כף ורדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הרפובליקה של כף ורדה
הרפובליקה של קאבו ורדה
República de Cabo Verde
Flag of Cape Verde.svg Coat of arms of Cape Verde.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אחדות, עבודה, קידמה
המנון לאומי: שיר החירות
מיקום כף ורדה, קאבו ורדה
יבשת אפריקה
שפה רשמית פורטוגזית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
פראיה
14°55′N 23°31′W / 14.917°N 23.517°W / 14.917; -23.517
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
פדרו פירס
ז'וזה מריה נאווס
הקמה
-עצמאות
- תאריך

מפורטוגל
5 ביולי 1975
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
4,033 קמ"ר 
176 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
538,535 נפש 
171 בעולם
133.53 נפש לקמ"ר
81 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
2,222 מיליון $ 
189 בעולם
4,126 $
166 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.586 
132 בעולם
מטבע אשקודו כף ורדי ‏ (CVE)
אזור זמן UTC -1
סיומת אינטרנט .cv
קידומת בינלאומית 238+
חוף באי בואה ויסטה

הרפובליקה של כף ורדהפורטוגזית ובאופן רשמי República de Cabo Verde) היא רפובליקה המורכבת מקבוצת איים באוקיינוס האטלנטי, כ-500 קילומטרים מערבית לאפריקה. האיים יושבו לראשונה על ידי הפורטוגזים במאה ה-15. במרוצת השנים שימשו האיים כאחד המרכזים הגדולים לסחר בעבדים אפריקאים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשספינה פורטוגזית תחת הנהגתו של אלביס קדמוסטו הגיעה לאיי כף ורדה בשנת 1456 לערך, האיים לא היו מיושבים, אך היו מלאים בצמחייה. הם נקראו על שמו הפורטוגזי של חצי האי קאבו ורדהכף הירוק), השוכן בקצה המערבי של יבשת אפריקה (בסנגל של היום), כ-560 ק"מ מזרחה מן האיים. הפורטוגזים, בהנהגתו של הנסיך אנריקה הספן, סיפחו את האיים לממלכתם ומשלחות פורטוגזיות נוספות ביקרו באיים. לאחר שש שנים, בשנת 1462, ייסדו באי סאו טיאגו את "ריבריה גרנדה" (היום סידדה ווליה), המושבה האירופאית הראשונה באזור טרופי. בהמשך, הפורטוגזים הביאו למושבה עבדים ממערב אפריקה. בשנת 1495 האיים הועברו באופן רשמי לשליטת פורטוגל.

בשנת 1581 שליטה על האיים הועברה לספרד, אך הם חזרו להיות מושבה פורטוגזית בשנת 1640.

עם גילוי אמריקה, נמצאו איי כף ורדה על נתיבי השיט בין אפריקה, אירופה ואמריקה, והמושבה שגשגה מעסקי סחר בעבדים במאה ה-16. השגשוג של ריבריה גרנדה הביא איתו פשיטות של פיראטים, דוגמת הפשיטות של סר פרנסיס דרייק בשנים 1582 ו-1585.

החל משנת 1747 האיים הוכו בבצורות רבות, אשר הביאו למותם מרעב של מעל 100,000 אנשים. הבצורות היו חמורות יותר מבעבר בגלל בירוא היערות ורעיית יתר. בעקבות ההרעה במצב הכלכלי, התרחשה הגירה גדולה של תושבי האיים, במיוחד לארצות הברית.

בנוסף לבצורות, האיים סבלו ממגפות ומהתפרצויות של הרי געש. הפסקת הסחר בעבדים במהלך המאה ה-19 תרמה להרעה במצב הכלכלי, בסוגרה מקור הכנסה חשוב של תושבי האיים. מקור זה הוחלף על ידי התגברות השיט באוקיינוס האטלנטי, והפיכת איי כף ורדה לתחנה ראשית בדרכי השיט. הירידה החדה בתנועת אוניות במהלך מלחמת העולם השנייה פגעה קשות בכלכלת האיים.

עד לשנת 1878 באיים הייתה מותרת עבדות.

בשנת 1951 פורטוגל שינתה את הסטטוס של כף ורדה ממושבה למחוז. למרות זאת, בשנת 1956 אמילקר קברל הקים תנועה לשחרור כף ורדה וגינאה ביסאו. בשנת 1961 החל מאבק מזוין, בעיקר בגינאה ביסאו. בשנת 1972 רוב השטח של גינאה ביסאו היה בשליטת התנועה אך לא היו ניסיונות להרחיב את הפעילות לכף ורדה. רק בשנת 1974, לאחר מהפכת הציפורנים בפורטוגל התנועה החלה פעילות פוליטית בכף ורדה. ב-30 ביוני 1975 התקיימו בחירות כלליות וב-5 ביולי 1975 הוכרזה עצמאות האיים מפורטוגל.

בשנת 1990 בוטל סעיף בחוקה שביסס את השיטה החד-מפלגתית. ב-13 בינואר 1991 נערכו הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות בהן זכתה אחת המפלגות החדשות. בשנת 2013 שינתה המדינה את שמה הרשמי בכל השפות לרפובליקה של קאבו ורדה‏[5]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כף ורדה קיבלה את עצמאותה מפורטוגל בשנת 1975. הממשל מבוסס על חוקה מ-1980 שעברה שינויים בשנים 1992, 1995 ו-1999. הבחירות נערכות לראשות הממשלה ולאסיפה הלאומית. משך הקדנציה של שניהם 5 שנים. בהתאם לתוצאות של הבחירות האחרונות באספה שגוללת 72 מקומות מיוצגות 3 מפלגות.

ראש הממשלה נבחר על ידי האספה הלאומית וממונה על ידי הנשיא.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כף ורדה מחולקת לשבעה עשר מחוזות (Districts או Concelhos) - ראה מחוזות כף ורדה

כף ורדה וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נהוג לקרוא למדינה הצעירה קייפ ורדה. בראשית המאה ה-21 התהדקו היחסים בין מדינת ישראל לכף ורדה, עד שבסוף שנת 2003 הודיעה כף ורדה על פתיחת שגרירות בישראל. במשרד החוץ הישראלי הוחלט הוחלט כי שגריר ישראל בסנגל, שלמה אביטל, יכהן גם כשגריר ישראל בכף ורדה. כף ורדה הצטרפה לארצות הברית, מיקרונזיה ואיי מרשל אשר מקפידות לתמוך בישראל בהצבעות הנערכות בעצרת הכללית של ארגון האו"ם.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כף ורדה היא מדינה קטנה הסובלת ממחסור במשאבים ובמים. החקלאות מבוססת בעיקר על מי הגשמים. הכלכלה התפתחה מאז 1990, ומשתפת פעולה עם פורטוגל כמעט בכל תחומי הכלכלה. שיתוף פעולה זה כלל הצמדה של המטבע המקומי לאסקודו הפורטוגזי ומ-1990 למטבע האירופי האירו.

רק ב-4 איים ניתן לפתח פעילות חקלאית משמעותית וכתוצאה מכך כ-90% מהמזון מגיעים מחוץ למדינה.

בין משאבי הטבע ניתן לציין מלח, קנה סוכר, חומר פוצולני, ואבן גיר.

האיים ממוקמים בצומת נתיבי תעופה וים באוקיינוס האטלנטי. בעיר מינדלו (על האי סאו ויסנטה) ממוקם נמל גדול ונבנו 3 שדות תעופה בינלאומיים בסאל, פריאה ובוא ויסטה. בנוסף לכך, בכל אי מיושב נבנה שדה תעופה לתחבורה פנימית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כף ורדה מהווה חלק של רצועת סאהל ומאופיינת בכמות גשם קטנה - כ-261 מ"מ בשנה. רוב הגשמים מתרחשים ביו אוגוסט לבין אוקטובר.

באיי כף ורדה יש הרים ועמקים ובים שוניות, ורק כ-10 איים מתוך ה-15 מיושבים. באי פוגו ממוקם הר געש פעיל והוא מהווה הנקודה הגבוהה באיים - 2829 מ'.

באיים מתגוררים מספר מינים אנדמיים: Alexander's Swift, Raso Lark ,Cape Verde Warbler ,Iago Sparrow ,Cape Verde Giant Gecko.

גרף אקלים – פראיה
ינ פב מר אפ מא יונ יול אוג ספ אוק נו דצ
 
 
3
 
25
20
 
 
0
 
25
19
 
 
0
 
26
20
 
 
0
 
26
21
 
 
0
 
27
21
 
 
0
 
28
22
 
 
5
 
28
24
 
 
97
 
29
24
 
 
114
 
29
25
 
 
21
 
29
24
 
 
8
 
28
23
 
 
3
 
26
22
טמפרטורה במעלות צלזיוסכמות המשקעים במ"מ

איים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לחלק את האיים לשתי קבוצות:

  • בארלאוונטו ("עם כיוון הרוח") - קבוצת האיים הצפוניים, אשר מונה שמונה איים.
  • סוטאוונטו ("נגד כיוון הרוח") - קבוצת האיים הדרומיים, אשר מונה ארבעה איים.

שתי קבוצות האיים כוללות גם מספר איונים הסמוכים לאיים המרכזיים.

בטבלה הבאה מוצגים האיים המרכזיים אשר מרכיבים את שטחה של כף ורדה:

מספר שם אי שם אי (אנגלית) שטח (קמ"ר) אוכלוסייה (2005) עיר ראשית אוכלוסייה (עיר ראשית)
1 בואה ויסטה Boa Vista 620 3,300 סאל ריי 2,100
2 בראווה Brava 67 6,400 נובה סינטרה 1,800
3 מאיו Maio 269 5,500 וילה דה מאיו 3,000
4 סאו ניקולאו Sao Nicolau 388 13,800 ריביירה בראבה 5,000
5 סאו ויסנטה Sao Vicente 227 68,500 מינדלו 64,500
6 סנטיאגו Sao Tiago 991 240,000 פראיה 97,100
7 סאל Sal 216 17,600 אספרגוס 6,100
8 פוגו Fogo 476 38,300 סאו פליפה 9,500
9 סנטו אנטאו Santo Antao 779 48,300 פורטו נובו 8,500
10 סנטה לוציה Santa Luzia 35 0 x x

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים לא היו מיושבים עד גילויים על ידי הפורטוגזים בשנת 1456. בתקופה האימפריאליסטית הובאו לאיים בכפיה עבדים מאפריקה. בעקבות שנים של שלטון אירופאי על צאצאי העבדים, כיום רוב תושבי האיים הינם מולאטים.

תושבי האי סנטיאגו

מוצאם האתני של תושבי כף ורדה מתחלק בין מולאטים (71%), אפריקאיים (28%) ואירופאיים (1%).

רובם המוחלט של תושבי כף ורדה הינם נוצרים קתולים (93%) ולצידם חי מיעוט המאמין בנצרות פרוטסטנטית (7%). השפה הרשמית באיים היא פורטוגזית. כפורדיאנית (ידועה גם בשם "קריאולית-פורטוגזית") היא שפה נוספת השגורה בפי רוב תושבי המדינה.

כמיליון איש בעלי שורשים מכף ורדה מתגוררים מחוץ לאיים. כ-500 אלף מהם מתגוררים בארצות הברית, רובם באזור ניו אינגלנד.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר הבירה היא פראיה בעלת אוכלוסייה של 97,100 תושבים.

ערים נוספות במדינה הינן: מינדלו (64,500 תושבים), סנטה מריה (13,500 תושבים), פדרה באדחו (8,700 תושבים) וסאו פליפה (8,200 תושבים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ Cape Verde Gets New Name


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה אפריקה

קואורדינטות: 15°06′40″N 23°37′00″W / 15.11111°N 23.61667°W / 15.11111; -23.61667