סמואל מורס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה לכך היא: אין חלוקה לסעיפים וקישורים חיצוניים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| סמואל מורס | |
|---|---|
 סמואל פינלי בריז מורס, 1845 |
|
| תאריך לידה | 27 באפריל, 1791 צ'ארלסטון, מסצ'וסטס |
| תאריך פטירה | 2 באפריל, 1872 (בגיל 80) ניו יורק, ניו יורק |
| ידוע בשל | המצאת הטלגרף וקוד המורס |
| מקצוע | ממציא וצייר |
- ערך זה עוסק בממציא אמריקאי. אם התכוונתם לעוד ערכים בעלי שם דומה, ראו מורס.
סמואל פינלי בריז מורס (באנגלית: Samuel Finley Breese Morse; 27 באפריל 1791 - 2 באפריל 1872) ממציא אמריקאי, צייר היסטוריה ופורטרטים, צלם דאגרוטיפ חובב. נודע בזכות המצאת הטלגרף. נחשב לאדם שהביא את טכניקת הצילום לארצות הברית בשנת 1839.
מורס נולד בשנת 1791, בעיר צ'ארלסטון שבמדינת מסצ'וסטס (ארצות הברית). בשנות לימודיו באוניברסיטה אמנם התעניין במדעים, ובייחוד בתורת החשמל, אולם על אף רצון אביו החליט להתמסר לציור, ולשם כך נסע להשתלם בלונדון. כשחזר לארצות הברית, השתקע בניו יורק, התפרסם כצייר גדול ועמד בראש האקדמיה לאמנות, שנוסדה אז על ידיו.
יום אחד בשנת 1832, בחזרו באניה ממסע באירופה, נכנס בשיחה עם דוקטור צ'ארלס ג'קסון, רופא ואיש מדע מבוסטון. כששמע מפי דוקטור ג'קסון על סגולות האלקטרומגנט, שהומצא בימים ההם, עלה במוחו הרעיון, כי בעזרת האלקטרומגנט יינתן לבנות טלגרף חשמלי. עוד באניה עיבד מורס את תוכנית הטלגרף, וכשחזר לארצות הברית, לא שב עוד לעבודתו, אלא הסתגר בבית מלאכה קטן, ובו עמל שנים אחדות על ביצוע תוכניתו. אלו היו שנות עמל וסבל למורס. אשתו מתה, ילדיו פוזרו בבתי בני משפחתו, ואף על פי שבעבודתו כצייר היה בידו לחיות חיי רווחה, העדיף לחיות בצמצום ובלבד שיעלה בידו ליצור את הטלגרף החשמלי הנכסף.
בשנת 1837 הוכתרו ניסיונותיו בהצלחה. במהלך שנות השלושים פיתח מורס את קוד מורס, מערכת של קווים ונקודות לייצוג אותיות, הניתנות לשידור על ידי הטלגרף. ב- 8 בפברואר 1838 הציג מורס לראשונה בפומבי את הטלגרף, לקהילה המדעית במכון פרנקלין בפילדלפיה. ב-21 בפברואר הדגים מורס את הטלגרף בפני נשיא ארצות הברית, מרטין ואן ביורן. פנייתו לממשלת ארצות הברית בבקשה, כי תקציב לו סכום כסף לשם הקמת הקו הטלגרפי הראשון נענתה בשלילה. גם ממשלות אנגליה וצרפת, אשר אליהן פנה מורס, השיבו את פניו ריקם, ועל מורס עברו שנים נוספות של עוני וצער, אם כי גם בשנים קשות אלו המשיך לעבוד על המצאתו ולשכלל אותה. בשנת 1843 פנה מורס שנית בבקשתו לממשלת ארצות הברית. הוא ידע את מועד הישיבה שבה הייתה צריכה לעמוד בקשתו לדיון, והוא בא לוושינגטון, כדי להיות נוכח בשעה שייחרץ דינו. אולם לאחר שחיכה עד חצות הלילה והצעתו לא הובאה לדיון, הוא התייאש וחזר למלון שבו התארח. בבוקר לקח את מזוודתו ועמד לעזוב את וושינגטון ולחזור לביתו, אך באותה שעה ניגשה אליו מכרה אחת ובישרה לו את הבשורה המשמחת, כי לאחר חצות הלילה אישרה הממשלה את הצעתו והקציבה לו 30,000 דולר.
מאושר מהחלטה זו ניגש מורס בכל המרץ לבנות את הקו הטלגרפי הראשון בין הקפיטול שבוושינגטון ובין העיר בלטימור, וביום ה-24 במאי, שנת 1844, שלח את המברק המפורסם הראשון: "מה פעל אל" (What hath God wrought) (במדבר כ"ג, 23). עתה השתנה גורלו של מורס. מולדתו העניקה לו פרסים ואותות הצטיינות. גם אחדות ממדינות אירופה העניקו לו פרס של 400,000 פרנקים צרפתיים, והוא קנה לו בית יפה, אסף אליו את ילדיו וחי חיי כבוד ואושר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סמואל מורס באתר מוזיאון המדע ירושלים
