סוויצ'בלייד
 | |
| סוויצ'בלייד 300 משוגר על ידי חייל בצבא ארצות הברית | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד |
משפחת כלי תעופה  |
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית |
| יצרן | אירו-וירונמנט |
| עלות יחידה | 6,000 דולר (הערכה) |
| פעילות מבצעית | |
| תקופת השירות | 2011–הווה (כ־13 שנים) |
| משתמשים | |
| פלטפורמת שיגור | משגר נייד |
| גרסאות |
|
| מאפיינים כלליים | |
| משקל |
2.5 ק"ג לגרסת סויוטצ'בליד 300 24.7 ק"ג לגרסת סויוטצ'בליד 600 |
| ממדים | |
| אורך |
|
| קוטר |
|
| ביצועים | |
| מהירות |
|
| טווח |
|
| תקרת גובה | 150 מטר |
| ראש קרב והנחיה | |
| הנחיה | אוטונומי |
  | |
סוויצ'בלייד (באנגלית: Switchblade – סכין מתקפלת) הוא חימוש משוטט זעיר, שתוכנן על ידי אירו-וירונמנט ונמצא בשימוש על ידי מספר זרועות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. הסוויצ'בלייד משוגר ממשגר דמוי צינור אשר משגר את הסוויצ'בלייד באמצעות שחרור גז בלחץ גבוה, טס לאזור המטרה, ומתנגש בה תוך כדי פיצוץ ראש הקרב שלו. הוא קטן דיו כדי להיכנס לתרמיל. השם Switchblade מגיע מהאופן שבו הכנפיים מקופלות בתוך המשגר והאופן שבו הן נפתחות החוצה לאחר שחרורן, אשר מזכיר את אופן הפתיחה והאחסון של אולר.
הסוויצ'בלייד 300 הוצג בשנת 2011, וגרסת ה-600 (נ"ט) נחשפה בשנת 2020.
יותר מ-700 מל"טים מסוג סוויצ'בלייד 300 נשלחו לאוקראינה על ידי ארצות הברית כחלק מסיוע נשק[1] לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוויצ'בלייד פותח על ידי פיקוד המבצעים המיוחדים של חיל האוויר האמריקאי, הוא נועד לסייע לכוחות אמריקאים להגיב למארבים של האויב באפגניסטן בסטואציות בהן לא כדאי להשתמש בסיוע אווירי קרוב מכיוון שהטיסה של מטוסים ומסוקים מאוד יקרה ולא תמיד זמינה ועלולה לגרום לנזקים נלווים וחשיפת הכוח באזורים עירוניים. טילים צבאיים אחרים כמו ג'אוולין הם גם הרבה יותר גדולים מהסוויצ'בלייד, כבדים ויקרים יותר, ובדרך כלל אינם זמינים.[2]
בניגוד לכלי טיס בלתי מאוישים טקטיים אשר יכולים לזהות איומים אך ללא יכולת תקיפה. הסוויצ'בלייד נישא על גב הלוחם, זול יחסית, יש לו חיישנים שיכולים לזהות לוחמי אויב וראש נפץ שמאפשר לתקוף אותם מלמעלה.
ב-29 ביולי 2011, צבא ארצות הברית העניק לאירו-וירונמנט חוזה של 4.9 מיליון דולר עבור פריסה מהירה של מספר לא ידוע של סויוטצ'בלידים לכוחות באפגניסטן. ב-20 במרץ 2012, הצבא הוסיף 5.1 מיליון דולר, בסך 10 מיליון דולר.[3]
במאי 2012, אישר חיל הנחתים של ארצות הברית לחיילים לפגוע עם סויוטצ'בלידים בצוותי מחבלים בעת הנחת מטעני חבלה ובמטרות דומות. בדרך כלל מטרות אלו גם כאשר סיוע אווירי זמין התוקפים מצליחים לחמוק לפני שמצליחים לתקוף אותם. הנחתים לפעמים לא יכלו לקבל תמיכה בגלל שיחידות אחרות קיבלו עדיפות. הסוויצ'בלייד קטן מספיק כדי להתאים לתיקים של נחתים וננעל על מטרה ועוקבת אחריה לאחר שנבחרה.[4]
בסוף 2012, 75 סויוטצ'בלידים סופקו לחיילים אמריקאים באפגניסטן. מספר הפעלות מוצלחות התרחשו עד ינואר 2013. למרות שהצבא לא אישר פרטים לגבי פריסתו והאפקטיביות, מפקדים דיווחו שהכלי "יעיל מאוד".
חיילים אימצו אותו ככלי מיוחד בלחימה בשטח בנוי בגלל היכולת לפגיעה כרורגית ולמנוע נזקים נלווים. כי בניגוד לרוב כלי הנשק האחרים, הסוויצ'בלייד יכול להפסיק משימה אם המצב משתנה לאחר השיגור, מה שמאפשר לו להתחבר למטרה משנית או להרוס את עצמו מבלי לגרום לנפגעים או לנזק לרכוש.[5]
באפריל 2015, הנחתים ביצעו ניסוי בו יריו סוויצ'בלייד מתוך חלקו האחורי של MV-22. המל"ט לא היה מצויד בראש נפץ, אך שוחרר בהצלחה ונווט במדויק לעבר מטרה. הבדיקה הוכיחה שניתן לשגר את הסוויצ'בלייד באוויר מהמטוס ולהוסיף כלי מעקב נשלט מרחוק למטוס.[6] מאז הצגתו ועד לסיום מבצע חירות מתמשכת, למעלה מ-4,000 סוויצ'בליידים נפרסו באפגניסטן.[7] באמצע 2017, 350 סויוטצ'בלידים נמסרו לפיקוד המבצעים המיוחדים לשימוש נגד המדינה האסלאמית.
באוקטובר 2020, אירו-וירונמנט הכריזה על פרויקט לפיתוח "כלי טיס קרבי בלתי מאויש מהיר וארוך טווח" המשמש כספינת אם לסוויצ'בלייד 300 שתוקפים בשיתוף פעולה ועוקפים את הגנות האויב.
ב-31 במרץ 2021, אירו-וירונמנט זכתה בחוזה של 26.1 מיליון דולר עבור הסוויצ'בלייד 600. המערכת נותנת מענה לדרישת פיקוד הלוחמה המיוחדת של הצי של ארצות הברית לפעול באיומים א-סימטריים עם סירות קטנות.
בראשית מרץ 2022 דווח כי ארצות הברית שוקלת לספק מל"טים מסוג סוויצ'בלייד לכוחות המזוינים האוקראינים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.[8] ב-16 במרץ הודיע הנשיא כי "100 מערכות אוויריות בלתי מאוישות טקטיות" יסופקו לאוקראינה כחלק מחבילת סיוע צבאי של 800 מיליון דולר.[9] כל אחת מהמערכות הללו מהווה ערכה שלמה של מערכות שיגור ובקרה קרקעיות, ויכולת להפעיל מספר כלים במקביל. כל אחת מהמערכות הללו נושאת עשרה מל"טים מסוג סויוטצ'בליד, מה שמגיע בסך הכל ל-1,000.[10] החבילה כוללת גם סוויצ'בלייד 300 (נגד אדם) וגם סוויצ'בלייד 600 (נגד שריון).
אוקראינה דיווחה על שימוש בסוויצ'בלייד על מטרה רוסית במחוז חרקוב. באחת הפעמים נעשה שימוש בסוויצ'בלייד 300 נגד בונקר; לא ברור אם הוא הופל או השלים את משימתו אך הכוחות רוסים מצאו את השרידים של המל"ט. למרות קבלת מאות מל"טים מסוג סויוטצ'בליד, חלק מהיחידות האוקראיניות מעדיפות להשתמש במזל"טים מסחריים המצוידים בחומרי נפץ קלים יותר לשימוש.
עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוויצ'בלייד 300[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(cropped).jpg)
הסוויצ'בלייד 300 תוכנן כמל"ט מתאבד להגברת כוח האש המדויק עבור יחידות חי"ר בגודל מחלקה. אורכו 610 מ"מ ומשקלו 2.7 ק"ג כולל תיק הנשיאה והמשגר, מה שהופך אותו קטן וקל מספיק עבור נשיאה על ידי חייל אחד.
ניתן לשלוט בו בטווח של עד 10 ק"מ. גודלו הקטן מגביל את שהותו ל-10 דקות. זה הופך אותו לבלתי מתאים לתפקידי סיור, אבל הוא שימושי לשימוש זול במטרות ארוכות טווח וסיוע בהקלה על יחידות שנקלעו לאש האויב. הסוויצ'בלייד משתמש במצלמה צבעונית ואיתור GPS כדי לזהות, לעקוב ולשלב מטרות, כמו גם אפשר לתכנת מראש את מסלולו. לראש הנפץ שלו יש מטען נפץ שווה ערך לרימון להשמדת כלי רכב משוריינים קלים ואנשי צוות. אם מצב גורם לביטול התקיפה, המפעיל יכול לבטל את הסוויצ'בלייד ולכוון אותו מחדש.[11]
סוויצ'בלייד 600[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחמושת הסוויצ'בלייד 600 הגדולה יותר שוקלת 23 ק"ג, גם הוא יכול להנשאה על ידי אדם יחיד וניתן לשגר אותו תוך 10 דקות. הוא נועד לטוס עד 40 ק"מ תוך 20 דקות, ואז להסתובב עוד 20 דקות (80 ק"מ טווח כולל). הוא נושא ראש נפץ נ"ט המבוסס על ראש הנפץ של ג'אוולין, שנועד לנטרל כלי רכב משוריינים.[12]
הבלאקוינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבלאקוינג הוצג לראשונה בשנת 2015 הוא גרסה לא חמושה של הסויוטצ'בליד 300 עם משקל ומידות דומות. הוא פותח עבור הצי של ארצות הברית כדי לספק מודיעין, מעקב וסיור מהיר, כמו גם פעולות ממסר פיקוד ובקרה בקרב כלי שיט מאוישים ובלתי מאוישים על הקרקע והתת-ים. ניתן לפרוס את הבלאקוינג מצוללת שקועה, ספינת שטח או משגר קרקעי נייד.
מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריטניה- הכוחות המזוינים הבריטיים
ארצות הברית- הכוחות המזוינים של ארצות הברית
אוקראינה- הכוחות המזוינים של אוקראינה: 100 יחידות המורכבות מ-1000 מל"טים
ליטא- הכוחות המזוינים של ליטא: כוונת רכישה של דגם הסוויצ'בלייד 600 הוכרזה באפריל 2022
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Fact Sheet on U.S. Security Assistance for Ukraine" (באנגלית אמריקאית). U.S. Department of Defense. נבדק ב-2022-05-12.
- ^ בועז מזרחי, מהפיכה בשדה הקרב: כלי טיס אישי לכל לוחם!, באתר בא-במייל, 2011-08-16
- ^ U.S. Army Awards AeroVironment $5.1 Million Order for Switchblade (אורכב 20.06.2012 בארכיון Wayback Machine) - AeroVironment press release, 23 May 2012
- ^ (אורכב 26.07.2013 בארכיון Wayback Machine) - MarineCorpstimes.com, 16 May 2012
- ^ - Armytimes.com, 14 August 2013
- ^ (אורכב 19.04.2015 בארכיון Wayback Machine) - Defensetech.org, 17 April 2015
- ^ (אורכב 17.01.2016 בארכיון Wayback Machine) - Defensetech.org, 15 January 2016
- ^ מכה קשה לרוסיה: הנשק המתקדם שארה"ב שוקלת לספק לאוקראינה, באתר www.maariv.co.il
- ^ נטע בר, המערב מתייצב לצד אוקראינה: ביידן אישר את חבילת הסיוע, ג'ונסון הגיע לקייב, באתר ישראל היום, 24.8.21
- ^ Weiss, Michael (17 במרץ 2022). "@michaeldweiss". נבדק ב-30 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מלחמה באוקראינה: אירופה החליטה להטיל אמברגו ייבוא נפט חלקי על רוסיה, באתר Israel Defense, 2022-06-01
- ^ הכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב רוכשים חימוש משוטט מסוג SWITCHBLADE 600, באתר Israel Defense, 2021-05-02