העיר "ההמשך". תושבי השכונה גם הם מהוותיקים שביישוב.
• הגפן: השכונה השלישית שנבנתה, כולל את מגרשי הטניס והכדורגל/בייסבול, המרכז המסחרי הקטן, המתנ"ס, המרכז להתפתחות הילד, בית ספר עשה חיל.
• הדקל: השכונה הגדולה באפרת. כוללת את המרכז המסחרי, בית הספר אורות עציון בנים, ישיבת ההסדר שבות ישראל ומקווה נשים.
• הזית: השכונה הבנויה החדשה ביותר ביישוב. כוללת את אורות עציון בנות ואת שלוחת המתנ"ס בזית. העמותה שהקימה את השכונה, עמותת הזית, הוקמה בשנת 1990. לאחר זמן הוחלט שהעמותה תבנה בגבעת התמר, היותר צפונית, על מנת לתפוס שטח יותר גדול. אולם ממשלת ישראל העשרים וחמש לא אפשרה את הבנייה בגבעת התמר והעמותה החלה לבנות בגבעת הזית בשנת 1996. התחילה אושרו במקום 196 יחידות דיור ובהמשך בהתערבות אישית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אושרו עוד 150 יחידות דיור. בסך הכל נבנו במקום 358 יחידות דיור בשלושה פרויקטים אשר האחרונה שבהם הסתיימה בסביבות שנת 2008. גבעות הזית כולל, בניגוד לשכונות אחרות באפרת, רבי קומות‏. בט"ו בשבט תש"ע, בעיצומה של תקופת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, ניטעו בשכונה זו 3000 עצים על ידי חניכי תנועת הנוער "עזרא" מכל הארץ, למרות הקפאת הבנייה. השטח שניטע, עתיד להיות חלק מפארק שעשועים ענק, בן כ-20 דונם.
• התמר: בינתיים מאוכלסת בקרוואנים ובתים קטנים של זוגות צעירים וכוללת את מכינת "נטע שורק" של הרב צבי ליפשיץ.
• הדגן: שכונת קרוואנים המאכלסת את תלמידי ואבריכי ישיבת שיח יצחק וזוגות צעירים נוספים.
• העיטם: מתוכננת להיות השכונה הגדולה באפרת. כרגע עומדת לפני ניתוק מאפרת עקב גדר ההפרדה אשר עתידה לחצות בינה לבין אפרת ‏‏.

מאז שנת 2000 לא הוצאו מכרזים חדשים לבנייה באפרת, דבר שיצר מצוקת דיור קשה בעיר ועלייה במחירי הדיור לרמות של ירושלים‏.

סמל היישוב

הסמל עוצב על ידי משה מושקוביץ, ראש המועצה הראשון וכולל את האלמנטים הבאים:

• כיפה בצבע חום - מסמלת את קבר רחל, הנמצא בקרבה יחסית לאפרת. מבטא גם את השאיפה לקיים את הפסוק "ושבו בנים לגבולם"
• בית עם גג אדום - מסמל את האופי הכפרי של ההתיישבות באפרת
• תלמי שדה אפרת ושני עצים - סמל לרצון התושבים להכות שורשים באדמת המולדת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפרת

• האתר של מועצה מקומית אפרת
• סקירה על ההיסטוריה של היישוב

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 31°39′29″N 35°9′11″E}