סווטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סווטו
Soweto
Soweto township.jpg
משכנות עוני בסווטו
מדינה / טריטוריה Flag of South Africa.svg  דרום אפריקה
שטח 130 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

1,271,628‏  (נכון ל-2011)
קואורדינטות 26°15′58″S 27°51′57″E / 26.26611°S 27.86583°E / -26.26611; 27.86583קואורדינטות: 26°15′58″S 27°51′57″E / 26.26611°S 27.86583°E / -26.26611; 27.86583

סוֹוֶטוֹ (Soweto) היא מקבץ של עיירות שחורים שהוקמו לאורך השנים בשולי העיר יוהנסבורג, דרום אפריקה. כריכוז העירוני הגדול ביותר של שחורים במדינה, נודעה בימי האפרטהייד כחממת גידול לדור מתנגדי המשטר, וכזירת התנגשויות מתמדת בין השלטון הלבן למתנגדים ומפגינים שחורים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שיש המדמים לשמוע בשם סווטו צליל אתני-אפריקאי, השם אינו אלא ראשי תיבות באנגלית של South Western Townships – "עיירות דרום-מערביות", כאפיון של מיקומן ביחס ליוהנסבורג. המונח Township – עיירה – משמש בדרך כלל בדרום אפריקה לציון עיירות העובדים השחורים שקמו בשולי הערים ה"לבנות" בתקופה בה נאסר על השחורים להתגורר בתחומי העיר עצמה. השם סווטו נטבע רשמית בשנת 1963, בתום תחרות שנמשכה 4 שנים למציאת שם הולם לגוש אורבני זה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של סווטו בשנת 1904. בשנה זו החליטו השלטונות על פינוי פועלי מכרות הזהב האפריקאים ממשכנותיהם הארעיים בתוככי יוהנסבורג בנימוק רשמי של צפיפות ומגיפות, תוך הקמת עיירת שינה על שטחי חוות מחוץ לעיר. עם גידול אוכלוסיית העובדים האפריקאים ביוהנסבורג וסביבותיה הוקמו עיירות נוספות בסמוך, בעיקר בשנות ה-50 בהן הועברה אוכלוסייה גדולה מאזורים שהוגדרו כ"לבנים" תחת שלטון האפרטהייד. עיירות אלה צמחו על פני השנים לגוש אורבני מאוכלס וצפוף, ואשר לא אחת הוגדר כ"גטו". בשנת 1963 ניתן רשמית לגוש אורבני זה השם "סווטו", וב-1983 הוכרה סווטו במעמד עיר.

סווטו פרצה לתודעה העולמית בשנת 1976, כאשר מהומות התלמידים ב-16 ביוני החלו שם בעקבות החלטת הממשל להפוך את שפת האפריקאנס לשפת הלימוד בבתי הספר. השחורים ראו בצעד זה התגרות, היות שאפריקאנס נחשבה שפת שלטון המיעוט הלבן והמדכא, והתקוממו. המהומות התפשטו לריכוזי השחורים ביתר מחוזות המדינה, והיו אחד מציוני הדרך הבולטים במאבק נגד שלטון האפרטהייד ובהעלאת הנושא על סדר היום העולמי. למעלה מ-1,000 איש קיפדו את חייהם באותה סדרת מהומות. כיום מקובל לראות במהומות סווטו את תחילת התהליך לקראת קיצו של משטר האפרטהייד 14 שנה מאוחר יותר.

בשנת 2000, תחת השלטון החדש והשוויוני בדרום אפריקה, הורחבו והוגדרו מחדש גבולותיה המוניציפליים של יוהנסבורג, וסווטו סופחה רשמית לעיר. בשנת 2004 ציינה סווטו יובל 100 שנה להקמתה.

סווטו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום סווטו היא ביתם של שליש (או יותר) מאוכלוסי יוהנסבורג. ישנן הערכות שונות באשר לגודל אוכלוסייתה, הנעות בין מיליון (אומדן רשמי) ועד כדי 3 מיליון ומעלה. למרות ביטול החוקים המתחמים את אזורי המחיה לפי גזעים, סווטו היא עדיין רובה ככולה שחורה, וסובלת מתת-פיתוח יחסית ליתר חלקי יוהנסבורג. שיעורי הפשע והאבטלה גבוהים בה לאין שיעור מאשר ביתר חלקי העיר. יחד עם זאת, יש בסווטו אזורים אמידים עם חוילות פאר המדמות את אלה של הפרברים הלבנים. שפות רבות מדוברות בסווטו - עדות לערב הרב של בני שבטים שונים שנתקבצו בה - כאשר אנגלית היא השפה העיקרית המקשרת ביניהם.

הממשל הנוכחי משקיע מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח חלק זה של העיר. סווטו היא אתר ביקור פופולרי לתיירים ביוהנסבורג המגלים עניין בחיים בדרום אפריקה בצל האפרטהייד. אתרי ביקור ראויים לציון הם מוזיאון מנדלה – הבית בו התגורר המנהיג נלסון מנדלה עם רעייתו ויני בטרם נאסר, ואנדרטת הקטור פיטרסון לזכרו של נער בן 13 שנהרג בידי כוחות הביטחון במהומות 1976.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]