נוסאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוסאן
Nosean crystal group - Ochtendung, Eifel, Germany.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי (Na8Al6Si6O24(SO4)•(H2O
מערך קריסטלוגרפי איזומטרי (קובייתי)
צורת הגביש בדרך כלל כגרגירים בתוך מרקם סלעי יסוד (כדוגמת הגרניט). צורת הגבישים היא דודקהדרון שגודלם עד 2 מ"מ.
צבע חסר צבע, לבן, אפור, כחול, ירוק, חום עד שחור בשל זיהומים של ברזל
ברק זגוגי עד שמנוני.
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות גרועה
שבירה בלתי שווה, דמוית קונכייה, המינרל שביר
קשיות 6-5.5 בסולם מוס
משקל סגולי 2.4-2.3
שרטוט לבן כחלחל
מינרלים נלווים סנידין, טיטניט, לוסיט, אילמניט, נציץ, זירקון, ומגנטיט

נוֹסאן או גם נוסליט הוא מינרל טקטוסיליקטי (סיליקט במבנה מרחבי) שנוסחת המבנה הכימי שלו היא (Na8Al6Si6O24(SO4)•(H2O

הנוסאן הוא פלדשפטואיד (מינרל דמוי פצלת השדה אך בעל מבנה שונה והמכיל פחות סיליקה) וחבר בקבוצת הסודליט. הנוסאן הוא מינרל קל, קשה באופן יחסית, אם כי שביר. הנוסאן מתגבש במערכת הקובייתית. קשיות המינרל נעה בין 5.5 ל-6 בסולם מוס ומשקלו הסגולי בין 2.3 2.4 גרם לסמ"ק. מבחינת תכונותיו האופטיות המינרל הוא איזוטרופי ופלורוסנטי. כאשר יש תכלילים במינרל הוא מציג שבירה כפולה חלשה. בין הנוסאן להאיאין (Na,Ca)4-8Al6Si6(O,S)24(SO4,Cl)1-2)), אף הוא פלדשפטואיד מקבוצת הסודליט, מתקיימת שורה איזומורפית.

המינרל תואר לראשונה בשנת 1815 על פי דוגמיות שנמצאו ב"קומפלס הגעשי אגם לאך" (Laacher See) שבהרי האייפל (Eifel) במדינת ריינלנד-פאלץ שבגרמניה. הוא כונה בשם נוסאן לכבוד קרל וילהלם נוֹזה (Karl Wilhelm Nose ‏ 1835-1753) מבְּרַאוּנְשְוַוייג (כיום בסקסוניה התחתית), מינרלוג גרמני.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסאן מצוי בסלעי יסוד אלקליים עניים בסיליקה, בעיקר בפונוליט.

הנוסאן מופיע לעתים באבן החן לפיס לזולי יחד עם המינרלים האחרים בקבוצת הסודליט: לזוריט, האיאין וסודליט.

הנוסאן הוא מינרל נדיר למדי, אבל תפוצתו רחבה, ולכן ניתן למצוא אותו במקומות מגוונים כדוגמת איי האוקיינוס (לדוגמה טהיטי) ורכס הרי לאסאל שבמדינת יוטה שבארצות הברית.

מקומות נוספים בהם מוצאים נוסאן כוללים את שלקופף (Schellkopf), סמוך לברנק (Brenk) ובמקומות נוספים סביב לאגם לאך (Laacher See) במחוז אייפל במדינת ריינלנד-פאלץ (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), ובמחצבה בהגאו (Hegau) במדינת באדן-וירטמברג בשבגרמניה; במסיף מון-דור (Mont-Dore massif) בחבל אוברן שבצרפת; בצוק וולף (Wolf Rock) שלחוף קורנוול באנגליה; בקובאו (Covao) שבאיי כף ורדה; ברכס בלק הילס שבמדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית ובחצי האי קולה שברוסיה. ‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרשימה המלאה מומלץ לגשת לאתר Mindat המצוי בקישורים החיצוניים להלן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]