עוזיאל לב
 | |
| לידה |
20 בינואר 1939 (בן 85) יגור, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים |
תל אביב-יפו |
| השכלה | |
  | |
עוזיאל לב (נולד ב-20 בינואר 1939) הוא איש חינוך, היסטוריון וסופר ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לב נולד בקיבוץ יגור, לשמואל (זיגפריד) בן דוד ולאה לב, וגדל בעפולה. ב-1957 החל את שירותו בצה"ל עד לשחרורו בדרגת סא"ל ב-1983. ב-1966 הוא נישא לרבקה, ולזוג ארבעה ילדים.
לב הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר מוסמך בהיסטוריה במגמת היסטוריה צבאית מאוניברסיטת תל אביב.
שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1957 התגייס לצה"ל, שם מילא מספר תפקידים חינוכיים בתפקיד קצין חינוך במספר אוגדות ויחידות, כשהראשונה שבהן הוא בכח שהוצב במוצב "אל-קובה" ופרץ לרצועת עזה במלחמת ששת הימים, באוגדת 252 בזמן מלחמת סיני ובתעלת סואץ במלחמת ההתשה, באוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים, קצין חינוך פיקוד דרום וראש ענף הדרכה והסברה במפקדת קצין חינוך ראשי. במסגרת תפקידו זה, יזם את תוכנית כתיבת מערכי מורשת קרב, בה הופקו כמאה מערכי שיעור שעניינם תיאורי לחימה, סיפורי קרב, איכויות ומצוינות הלחימה ביחידות צה"ל השונות.
בין השנים 1980–1983, במהלך מלחמת לבנון השנייה, שירת ביחידה לביטחון לאומי שהקים שר הביטחון, אריאל שרון, כשבראשה עמד האלוף אברהם טמיר. במסגרת תפקידו זה, היה שותף בצוות היגוי מצומצם שגיבש את התפיסה האסטרטגית של מערכת הביטחון לשנות ה-80, וכתב את המיתאר הדמוגרפי של מדינת ישראל, אזורה והתפוצה, לשנות ה-80. לב השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל בשנת 1983.
פעילות אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1983–1984 כיהן כמרכז המערכת בהוצאת הספרים "מסדה". בתפקידו ריכז את ועדת המו"לים האחראית על הוצאתן לאור של ספרים חדשים. שמש כעורך בכיר במספר תחומי ידע.
בין השנים 1984–2004 כיהן כמנהל אגף חינוך עירוני בעיריית בת ים, בציר הזמן בו נקלטו בעיר עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות, ונדרשה לגשר על פערים תרבותיים.
בתקופת כהונתו פעל להקמת מסגרות שסיפקו תמיכה לימודית, סוציאלית ותזונתית לאלפי תלמידים בעיר בהן שכבות חלשות ונוער בסיכון. בנוסף, כ-3,300 תלמידי על יסודי, שנאלצו ללמוד מחוץ לבת-ים בשל מחסור במסגרות לימודיות מתאימות, בעיקר במקצועות הטכנולוגיים, חזרו ללמוד בעיר לאחר שהוקמו בה בתי ספר ייעודיים, עובדה שגרמה להכפלת מספר התלמידים בשכבת גיל זו. על פי תוכנית המיתאר שיזם לב, הוקמו מרכזי למידה, כיתות ואולפנים מיוחדים, שסיפקו כלים לקליטה ולשילוב בקהילה של העולים החדשים של 1990, אשר מספרם הגיע לכדי שליש מתושבי העיר. על פי הדיווחים, תוכנית זו הובילה לעלייה רציפה באחוזי זכאות לבגרות, ובשנת 2003 דורגה העיר בפסגת הרשויות המקומיות הגדולות בזכאות תלמידים לבגרות. על בסיס נורמות והישגים אלה, גובש בהמשך מודל בת-ים לחינוך אישי, שנלמד והוטמע ברשויות נוספות.
בשנת 1994 הוענק לו פרס "יקיר אורט" על פועלו החינוכי למען קידום וטיפוח בתי הספר של רשת אורט בעיר בת ים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בר – גיורא" ו"השומר" מרעיון ביטחוני לארגון ביטחוני (1907-1914), הוצאת "מערכות" צבא הגנה לישראל, 1985
- שישה נושאים בציונות, הוצאת "אוהבי ספר", 2015
- משאלתו האחרונה: קריאתו של ברל כצנלסון לאיחוד התנועה הקיבוצית, הוצאת "אוהבי ספר", 2017