אפרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפרת
Efrat COA.png
Efrat with rainbow.jpg
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עודד רביבי
גובה ממוצע ‎839‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 5,000‏-9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 7,912 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 1,260 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 6,280 דונם
מיקום אפרת
אפרת
אפרת
דירוג חברתי-כלכלי 7 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4646
פרופיל אפרת נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.efrat.muni.il
היישוב אפרתה בשלג, 2/08

אפרת היא התנחלות ומועצה מקומית באזור יהודה. אפרת שוכנת בלב שטחה המוניציפלי של מועצה אזורית גוש עציון, אך היא אינה חלק ממנה. שטח השיפוט שלה הוא כ-6,280 דונם. אפרת הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. בבחירות לראשות המועצה בנובמבר 2008 נבחר עודד רביבי כראש המועצה. רב היישוב הוא הרב שלמה ריסקין.

היישוב מוגדר כמפותח מאוד והוא כולל שני מרכזים מסחריים, מרכזי ספורט ומבחר גדול (ביחס לאוכלוסייה) של בתי ספר ובתי כנסת לכל העדות. חוק העזר העירוני באפרת קובע שכל מבנה חייב להיות מצופה באבן ירושלמית, וכי כל גגות הרעפים חייבים להיות אדומים. בשנת תש"ע זכה היישוב בפעם התשיעית ברציפות, בפרס הניהול התקין של משרד הפנים‏[1].

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של היישוב נגזר מן הפסוק בספר בראשית ל"ה, י"ט: "ותמת רחל ותיקבר בדרך אפרתה...", בשל מיקומו בין בית לחם לחברון. לפי החלטת ועדת השמות הממשלתית המקורית שם היישוב היה אפרתה, אך במשך שנים השם שהיה נפוץ יותר הוא אפרת, היישוב נקרא כך גם בפרסומי המועצה המקומית.

בשנת 2012 התכנסה ועדת השמות לדיון חוזר בעקבות בקשת היישוב והחליטה לשנות את שמו של היישוב ולקרוא לו בשם הנפוץ יותר, אפרת‏[2].

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרת ממוקמת מזרחית לכביש 60 מול המקבץ המרכזי של יישובי גוש עציון שכולל את אלעזר, אלון שבות, ראש צורים, כפר עציון ונווה דניאל, הנמצאים ממערב לכביש 60. מדרום לאפרת נמצא היישוב מגדל עז וממזרח, במרחק אוירי של כ-8 קילומטר, נמצאת תקוע.

מצפון לאפרת נמצא מחנה פליטים דהיישה והעיר בית לחם, מדרום מחנה פליטים אל-ערוב ובית פגא'ר וממזרח ואדי ניס. תושבי אפרת מקיימים קשרים קרובים עם התושבים הפלסטינים של ואדי ניס. רב היישוב, הרב שלמה ריסקין, נהג לבקר בכפר בחתונות‏[3], והמוכתר של ואדי ניס ביקר אצל ריסקין כאשר ישב שבעה‏[4]. לדברי ראש מועצת אפרת, תושבי ואדי ניס ואפרת הפגינו יחד כנגד הקמת גדר בין היישובים ובשני מקרים הזהירו תושבי ואדי ניס את תושבי אפרת מפני חוליות מחבלים. תושבי אפרת מסייעים לתושבי ואדי ניס ברופאים, תרופות, מים ועזרה בשיפוץ קווי מים וחלק מתושבי ואדי ניס עובדים באפרת‏[5]. בשנת 1999 הוקם בשיתוף פעולה של אפרת וואדי ניס, גן ילדים ומרכז רפואי לילדים, עבור התושבים של שני היישובים‏[6]. גמ"ח בגדים של אפרת מספק בגדים גם לתושבי ואדי ניס‏[7]. ביוני 2010 הציע ראש מועצת אפרת למורים בכפרים הסמוכים לעיר, ללמד את השפה הערבית בבתי הספר ביישוב, יוזמה שלא יצאה לפועל‏[8].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים באפרת 7,912 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 84.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 9,065 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[9]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב

מרבית תושבי אפרתה דתיים, אולם חלקם שומר מסורת או חילוני. היישוב מונה עולים ותיקים וחדשים (במיוחד ממדינות דוברות אנגלית) וכן תושבים וותיקים. ביישוב קיים אולפן גיור (האולפן היחיד בארץ המתנהל בספרדית).

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפרת 23 גני ילדים , 3 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים (ביניהם "עשה חיל"[1] ו"אורות עציון"), שתי ישיבות תיכוניות (ישיבת נווה שמואל, וישיבת אורות יהודה) ותיכון תורני - דרך אבות (בכינויו בית המדרש, או ה-"המשך"). יתר התלמידים לומדים בבתי ספר אחרים בגוש עציון וירושלים. בית הספר "עשה חיל" זכה פעמיים בפרס החינוך הארצי, ובשנת תשס"ח היה זה "בזכות לימוד חוויתי ושילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים"‏[10].

ביישוב שוכנות גם שתי ישיבות הסדר: ישיבת שבות ישראל (אשר בית המדרש הישן שלה היה מבנה הקבע הראשון באפרת) וישיבת שיח יצחק.

ביישוב ישנם ארבעה סניפי נוער: עזרא (תנועת נוער) - בגפן, מונה כמאתיים חניכים, בני-עקיבא - בגפן, מונה כשלוש מאות וחמישים חניכים, הצופים הדתיים - שנפתח לאחרונה בשכונת התאנה, מונה כמאה וחמישים חניכים וסניף בני עקיבא נוסף בזית, המונה כמאה חניכים. כמו כן יש מועצת נוער ובה נציגים מארבעת הסניפים וגם נציגים של נוער שלא משתייך לשום סניף. בכל הסניפים יש פתיחות מרובה לגבי סוג האנשים ומעבר תמידי בין הסניפים, דבר המראה על הנוחות של התושבים הצעירים בכל חברה הנמצאת ביישוב.

בשנת התשע"ג זכתה המועצה בפרס החינוך היוקרתי.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2008 מתקיימת באפרת "פסטיבל קולנוער", פסטיבל בו מוצגים סרטים שהוכנו על ידי נוער בגיל תיכון. הוצגו בפסטיבל סרטים של תלמידי בתי ספר ידועים כמו תלמה ילין, תיכון בליך, תיכון קוגל, כמו גם סרטים של נוער שנפלט מהלימודים. בתחרות הפסטיבל של שנת 2010 שפטו מנחם גולן, שרה ב"ק ועמרי לוי[11]. בנוסף, יש באפרת ספרייה הציבורית שהיא חלק מרשת של ספריות ציבוריות בארץ אותן מממנת משרד התרבות, אומנות והספורט והרשות המקומית. דלתות הספרייה פתוחות למגוון רחב של קבוצות בקהילה, ומשמשת לקיום מפגשים של הקהילה, הרצאות ופעילויות שונות הן בעברית והן באנגלית.בכניסה לספרייה יש גלריה קטנה, שמציגה עבודות של אומנים תושבי אפרת וגוש עציון. כמו כן, במקום גם מכירה של ספרים יד שנייה כל תושב אפרת זכאי להשאיל ספרים בחינם. בספרייה כ- 45,000 כותרים, למבוגרים, נוער לילדים. בנוסף לספרים בעברית, לספריית אפרת יש אוסף גדול של ספרי אנגלית, וגם ספרים בצרפתית. ספריה ציבורית אפרת. בנוסף למגוון שיעורי מחול לגילאים שונים, המתנ"ס באפרת מקים להקת מחול בשיתוף הורה ירושלים[12]

שכונותיה של אפרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרימון: השכונה הראשונה שנבנתה. מורכבת בעיקר מתושביה הראשונים והוותיקים של אפרת. בשכונה ממוקמים מקווה הגברים והאמפיתיאטרון הראשון באפרת (גן אורי). המשפחות הראשונות נכנסו לשכונה בשנת תשמ"ג‏[13].
  • התאנה: כוללת את בניין המועצה, המרכז המסחרי הראשון, מוסדות הלימוד ישיבת נווה שמואל, אורות יהודה, והתיכון התורני "דרך אבות", המכונה בפי בני העיר "ההמשך". תושבי השכונה גם הם מהוותיקים שביישוב.
  • הגפן: השכונה השלישית שנבנתה, כולל את מגרשי הטניס והכדורגל/בייסבול, המרכז המסחרי הקטן, המתנ"ס, הספרייה, המרכז להתפתחות הילד, בית ספר עשה חיל.
  • הדקל: השכונה הגדולה באפרת. כוללת את המרכז המסחרי, בית הספר אורות עציון בנים, ישיבת ההסדר שבות ישראל ומקווה נשים.
  • הזית: השכונה הבנויה החדשה ביותר ביישוב. כוללת את אורות עציון בנות ואת שלוחת המתנ"ס בזית. העמותה שהקימה את השכונה, עמותת הזית, הוקמה בשנת 1990. לאחר זמן הוחלט שהעמותה תבנה בגבעת התמר, היותר צפונית, על מנת לתפוס שטח יותר גדול. אולם ממשלת ישראל העשרים וחמש לא אפשרה את הבנייה בגבעת התמר והעמותה החלה לבנות בגבעת הזית בשנת 1996. התחילה אושרו במקום 196 יחידות דיור ובהמשך בהתערבות אישית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אושרו עוד 150 יחידות דיור. בסך הכל נבנו במקום 358 יחידות דיור בשלושה פרויקטים אשר האחרונה שבהם הסתיימה בסביבות שנת 2008. גבעות הזית כולל, בניגוד לשכונות אחרות באפרת, רבי קומות‏[14]. בט"ו בשבט תש"ע, בעיצומה של תקופת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, ניטעו בשכונה זו 3000 עצים על ידי חניכי תנועת הנוער "עזרא" מכל הארץ, למרות הקפאת הבנייה. השטח שניטע, עתיד להיות חלק מפארק שעשועים ענק, בן כ-20 דונם‏[15].
  • התמר: בינתיים מאוכלסת בקרוואנים ובתים קטנים של זוגות צעירים וכוללת את מכינת "נטע שורק" של הרב צבי ליפשיץ.
  • גבעת הדגן: שכונת קרוואנים המאכלסת את תלמידי ואבריכי ישיבת שיח יצחק וזוגות צעירים נוספים.
  • העיטם: מתוכננת להיות השכונה הגדולה באפרת. כרגע עומדת לפני ניתוק מאפרת עקב גדר ההפרדה אשר עתידה לחצות בינה לבין אפרת ‏‏‏[16].

בשנים 2010-2000 לא הוצאו מכרזים חדשים לבנייה באפרת, דבר שיצר מצוקת דיור קשה בעיר ועלייה במחירי הדיור לרמות של ירושלים[17]. מאז תום הקפאת הבנייה (ספטמבר 2010) שווקו 766 יחידות דיור ביישוב.

סמל היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל עוצב על ידי משה מושקוביץ, ראש המועצה הראשון וכולל את האלמנטים הבאים:

  • כיפה בצבע חום - מסמלת את קבר רחל, הנמצא בקרבה יחסית לאפרת. מבטא גם את השאיפה לקיים את הפסוק "ושבו בנים לגבולם"
  • בית עם גג אדום - מסמל את האופי הכפרי של ההתיישבות באפרת
  • תלמי שדה אפרת ושני עצים - סמל לרצון התושבים להכות שורשים באדמת המולדת

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האתר של מועצה מקומית אפרת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למרות ההקפאה - 11 רשויות ביו"ש זכו בפרס, באתר ערוץ 7, 21 באפריל 2010
  2. ^ ידיעה על החלפת השם בערוץ 7- http://www.inn.co.il/News/News.aspx/243794
  3. ^ Barton Gellman, FRIENDS and ENEMIES; The Rabbi of Efrat Is a Peacekeeper. He's Willing to Use Force to Prove It., September 28, 1995, The Washington Post
  4. ^ Shlomo Riskin, INTERNET PARSHA SHEET ON REEH - 5758
  5. ^ בן כספית, נציגים אמריקאים הגיעו לבחון את הבנייה ביו"ש, מעריב nrg‏, 25 בנובמבר 2009
  6. ^ This is How It should Be, January 31, 1999, Israel Buisness Today
  7. ^ ניסן שטראוכלר, טוב שכן טוב, 25 בינואר 2010, ידיעות אחרונות, עמוד 22
  8. ^ אפרת זמר-ברונפמן, מברוק: ילדי המתנחלים יתחילו ללמוד ערבית, באתר nrg‏, 15 ביוני 2010
  9. ^ פרופיל אפרת באתר הלמ"ס
  10. ^ פרס הנשיא לבית ספר באפרת, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2010
  11. ^ אריק בורנשטיין, אמנות בהתנחלות – פסטיבל קולנוע בגוש עציון ב- 16.3, אתר קולנוען
  12. ^ מחול, מרכז קהילתי אפרת
  13. ^ ישיבת שבות ישראל - מבט לעבר
  14. ^ עמותת הזית - תאריכים ומספרים, אפרתון, ט"ז בסיון תשס"ח, עמוד 8
  15. ^ המינהל האזרחי נטע 3000 עצים חדשים באפרת, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2010
  16. ^ נדב שרגאי1700 דונם הוכרזו כאדמות מדינה, לקראת הרחבת ההתנחלות אפרת, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009‏
  17. ^ "באפרת יש הקפאה כבר עשר שנים", באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2010

קואורדינטות: 31°39′28.8″N 35°9′11.16″E / 31.658000°N 35.1531000°E / 31.658000; 35.1531000