דמוגרפיה של ישראל
| תוחלת חיים בלידה (נכון לשנת 2007) |
גברים - 78.8 נשים - 82.6 |
| צפיפות אוכלוסין | 315 נפש/קמ"ר. 91% עירוניים |
|
התפלגות היהודים |
68.8% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ |
| שיעור גידול האוכלוסייה | 1.54% (2012)[1] |
| דתות | |
| יהודים | 75% |
| מוסלמים | 17% |
| אחרים (בעיקר ללא סיווג דת) | 4% |
| ערבים נוצרים | 2.5% |
| דרוזים | 1.5% |
| חינוך | |
| אוניברסיטאות | 9 |
| סטודנטים | 250,000 |
| יודעי קרוא וכתוב |
כלל האוכלוסייה- 95.5% |
| בריאות: | |
| בתי חולים | 44 |
| רופאים | 25,000 |
| תמותת תינוקות | 4.3 ל-1000 לידות |
| יהודים | 3.1 |
| ערבים | 7.7 |
מדינת ישראל מנתה נכון לסוף מרץ 2013, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[1], כ- 8,012,000 תושבים.
כ-75% הם יהודים (כ-6,040,000 תושבים), כ-21% הם ערבים (כ-1,656,000 תושבים), וכ-4% אחרים, שהם כ-318,000 תושבים עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, נוצרים לא-ערבים, ותושבים ללא סיווג דת. המספרים אינם כוללים עובדים זרים אשר הערכת מספרם עולה מעט על 200,000.
תוכן עניינים |
[עריכה] קבוצות אתניות
[עריכה] יהודים
76% מאוכלוסיית ישראל (להוציא את יהודה והשומרון וחבל עזה, אבל כולל את תושבי ההתנחלויות) הם יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה באוקטובר 2012 כ-5,996,000 תושבים.
נכון ל-2006:
התפלגות לפי יחס לדת על פי הלמ"ס:
- 44% לא דתיים, חילוניים
- 27% מסורתיים
- 12% דתיים לאומיים
- 9% דתיים (לא בהכרח "לאומיים")
- 8% חרדים
הערה: הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2004, על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל כמות הילדים הגדולה יותר בכל משפחה חרדית ודתית, סביר כי אחוז הדתיים והחרדים (הכולל גם בני 19 ומטה) הוא גדול יותר בכמה אחוזים.
התפלגות לפי יחס לדת על פי מרכז גוטמן:
- 5% אנטי-דתיים
- 43% לא-דתיים
- 35% מסורתיים
- 12% דתיים לאומיים
- 5% חרדים
הערה: מחקר-עומק שנערך על ידי מרכז גוטמן בשנת 1999. המחקר כלל נשאלים בני 20 ומעלה ושאל אותם לגבי זהותם העצמית. ביחס למחקר דומה שערך מרכז גוטמן ב-1991 ישנה עלייה בקבוצת הלא-דתיים, ירידה בקבוצת המסורתיים, ועלייה בקבוצת החרדים.
[עריכה] ערבים
20.7% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. האוכלוסייה הערבית מונה כ-1,656,000 תושבים.
- כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים .
- כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 2.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים .
- כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.5% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים .
| שנה | יהודים | מוסלמים | אחוז מוסלמים |
| 1946 | 608.2 | 1,076.8 | 58.35% |
| 1955 | 1,203.0 | 116.1 | 8.80% |
| 1972 | 2,752.7 | 360.6 | 11.58% |
| 1995[2] | 4,522.3 | 811.2 | 15.21% |
| 2000 | 4,955.4 | 970.0 | 16.73% |
| 2011 | 5,921.7 | 1,335.7 | 17.02% |
[עריכה] תושבים שאינם יהודים או ערבים
כ-4% מתושבי מדינת ישראל מוגדרים כ'אחרים' (כ-302,400 תושבים). רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים לא ערבים). חלקה המכריע של קבוצה זו עובר תהליך המכונה "גיור סוציולוגי" ומתאר הצטרפות מעשית לעם היהודי ללא תלות בתהליך גיור דתי כלשהו. הצ'רקסים בארץ מונים כ-4,000 נפש והארמנים כ-3,000 נפש.
השומרונים (כולם אזרחי ישראל), שמונים 751 נפש, לא מגדירים את עצמם יהודים, אלא 'בני ישראל' או 'ישראלים שומרונים' ודתם שונה מיהדות והם מונים כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל.
[עריכה] דתות
| ערך מורחב – דת בישראל |
| ערך מורחב – הנוצרים בישראל |
| דת | אוכלוסין | % מכלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| יהודים | 5,478,200 | 75.6% |
| מוסלמים | 1,206,100 | 16.6% |
| נוצרים | 151,700 | 2.1% |
| דרוזים | 119,700 | 1.6% |
| אינם משתייכים לדת מבחירה | 288,000 | 4.1% |
לא קיימים נתונים רשמיים לגבי מספר האתאיסטים או האוכלוסייה הלא-דתית, אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2004 8% מן הישראלים היהודים מגדירים עצמם כ"חרדים", 9% מגדירים עצמם כ"דתיים", 12% מגדירים עצמם כ"מסורתיים", 27% מגדירים עצמם כ"מסורתיים שאינם דתיים", ו-43% מגדירים עצמם כ"חילונים". מתוך האוכלוסייה שמגדירה עצמה כחילונית, 53% ציינו כי הם מאמינים באלוהים. בשל שיעורי הילודה הגבוהים יותר של האוכלוסייה הדתית והאוכלוסייה המסורתית בישראל לעומת האוכלוסייה החילונית, חלקם בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל הולך ומתגבר לאורך השנים.
[עריכה] אוכלוסייה
[עריכה] אוכלוסייה לפי מין
(2005)
- גברים:49.4 %
- נשים: 50.6 %
[עריכה] אוכלוסייה לפי גיל
(2005)
- 28.3% היו בני 0-14,
- 16.2% היו בני 15-24,
- 15.2% היו בני 25-34,
- 11.7% היו בני 35-44,
- 10.8% היו בני 45-54,
- 7.9% היו בני 55-64,
- 9.9% היו בני 65 ומעלה
[עריכה] גידול האוכלוסייה
(2006)
- כל האוכלוסייה: 1.8 %
- יהודים ואחרים: 1.6 %
- ערבים: 2.6 %
[עריכה] צפיפות אוכלוסין
- פריסה גאוגרפית (2005):
- 100% סך כולל (6,990,700 נפש)
- 12% מחוז ירושלים (851,400)
- 17% מחוז הצפון (1,185,400)
- 12% מחוז חיפה (858,000)
- 24% מחוז המרכז (1,649,800)
- 17% מחוז תל אביב (1,190,000)
- 14% מחוז הדרום (1,002,400)
- 4% אזורי יהודה, שומרון (ישראלים בלבד) (247,300)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה ליסק, דן הורוביץ, מצוקות באוטופיה: ישראל – חברה בעומס יתר, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1990.[3]
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - אוכלוסייה ודמוגרפיה
- ישראל, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- אתר אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית
- ארצות מוצא במגזר החילוני הוותיק, באתר "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית"
- אוכלוסיית ישראל 2009-1990 (סטטיסטי-קל), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, ישראל, דמוגרפיה בין השנים 2007-2020 – קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה
- ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב, ישראל דמוגרפיה 2030-2010 בדרך למדינה דתית – קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה
- עוזי רבהון וגלעד מלאך, מגמות דמוגרפיות בישראל, מרכז מציל"ה, דצמבר 2009 (עדכון ל-2009 )
- דמוגרפיה בארץ ישראל, המכון לאסטרטגיה ציונית
- חגי עמית, נופר סיני, "לא יצאנו לחופשה מאז ירח הדבש, אין לנו כבלים והאוטו יד שנייה מליסינג", באתר TheMarker, 26 בינואר 2012
- החברה הישראלית, באנציקלופדיה ynet
- החברה הישראלית: יחסי יהודים-ערבים, באנציקלופדיה ynet
- החברה הישראלית: עלייה וקליטה, באנציקלופדיה ynet
- החברה הישראלית: השסע העדתי, באנציקלופדיה ynet
- החברה הישראלית:יחסי דתיים-חילוניים, באנציקלופדיה ynet
- http://www.news1.co.il/Archive/003-D-71320-00.html מאמר מאת ד"ר אברהם בן-עזרא
- ההשפעות הסביבתיות של גידול האוכלוסייה בישראל, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה', אוגוסט 2012, גליון 3.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ [http://www.cbs.gov.il/publications13/yarhon0313/pdf/b1.pdf , ואומדן על פי פרסומי הלמ"ס
- ^ בעקובות חוק ירושלים בשנת 1980 נוספו למדינת ישראל ערביי מזרח ירושלים.
- ^ ביקורת: שלמה אהרונסון, על ספרם של דן הורוביץ ומשה ליסק, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 555-552