"סבויה-מרקטי S.55" היה מטוס ימי דו מנועי בעל מראה לא שגרתי, עם תצורת גוף כפול וזנב מורכב משני מנורים הנושאים מיצב כיוון משולש. למטוס היו מאפייני עיצוב חדשניים רבים. כל הנוסעים או המטען מוקמו בתאים התאומים, אך תא הטייס היה בקטע המרכזי העבה יותר של הכנף (שמחבר את 2 גופי המטוס המקבילים), מתחת למנוע הקדמי (ראו שרטוט). ל"סבויה-מרקטי S.55" היו שני מדחפים המסתובבים בכיוונים הפוכים (אנ') הקדמי מושך והאחורי דוחף (אנ'). המנועים נטו בחדות בזווית כלפי מעלה.
2 מנועים מתוצרת "Isotta Fraschini" (אנ') סוג מנוע "Isotta Fraschini Asso 750" (אנ'), כל מנוע W18 (אנ') צילינדרים. משקל כל מנוע: 663 ק"ג (משקל יבש).
"S.55" - נבנו 90 יחידות בין השנים 1927–1930, מלבד 2 יחידות של אב טיפוס. 8–10 מושבים יועדו לנוסעים.
"S.55C" - גרסה אזרחית, נבנו 8 יחידות בין השנים 1925–1926.
"S.55P" - גרסה אזרחית, יועד ל-10 נוסעים, נבנו 23 יחידות השנים 1928–1932.
"S.55A" - גרסאות: צבאית ואזרחית, נבנו 16 יחידות בין השנים 1930–1931.
"S.55M" - נבנו 7 יחידות ב-1930.
"S.55 Scafo Allargato" - נבנו 32 יחידות.
"S.55 Scafo Allargatissimo" - נבנו 34 יחידות.
"S.55X" - נבנו 25 יחידות.
חציית האוקיינוס האטלנטי בפברואר 1927 (עם עצירות ביניים)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה"סבויה-מרקטי S.55" הפך לאחד המטוסים שחצו את האוקיינוס האטלנטי לפני טיסתו של לינדברג במאי 1927. זה קרה בפברואר 1927, כאשר הקברניט פרנצ'סקו דה פינדו הטיס מטוס בשם "סנטה מריה" לפרנמבוקו, ברזיל, עם עצירות בדרך במרוקו ובדקר בסנגל, בחוף המערבי של אפריקה. בניגוד למטוסו של לינדברג, ה"סנטה מריה" יכולה לנחות בבטחה על המים. המטוס היה מצויד במזקק מי ים, רפסודת הצלה וציוד דיג.[5]
^במטוס ימי מסוג "סירה מעופפת" הציפה מושגת באמצעות גוף המטוס עצמו, כמו באונייה. גוף כלי הטיס בנוי כך שבעת הנחיתה על המים הוא צף. על כנפי הספינה המעופפת מותקנים
מצופים קטנים, המשמשים כמייצבים שנועדו לשמור על שיווי המשקל