משתמש:Yizhak10/ישיבת מעלה חבר

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Yizhak10.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Yizhak10.


מעלה חבר
בנין הישיבה, תש"ע
בנין הישיבה, תש"ע
ישיבה
השתייכות ציונות דתית
תקופת הפעילות ה'תש"ן–הווה
מייסדים הרב משה בלייכר והרב אהרון אגל טל
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב עמיחי חזן
תלמידים
כ-40 תלמידים
מיקום
מיקום מעלה חבר, דרום הר חברון

ישיבת מעלה חבר היא ישיבה קטנה לאומית. הישיבה שוכנת בישוב מעלה חבר שבדרום הר חברון. הישיבה שמה לה למטרה לחולל מהפך בחינוך הדתי לאומי, על ידי גידולם של בני נעורים בעולמה של תורה.

"אם הישיבות הקטנות" - הישיבה הקטנה הלאומית הראשונה.

בישיבה לומדים כ-40 תלמידים ובראשה עומד הרב עמיחי חזן, מבוגרי ישיבת שבי חברון.

חומר לעריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת מעלה חבר הוקמה ע"י הרב משה בלייכר (ראש ישיבת שבי חברון) בשנת ה'תש"ן. בתחילה היתה הישיבה בתוך ישיבת שבי חברון, אחרי______ X זמן עברה הישיבה ליישוב מעלה חבר אבל נשארה קשורה לשבי חברון. בתחילה היה ראש הישיבה הרב אהרון אגל טל, בשנת התשס"ט החליף אותו הרב עמיחי חזן והוא כיום ראש הישיבה.

הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת מעלה חבר, ישיבה קטנה לאומית, שהוקמה בשנת תשנ"ד במעלה חבר, שמה לה למטרה לחולל מהפך בחינוך הדתי לאומי, על ידי התרכזותם של בני נעורים בעולמה של תורה וחינוכם למנהיגות תורנית.

אז, כשהוקמה ישיבת מעלה חבר, נראה הדבר תמוה. מי חלם שנערים יוכלו לשקוע כל היום בלימוד תורה לשמה? אך החלום קורם עור וגידים, וב"ה בעקבות ישיבת מעלה חבר קמו ישיבות נוספות בירושלים ובשעלבים, וישיבת מעלה חבר מהווה השראה לישיבות אלה.

תלמידים בישיבה המעוניינים בכל זאת לגשת לבחינות הבגרות עושים זאת תוך שנה אחת, במכינה שהוקמה על ידי הישיבות הקטנות הלאומיות.

ישיבה קטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבה קטנה לאומית היא ישיבה לנערים בגיל בית הספר התיכון בה נלמדים, בדומה לישיבות הקטנות החרדיות, אך ורק לימודי קודש, או בשילוב לימודי חול במסלול מיוחד ומצומצם. שייכותן לחברה החרדית לאומית, והעמדה האמונית שלהן המשפיעה על הלימודים, הוסיפו להן את התואר "לאומית".

מאפייני הישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסוד עליו הוקמו הישיבות הקטנות הוא לימוד מקצועות תורניים בלבד, אך בשונה מהישיבות החרדיות - בישיבות הללו, בנוסף ללימוד העיקרי של גמרא והלכה, עוסקים גם בלימודי הגות ומחשבה בדרכו של הרב קוק, בייחוד בספרים כמו הכוזרי, ספרי המהר"ל, רמח"ל, ספרות המוסר וספרי הרב קוק, תלמידיו וממשיכיו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, וביתר שאת משנות ה-80 ואילך החלה עולה קרנו של זרם חדש בציונות הדתית. המתינות שזוהתה עם מנהיגי הדור הישן של "המזרחי" והמפד"ל בהיבטים מדיניים, חינוכיים, שאלות צניעות ושילוב בין הדת למודרנה זוהתה על ידי החוגים שצמחו מתוך ישיבת מרכז הרב כפשרנות.

בהיבט החינוכי באה הדרישה מצד חוגים אלה להתרכז בשנות הנעורים בלימודי קודש בלבד בלא לעסוק במקצועות החול. דרישה זו זוהתה על ידם עם אישים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק.

בישיבות הראשונות שהוקמו על ידי תלמידי "מרכז הרב", כדוגמת ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה שהוקמה בשנת 1940 על ידי הרב משה צבי נריה, סירב בתחילה הרב נריה לשלב לימודי חול ואף הצהיר כי "יצמחו שערות על כף ידי לפני שילמדו לימודי חול בישיבה". מחלוקת פנימית בתוך הצוות החינוכי ולחץ מצד ההורים הביאו תוך זמן קצר להשלמה של הרב נריה עם שילובם של לימודי החול בישיבה ובישיבות בני עקיבא האחרות. כך עלה גם בגורלה של ישיבת ירושלים לצעירים שהוקמה באמצע שנות ה-60 על ידי תלמידי הרב צבי יהודה קוק ואף בה שולבו לימודי חול בלחץ ההורים.

רק עשרות שנים מאוחר יותר עלה בידי המשתייכים לזרם שלימים נקרא "חרד"לי" (חרדי-לאומי), לממש את רצונם להנהיג ישיבות ובהן לימודי קודש בלבד, זאת במקביל לעליית כוחם גם בהיבטים ציבוריים פנים-דתיים אחרים. בין המתנגדים ללימודי החול בהווה, בולטים תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק הטוענים כי בערבוב בין חול לקודש, יש משום פגיעה בישיבה, אותה כינה רבם כ"מקדש הפנימי של התורה".

הקמת הישיבות הקטנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות התשעים התגברה המגמה בציבור החרדי לאומי לישיבות העוסקות בתורה בלבד, ומתוך כך הוקמו מספר ישיבות קטנות. סך כל התלמידים כיום בישיבות אלו הוא כ-300 תלמידים. הישיבה הראשונה מסוג זה היא ישיבת מעלה חבר שהוקמה בשנת ה'תש"ן (1990). כשלאחריה קמו ישיבות נוספות.

בישיבות אלו לא מתקיימים לימודי חול. יחד עם זאת, בשנה הרביעית ללימודים, הישיבות מאפשרות למעוניינים בכך, לימודים לבחינות הבגרות במסלולים אקסטרניים. להוציא את ישיבת דרך חיים שבה משולבים לימודי הבגרות במתכונת המלאה. מעט מן התלמידים מכלל הישיבות, בוחרים לנצל אפשרות זו.

הישיבות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישיבת מעלה חבר - הוקמה בשנת ה'תש"ן (1990) על ידי הרב משה בלייכר. הישיבה נחשבת כ"אם הישיבות הקטנות הלאומיות". בשנת הלימודים הראשונה הייתה בתוך בישיבת שבי חברון ולמדו בה ארבעה תלמידים, וכיום (2008) היא מונה כחמישים תלמידים. הישיבה רואה בלימודי הקודש אידאל עליון ובלימודי החול כתוספת משנית. בישיבה קיימת אווירה משפחתית נעימה המאפשרת לימוד תורה באוירה נעימה ומשוחררת. חלק מהתלמידים לומד בשנת הלימודים הרביעית והאחרונה את לימודי החול הנדרשים לבחינות הבגרות במתכונת השאולה ממוסדות אקסטרניים. בישיבה מחנכים רבנים שלמדו בישיבות "שבי חברון" ו"מרכז הרב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

* קטגוריה:ישיבות קטנות קטגוריה:חרדים לאומיים

תבנית:אין בינוויקי

התרסקות המטוס של אסף רמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הקטנה הציונית "מעלה חבר" ממוקמת בדרום הר חברון במרחק של 1200 מ' ממקום ההתרסקות של מטוסו של סרן אסף רמון ז"ל. כאשר התלמידים שהיו בהפסקה שמעו את הפיצוץ, הם יצאו החוצה והתחילו לצלם את מקום האירוע ואת פטריית העשן ולאחר מכן את כוחות הביטחון שהגיעו למקום. לאחר זמן קצר, הגיעו לישיבה עיתונאים מכלי תקשורת רבים אשר שמעו כי יש בידי התלמידים תמונות ראשונות מהאירוע הם הציעו לתלמידים עבור התמונות אלפי שקלים. כאשר פרטי האירוע התבררו ונודע לתלמידים כי באירוע נהרג טייס חיל האוויר, החליטו התלמידים כי הם לא מעוניינים למכור את התמונות על מנת לא לפגוע בכבוד המת וכבוד המשפחה.

היום, התלמידים מסרו את תמונות האירוע לכוחות הביטחון אשר הגיעו לישיבה על מנת לקבל עדויות מהתלמידים. בנוסף לכך, הרב הראשי לצה"ל הרב רונצקי ביקר את תלמידי הישיבה, ונתן להם שיחה על חשיבות של לימוד התורה כבסיס למצוינות בצבא. לאחר ששמע על מעשי התלמידים שסירבו למכור את התמונות, הוא שיבח אותם ובירך על כך שפעלו במוסריות תוכן הכותרת.