מתתיהו שטראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Mathias Strashun.JPG

ר' מתתיהו שְׂטרָאשוּןרוסית: Матисьягу (Матес) Страшун;‏ 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתתיהו שטראשון נולד בסתיו 1817 בעיר וילנה, נצר למשפחת רבנים אמידה, בנו של פרשן התלמוד הידוע ר' שמואל שטראשון (הרש"ש). למד תורה אצל רבי יצחק מוולוז'ין ורבי מנשה מאיליה, וכן למד מתמטיקה, פילוסופיה ושפות זרות: גרמנית, רוסית, צרפתית ולטינית. התחתן עם שרה חנה בתו של יוסף אליהו אליאשברג (עליאשברג) בהיותו בן 14. נולדו לו במשך השנים שני בנים שמתו בקטנותם. היה פעיל מאוד בחיי הקהילה היהודית בווילנה, ואף נבחר בשנת תרכ"ה, 1865, לפרנס הקהילה. הוא פרסם למעלה מ-300 מאמרים בעברית בנושאי הספרות התלמודית, וכן מאמרים ב"פרחי צפון", "כרם חמד", "המגיד" ו"הכרמל". רוב פרסומיו היו תחת שמות עט שונים, כמו "אני והוא", "מש"ש" ו"יה"ו". מבחר מכתביו אלה יצא בהוצאת "מוסד הרב קוק", בישראל. כמו כן נדפסו הערותיו וחידושיו לתלמוד הבבלי ולמשניות בדפוס וילנה, שהיה שייך לאחייניתו דבורה ראָם (רוֹם).

הוא ניהל קשרי מכתבים מחקריים עם חכמי היהודים של תקופתו, בהם צונץ ושי"ר, והיה בקשר עם המלומדים החשובים בעולם בנושאי היהדות. מבין פעולותיו כאיש ציבור מרכזי בווילנה, מוכר התיקון שלו למכת "החטופים" (קנטוניסטים), אותם ילדי יהודים עניים שהיו משרתים בצבא הצאר. ר' מתתיהו שטראשון הצליח להמיר את חטיפת הילדים בכופר נפש יקר לשלטון הצאר, והחטיפות פסקו בזמנו. הוא ארגן לשם כך מערכת התרמה מסועפת בתוך קהילת וילנה.

ספר מתת-יה

עיקר פרסומו של ר' מתתיהו שטראשון היה אוסף הספרים הענק שלו, שלימים הפך ל"ספריית שטראשון" בווילנה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי. הוא היה ביבליופיל דגול, אספן כפייתי, שהקדיש לספרייתו את מיטב כספו וכוחותיו. הוא הצליח לרכוש עבור ספרייתו עותקים נדירים של ספרים תורניים מימי ראשית הדפוס, ואף כמה אינקונבולות, ובהם "מבחר הפנינים", של ר' שלמה אבן-גבירול, אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו עם המצאת הדפוס.

ב"ספריית שטראשון" נאספו בתחילה כ-6,000 כרכים, מספר עצום לגבי אמצע המאה התשע עשרה. ר' מתתיהו שטראשון הוריש את ספרייתו לקהילת וילנה, והספרייה המשיכה לגדול כל השנים. ערב השמדת קהילת וילנה, בידי הנאצים ועוזריהם הליטאים, היו בה כ-35,000 כרכים. הספרייה שכנה ברחוב שטראשון, שנקרא על שם מייסדה, ובשנת 1901 עברה למבנה חדש. בשנת 1902 היא נפתחה לקהל, והייתה מהספריות הציבוריות היהודיות הגדולות והחשובות בעולם.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקוטי שושנים: והוא רשימת הספרים אשר אסף ... מוהר"ר מתתיהו שטראשון בווילנא, ברלין: י. איטצקאווסקי, 1889. (קטלוג האוסף)
  • לקוטי שושנים : ... ספר מתת-יה... והוא הגהות, חדושים והערות על מדרש רבה; אשר השאיר ...ר’ מתתיהו ... שטראשון עם קונטרס זיכרון לחכם כולל תולדות הרהמ"ח ... ; נקבצו על ידי ר’ שלום פלאדירמאכער, וילנה: דפוס ראם, תרנ"ג 1892. (מתת-יה, באתר HebrewBooks)
  • קריה נאמנה: קורות עדת ישראל בעיר ווילנא, וציונים לנפשות גאוניה, חכמיה, סופריה ונדיביה... בההוצאה הזאת נכנסו מכתבים ומבואים חשובים מאת ... רבי מתתיהו שטראשון ז"ל. כמו כן ... הוספות חשובות פרקים חדשים, הערות רבות ותולדות אנשי השם, וגם תולדות המחבר ... על ידי הרב ... רבי הלל נח שטיינשניידער ז"ל, וילנה: פונק, תרע"ה. ‬(הספר לצפייה ולהורדה בארכיון האינטרנט)
  • רבי מתתיהו שטראשון, מבחר כתבים ירושלים: מוסד הרב קוק ('ספריית יעקב מיכאל'), תשכ"ט.
  • הוספות להגהות הרש"ש (נדפס בסוגריים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה שמעון ‬אנטעקאָלסקי, אבל כבד ומספד תמרורים על מות הרב ... מתתיהו סטרשון ז"ל, וילנה: דפוס קאצינעלינבויגען, תרמ"ו.
  • צבי הרכבי, 'רבי מתתיהו שטראשון (1818–1886)', בתוך: שמעון פדרבוש (עורך), חכמת ישראל במערב אירופה, כרך ג, ירושלים: הוצאת עוגן על ידי ר’ מס, תשכ"ה, עמ' 345–355.
  • פרידה שור, מ"לקוטי שושנים" ועד "בריגדת הנייר" : סיפורו של בית עקד הספרים ע"ש שטראשון בווילנה, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון : דיונון, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]