עברי גיטליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עברי גיטליס בביתו

עברי גיטליס (נולד ב-22 באוגוסט 1922) הוא כנר ישראלי-צרפתי מהידועים בסוף המאה ה-20-ראשית המאה ה-21.

עברי גיטליס (שני מימין, עם הכינור ביד) בקונצרט של קשת אילון בקיבוץ אילון, קיץ 2012

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיטליס נולד בחיפה בשם יצחק-מאיר גיטליס, להורים יוצאי רוסיה. לאחר שברוניסלב הוברמן שמע את נגינתו הוא נסע בהמלצתו ללמוד בקונסרבטוריון של פריז. בין מוריו היו קרל פלש, ג'ורג'ה אנסקו וז'אק טיבו.

ב-1940 הצליח ביחד עם אימו להימלט בספינה מצרפת הכבושה לאנגליה. בתקופה שהיה חשש שהגרמנים יפלשו לאנגליה הוצע לו להחליף את שמו לשם פחות מצלצל כיהודי והוא בחר בשם "עברי" כדי להישאר עם שם ישראלי-עברי.

גיטליס ניגן עם היוקרתיות בתזמורות העולם, ורבות מהקלטותיו נחשבות לקלאסיקה. החל מסוף שנות השישים הוא מתגורר בפריז. ניגן על כינור סטרדיוואריוס "Chant du Cygne" מ-1737 ו-גוארנרי "Ysaye". כיום הוא מנגן על סטרדיוואריוס מ-1713.

בשנת 1968 השתתף בפרויקט Dirty Mac של ג'ון לנון. בשנת 1971 כתב ברונו מאדרנה את "יצירה לעברי" למענו. בשנת 1975 שיחק גיטליס בסרט סיפורה של אדל ה. של הבמאי הנודע פרנסואה טריפו. גיטליס משחק בסרט מהפנט, ואף פונה במהלך הסרט לעוזרת שלו בעברית.

בשנת 1988 התמנה גיטליס לשגריר רצון וטוב מטעם אונסק"ו. מטרתו המוצהרת היא "תמיכה בחינוך ותרבות של שלום וסובלנות".

בשנת 2009 יצא בצרפת סרט על חייו "Ivry Gitlis, a Violinist beyond the Limits".

בשנת 2012 היה אורח כבוד בקורס הקיץ של קשת אילון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]