עוזרר חד-גלעיני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | ורדיים |
| תת-משפחה: | תפוחיים |
| סוג: | עוזרר |
| מין: | עוזרר חד-גלעיני |
| שם מדעי | |
 Crataegus monogyna |
|
עוזרר חד-גלעיני, שיח או עץ קוצני, שפריו ענבה מדומה, ביצית או כדורית-מוארכת. העץ משיר את עליו בחורף ונותר עירום מחודש דצמבר עד חודש מרץ. בחודש מרץ מלבלבים העלים ועולה הפריחה כשהיא צפופה ועשירה. הפרח פשוט וסימטרי ולו גביע בן חמש אונות וחמישה עלי כותרת מפורדים. השחלה תחתית ושקועה ובה מגורה אחת, וממנה יוצא עמוד-עלי אחד (לעתים רחוקות שני עליים). הפרי אדום, בעל גרעין אחד, ציפה עסיסית ועלי גביע בראשו. הפרי, המבשיל בסוף האביב או בקיץ, מופץ באמצעות בעלי חיים (ציפורים בעיקר) שאוכלים אותו ומפרישים את זרעיו.
העוזרר החד-גלעיני גדל באירופה ובארצות הים-התיכון; תפוצתו הכללית היא גם אירנו-טורנית והיא מגיעה עד לצפון-מערב הודו. עוזרר זה צומח בר גם בישראל, באזורי הגליל ובצפון הגולן, בחורש של אלון מצוי.
השם עוזרד נזכר במשנה מספר פעמים: "הפרשין והעוזרדין משיקרחו…" (מעשרות א, 3), "עוקצי האגסין… והעוזרדין… מטמאין ומטמאין" (עוקצין א,6) ועוד. נראה שצמח זה זהה לעץ הנקרא כיום עוזרר קוצני, וייתכן כי הנטייה לקרוא לצמח עוזרר במקום עוזרד, נבעה משמו הערבי של הצמח – זערור. על פי הראובני, שמו המקראי של העוזרד הינו תפוח והוא מוזכר מספר פעמים ב'שיר השירים'. מקור הבלבול הוא כנראה בדמיונו של העוזרד לתפוח (שמקורו בדרום מזרח אסיה והובא לעולם העתיק רק בתקופה ההלניסטית). נראה כי במשך תקופה מסוימת נקרא האחד 'תפוח קטן' והשני 'תפוח גדול' אך עם השנים נפלה המילה תפוח משמו של העוזרד ונשאר רק שמו המשנאי עוזרר שפירושו 'קטן'.
מקור שם הסוג המדעי הוא לטיני, והוא מרמז על קשיות העץ.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוזרר חד-גלעיני |
