המשמר האזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל אק"מ חדש
סמל אק"מ - אגף קהילה ומשמר אזרחי
רובה M1 קרבין - נשקו של המתנדב

המשמר האזרחי משמש כארגון גג המתאם את כל פעולות ההתנדבות בסיוע למשטרת ישראל. פעילות רבבות מתנדבים במשמר האזרחי מביאה לחידוד ערנות הציבור ולהגברת מעורבות אזרחים בקהילה, אכפתיות, גילוי אזרחות טובה ושיפור איכות החיים במדינת ישראל.‏‏[1] המשמר האזרחי הינו דגם ישראלי שהבשיל במציאות הביטחונית והחברתית המיוחדת בארץ והקמתו מהווה פרק יוצא דופן בהיסטוריה של הארגונים ההתנדבותיים במדינת ישראל. מאז שהוקם נחשב המשמר האזרחי לארגון המתנדבים הגדול בארץ ואין לארגון זה אח ורע באף משטרה בעולם המערבי.‏‏[2]

הקמת המשמר האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית המשמר האזרחי בהתארגנות אזרחים בצפון הארץ שביקשו להגן על שכונותיהם בעקבות שורה של פיגועים חבלניים שאירעו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. טראומת המלחמה, המחאה הציבורית, רעידת האדמה הפוליטית והפגועים הקשים (הטבח במעלות ב-15 במאי 1974) היוו את הבסיס להקמת המשמר האזרחי כשמאות אזרחים דרשו מהמשטרה להעניק להם כלים, סמכות ומסגרת שתסייע למערכת הביטחון בשמירה על ביטחון הפנים. בחודש אפריל 1974 התקבלה החלטת ממשלה 411 שעסקה בהעברת האחריות על ביטחון הפנים למשטרת ישראל , וב-10 ביולי 1974 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת המשמר האזרחי כארגון לאומי התנדבותי. החלטת הממשלה קבעה כי המשמר האזרחי יפעל ליד משטרת ישראל ולא בתוכה. הוטל עליו לארגן אזרחים להתגוננות מפני התארגנות חבלנית ברחבי המדינה וזאת באמצעות קיום שגרת שמירה וארגון תשתית ביטחונית הכוללת: מפקדה, כיתות כוננות, סיורים חמושים, ממונעים ורגליים ושגרת אימונים, הדרכה ופיקוח. בכל רמת פיקוד של המשטרה (מטה ארצי, מחוז ומרחב) נקבעה מקבילה במשמר האזרחי (ראש המשמר האזרחי, מפקד מחוז משמר האזרחי ומפקד מרחב משמר האזרחי). ברמת התחנה נקבע מפקד התחנה בעיר ובערים הגדולות מונו מפקדי רבעים. יחידת ההתנדבות הבסיסית מוקמה במבני ציבור שהרשויות המקומיות הקצו לשם כך ואלו גם סייעו בגיוס, תקצוב, טקסים ועוד.‏‏[3]

יעדי המשמר האזרחי בהקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצוגת המשמר האזרחי במוזיאון מורשת המשטרה במרכז ללימודי משטרה בקריית אתא
  • קיום תשתית ביטחונית רחבה לשם מניעת פיגועים.
  • חיזוק כוח העמידה של הציבור באמצעות מתן כלים ויכולת לאזרחים להתגונן בשעת הצורך.
  • קיום מאגר כוח אדם מתנדב לשעת הצורך.
  • הגברת הביטחון העצמי של התושבים והגדלת המודעות והעירנות לנושא הביטחון.

שטח העיר אורגן בשלוש רמות: עיר, רובע ושכונה. הנשק שהועמד לרשות המתנדבים היה M1 קרבין והרכבים ששימשו את המתנדבים היו משטרתיים. בתום שנת פעילותו הראשונה השתלב הארגון היטב במערך ביטחון הפנים כאשר הוקמו כשלוש מאות בסיסי הפעלה בשכונות בפריסה ארצית, הוקם מערך כוננות ארצי, חולקו מאות כלי נשק לאזרחים (בעיקר לאלו שביתם ממוקם בקצה השכונות), הוקמה מערכת מקיפה של ביטחון שוטף שכללה שמירה בשכונות, הקמת מחסומים, ביקורת באוטובוסים ובמוסדות. בשלבי ההתארגנות הראשונית נעזר המשמר האזרחי בצה"ל, הג"א ומג"ב וניתנה לו הקצאה מסודרת מארגונים אלו של ימי מילואים וכוח אדם. בשנת 1977 החל תהליך הבחנה בין מתנדב פעיל למתנדב שאינו פעיל. בדיקה זו הביאה לנהלים שהסדירו את הקריטריונים להתנדבות פעילה על פי מספר שעות התנדבות בחודש וגריעת מתנדבים ממצבת כוח האדם. עד שנת 1979 מנה הגרעין הקבוע של המתנדבים מאז 1974 כ-30,000 מתנדבים.‏[4]

שינויים ארגוניים במהלך שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השמונים חל שינוי בתפיסת המבנה, ארגונו וייעודו של המשמר האזרחי, ויחד עם תפקידי המשמר האזרחי בביטחון פנים נוספו לו גם משימות שיטור בתחומי התנועה ולחימה בפשע. לכן, הוקמו יחידות מיוחדות בעיקר עקב רצונם של מתנדבים רבים לסייע בתחומי הפעילות השונים: בילוש, נוער, סיור ותנועה. תהליך זה ממשיך ומתפתח וכיום פועלות בהצלחה רבה יחידות רבות, חלקן במדים בתחומים שונים: סיור, תנועה צלפים, שיטור ימי, חילוץ נעדרים, צוללים, מתורגמנים, יומנאים, שיהוי וקורבנות אסון, בילוש, תיירות, עבריינות נוער, איכות סביבה, תחבורה ציבורית וטרקטורונים.‏‏[5]

השלבים בתהליך הקמת היחידות המיוחדות במשמר האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקמת יחידת הקלעים ולאחר מכן הצלפים והפעלתם החל מ-1974.
  • הקמת יחידת שיתוף פעולה לתחומים הקשורים המניעה ולחימה בעבריינות החל מ-1975.
  • הקמת יחידת תנועה בשנים 1982-1979.
  • מיסוד הקמת יחידות תנועה ויחידות למניעת עבריינות והעמדת מדים לרשות המתנדבים מתחילת 1983.
  • מיסוד הקמת יחידות במדים ליחידות הסיור ותחומים כלל-משטרתיים החל מאמצע 1983[6].

הקמת יחידות מיוחדות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחידה למניעת עבריינות (ימע"ר).
  • יחידה למניעת עבריינות נוער (ימע"נ)
  • יחידה תנועה מתנדבים (ית"מ), הפועלת על מדי משטרה.
  • יחידת מתנדבים במדים (מתמי"ד) – שקיבלה הכשרה משטרתית לעסוק במגוון נושאים משטרתיים.
  • יחידות העוסקות בסיוע קהילתי – סיוע לאוכלוסיות חלשות וקשישים, קליטת עליה ועוד.
  • יחידת אופניים.
  • יחידה לפינוי צירי תנועה (יחפ"צ)
  • יחידת מתנדבים על רולרבליידס (מער"ב)[7] - שפועלת בשיתוף עם יחידות הסיור.
  • יחידות נוספות כפרשים, חילוץ ותיירות.‏‏[8]
  • יחידת משל"ט (מרכז שליטה) בתפקיד מוקדן במוקד 100.

המשמר האזרחי עובר תהליך של התמקצעות בתחום הפעלת המתנדבים תוך בניית מערך הדרכה, קורסים, השתלמויות, הכשרות מפקדים וגיבוש תורה מקצועית. במקביל לתהליך זה מתחילה כניסה של מתנדבים לתחומי הפעילות המשטרתית שהוזכרו להלן (היחידות המיוחדות). בתקופה זו מתחיל תהליך שילוב מלא של המשמר האזרחי במשטרה, תהליך שיקח כשש שנים.‏‏[9] בעקבות הקמת יחידות אלו חלה בתקופה זו אבחנה בין משמר אזרחי "קלאסי" העוסק בסיורי בט"ש "קלאסיים" לבין היחידות המיוחדות.‏‏[10]

ועדת קופל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 1982 מינה שר הפנים ד"ר יוסף בורג ועדה בראשות פנחס קופל כדי להגדיר ולבדוק מחדש את מטרות משמר האזרחי. הוועדה המליצה להרחיב את ההגדרה שבפקודת המשטרה לפיה פועל המשמר האזרחי ולהוסיף ליעד המקורי לחימה בפח"ע וסיוע למשטרה בתפקידיה היעודים במישורי המניעה והקהילה. עבודת הוועדה לא הביאה לשינוי ארגוני להוציא את עניין צירוף היחידה לקשרי קהילה- משטרה (ילק"מ) למטה המשמר האזרחי ב-1983, תוך הכרה שיחידה אמורה לפעול כלפי כלל משטרת ישראל, והמשמר האזרחי קיבל אחריות מקצועית ומשימתית בנושאים אלו.‏‏[11] ההשפעה העיקרית של ועדת קופל הייתה בתחום הרחבת יעדי המשמר האזרחי ומתן לגיטימציה לפעילות בתחומי המניעה והסיוע למשטרה. נקבע כי ייעוד משמר האזרחי יהיה: "סיוע למשטרה בשמירת הביטחון השוטף ובביצוע תפקידיה היעודים הנוספים באמצעות מתנדבים". בשנת 1983 הוחלט להרחיב את מעורבות משמר האזרחי בפעולות למען הקהילה ולסייע למשטרת ישראל בתחומים שונים, לכן, הכפיפו את היחידה לקשרי משטרה- קהילה למשמר האזרחי, קידמו את היחידות המיוחדות וכל אלה במטרה לשלב באופן מלא את המשמר האזרחי במשטרה.‏‏[12]

שילוב המשמר האזרחי במשטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 הוצגה תוכנית העבודה של המשטרה לשנים 1986 - 1990 (רשת ב') והציגה התייעלות פנימית שביטויה המעשי היה איחוד מטות מג"ב והמשמר האזרחי לתוך המשטרה ה"כחולה". תהליך האיחוד הביא לביטול המפקדות העצמאיות של המשמר האזרחי ולשילובן בתוך מערך הכוחות הטריטוריאלי של המשטרה. תהליך זה הושלם ב-1 בפברואר 1986. לפעולה לא היו השלכות ישירות על המתנדבים. שנת 1987 סיכמה למעשה את שילוב המשמר האזרחי בתוך שורות משטרת ישראל, והארגון חגג שלוש עשרה שנים להקמתו. המרכז האירועים עמדה החלטת הממשלה להעניק למתנדבים הפעילים לאורך כל התקופה אות הערכה ממלכתית. שבעת אלפים וחמש מאות מתנדבים היו זכאים לאות זה, והטקס המרכזי נערך במשכן הכנסת בחסות יושב ראש הכנסת. בשנה זו אף הושלם שילוב יחידות המשמר האזרחי המערך המשטרתי הטריטוריאלי ובמקביל הושלמה במטה הארצי הקמת האגף ובמסגרתו מחלקת המתנדבים‏‏[13]. תקנות המשמר האזרחי שתוקנו ב-1989 קבעו כי "המשטרה רשאית להסתייע במשמר האזרחי... לשמירת ביטחון הנפש והרכוש". התקנות פירטו תחומים רבים בהם רשאית המשטרה להסתייע במשמר האזרחי: "סיור, תנועה, בילוש, שיטור ימי, תיירות, חילוץ נפגעים, פרשים, סיוע למערך החבלה וצלפים". עם תיקון התקנות הפך המשמר האזרחי לחלק בלתי נפרד מהמשטרה ותחומי פעילותו הוגדרו בחוק, כולל הכשרות, כתנאי להפעלה מקצועית של המתנדב. המשמר האזרחי, כמשקף את הפסיפס העדתי, האתני והתרבותי בישראל, קולט לשורותיו מתנדבים מהמגזר החרדי, מפעיל את זק"א, פועל באזור יהודה ושומרון, מגייס מתנדבים בני מיעוטים החל משנת 1992 (ליחידות המיוחדות גייסו בדואים, צ'רקסים ודרוזים ששירתו בצה"ל, והחל מ-1995 החלו להקים בסיסי משמר אזרחי ביישובים ערבים)‏‏[14].

הקמת אגף קהילה ומשמר אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בינואר 1999 הוקם במטה הארצי אגף קהילה ומשמר אזרחי (אק"מ). אגף זה איחד את היחידה לשיטור קהילתי עם המשמר האזרחי. עם הקמת אק"מ, מנה האגף כ-50,000 מתנדבים, מהם כ-14,000 ביחידות המיוחדות. אק"מ פיתח פרויקטים קהילתיים ייחודיים, שם דגש על פיתוח שירותי משטרה וגיוס מתנדבים במגזר הערבי, והושקע מאמץ בפיתוח תורה כתובה בנושא שירות, ובהכשרות. משנת 2000 מוביל אק"מ מהלך להפיכת מרכזי השיטור הקהילתי ובסיסי הפעלת מתנדבים לישות אחת חזקה המספקת שירותי משטרה לקהילה על ידי שוטרים בשכר המפעילים את המקום יחד עם מתנדבי המשמר האזרחי. מתנדבי המשמר האזרחי מהווים גשר טבעי בין המשטרה לקהילה. ראשי הערים והרשויות המקומיות מסייעים למשמר האזרחי בתקציבי הסברה וארגון מקומיים ורואים בארגון זה מכשיר חשוב להשגת ערכים חינוכיים-תרבותיים במסגרת העירונית. הקשר ההדוק עם הרשויות המקומיות מקנה הרגשת שייכות לקהילה וקשר עם מוסדותיה. חברי המשמר האזרחי הם אזרחים ושוטרים מתנדבים כאחד ובעצם התנדבותם ממחישים את היות המשטרה חלק בלתי נפרד מהקהילה.‏‏[15]

שינויים ארגוניים פנים משטרתיים ואיחוד אגפים אג"מ-אק"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2011 במהלך סבב המינויים לאחר כניסת רנ"צ יוחנן דנינו לתפקידו כמפכ"ל המשטרה הורה לסגור את אגף האק"מ ולהטמיעו בתוך אגף המבצעים כאשר האק"מ יהפוך למדור במקום אגף. כתוצאה מהמהלך כל שוטרי האק"מ וקציניו קיבלו עליהם את מרות קציני האג"מ במרחבים ובמחוזות ושונה תפקידם מ"קציני אק"מ" ל"קציני מתנדבים" כאשר בראש שרשרת הפיקוד מונה ראש מדור בדרגת ניצב משנה. ראש אגף המבצעים שכיהן בתהליך האחוד היה ניצב ניסים מור.

מפקדי המשמר האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה כמפקד המשא"ז הערות
ניצב מולה כהן 15 באוגוסט 197414 באוקטובר 1979  
ניצב שאול גבעולי 15 באוקטובר 19791 ביולי 1985  
ניצב ברוך לוי 2 ביולי 198531 במרץ 1988  
ניצב עוזי ברגר 1 באפריל 19881 בפברואר 1990  
ניצב זאב רם 4 בפברואר 199027 במרץ 1991  
ניצב שלמה גל 28 במרץ 199131 במרץ 1993 ‏‏[16]
ניצב יוסף זכריה 1 באפריל 199330 בספטמבר 1996  
ניצב חיים קליין 1 באוקטובר 199630 ביוני 1998  
ניצב יעקב רז 1 ביולי 19982001  
ניצב אסתר דומיניסיני 20011 ביולי 2003 ‏‏[17]
ניצב דוד קראוזה 2003 - 2005
ניצב משה מזרחי 2005 - יולי 2006
ניצב אהרון פרנקו יולי 2006 - מאי 2007
ניצב עוזי רוזן מאי 2007 - אפריל 2010
ניצב יורם הלוי מאי 2010 - מאי 2011
נצ"מ מאיר ברפי מאי 2011 -

מספר מתנדבים למשמר האזרחי 1975 – 2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975 – 110,000 מתנדבים.
  • 1976 – 132,000 מתנדבים‏.‏[18]
  • 1977 – 108,000 מתנדבים.
  • 1978 – 92,000 מתנדבים.
  • 1979 – 30,000 מתנדבים בהתנדבות רצופה.
  • 1980 – 87,000 מתנדבים.
  • 1985 – 50,000 מתנדבים.
  • 1987 – 50,000 מתנדבים. ב-13 שנות קיומו עברו דרך הארגון כ-350,000 מתנדבים.‏‏[19]
  • 1999 – 50,000 מתנדבים (מהם כ-14,000 במסגרת היחידות המיוחדות).
  • 2001 – 70,000 מתנדבים. ‏‏[20]

התנדבות למשמר האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשמר האזרחי יכול להתנדב לאבטחה גילאי 18 עד 65, ליחידות המיוחדות גילאי 21 עד 60 (ליחידות המדים) וגילאי 21 עד 50 (ליחידות הבילוש והנוער). כמו כן, תלמידי כיתות ט' ו-י' יכולים לבצע במסגרת הארגון "מחויבות אישית" ומתבצעת קליטה של תלמידי כיתות י"א וי"ב. נתוני הסף לגיוס: אזרחות – אזרחי מדינת ישראל או תושב במעמד ארעי. עברית – 10 שנות לימוד וידיעת השפה העברית, לרבות קרוא וכתוב. תהליך ההתנדבות כולל בתוכו:

  • מילוי פרטי המועמד להתנדב במשמר האזרחי - המועמד ימלא את פרטיו האישיים בטופס ההצטרפות למשמר האזרחי ויתבקש לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית, לצורך קבלת אישור ממשרד הבריאות לנשיאת נשק (כפי שנדרש מכל מי שמבקש רישיון לשאת נשק). בנוסף יידרש המועמד לחתום על הצהרת בריאות ולהציג אישור רופא המעיד על מצבו הבריאותי וכשירותו הרפואית.
  • קבלת אישור מהרישום הפלילי - המתנדב יופעל רק לאחר שנערכה בדיקה, כי אינו מופיע ברישום הפלילי.
  • הצהרת אמונים וקבלת תעודת מינוי זמנית - בתום רישום פרטי המתנדב ובדיקתם, יתקיים טקס הצהרת אמונים, הכולל שיחה על מהות המשמר האזרחי ומחויבויותיו של המתנדב לארגון, הסבר על חובות המתנדב וזכויותיו, קריאת "אני מצהיר" וחתימה על ההצהרה. לאחר החתימה יקבל המתנדב תעודת מינוי זמנית.
  • הדרכה - לאחר הצהרת האמונים יעבור המתנדב הכשרה בסיסית ואימון בסיסי להכרת הנשק והפעלתו, כולל מטווח ראשוני.
  • פעילות ראשונית במסגרת המשמר האזרחי - ביצוע הפעילות בשלב זה יהיה ללא נשק. המועמד יידרש לביצוע שתי פעילויות לפחות טרם קבלת תעודת המינוי הקבועה.
  • קבלת תעודת מינוי קבועה ומעמד של חבר מן המנין במשמר האזרחי.‏‏[21]

סמכויות המתנדב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמכויות המתנדב הם כמו של שוטר (במידה ויש שוטר איתו), אך כאשר אין שוטר איתו, סמכות אחת מתבטלת והיא "סמכות מעצר". כאשר המתנדב לא במשמרת, הסמכויות לא תקפות והוא נחשב אזרח רגיל.[22]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוד אלי,תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004.
  • הוד אלי, משטרת ישראל 1948- 1994: שינויים במבנה הארגוני, בפריסת המחוזות, במג"ב ובמשא"ז, מדור תורות והוצאה לאור, 1994.
  • ישראלי ערן,המשמר האזרחי, יחידת ההפקה וההסברה / ילק"מ משא"ז, 1993.
  • סמית רפי, קרן שרביט, סקר בנושא התנדבות למשמר האזרחי יולי 2001, רמת גן: המשרד לביטחון פנים, לשכת המדען הראשי, 2001.
  • המשמר האזרחי באתר משטרת ישראל
  • שאלת גיל הפרישה מהמשמר האזרחי, נדונה בבית המשפט העליון בבג"ץ 5957/07, עוזי שדה ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח'; ניתן ביום 2.9.2010.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הוד, 2004, ע' 244.‏
  2. ^ ‏הוד, שם, ע' 227‏
  3. ^ ‏הוד, שם‏, ע"מ 227 - 228.
  4. ^ ‏הוד, שם.‏
  5. ^ ‏הוד, שם, ע' 233.‏
  6. ^ ישראל, 1993
  7. ^ אתר משטרת מחוז תל אביב
  8. ^ ‏הוד, שם.‏
  9. ^ ‏ישראל, שם.
  10. ^ ‏הוד, שם, ע' 234.
  11. ^ ‏ישראל ע', שם.‏
  12. ^ ‏הוד, שם, ע"מ 234 - 235.‏
  13. ^ ‏ישראל ע', שם.
  14. ^ ‏הוד, שם, ע"מ 237 - 239.‏
  15. ^ ‏הוד, שם.‏
  16. ^ הוד, 1994, ע"מ 63 - 68.
  17. ^ ‏הוד, 2004, ע"מ 238 - 241.
  18. ^ ‏הוד, שם, ע"מ 230 - 231.‏
  19. ^ ‏ישראל, שם.‏
  20. ^ ‏הוד, שם, ע"מ 239 - 240.‏
  21. ^ ‏אתר משטרת ישראל, אגף קהילה ומשמר אזרחי.‏
  22. ^ ‏הוד, שם, ע' 243.‏