עיצוב ספרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיצוב ספרים הוא פעילות עיצוב המתמקדת בספרים. עיצוב הספר מתייחס לצורה שבה יוצג הספר לציבור, והוא כולל רכיבים רבים, אשר לכל אחד מהם מגוון רחב של אפשרויות. המספר הגדול של ספרים היוצא לאור מדי שנה, וייחודו של כל ספר, הופכים פעילות זו לנרחבת למדי.

עיצוב הספר - חשיבותו ומאפייניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

להגדה של פסח טקסט אחיד (פחות או יותר) שלו הוענקו מאות עיצובים שונים. זו דוגמה קיצונית לכך שאף כשהמרכיב העיקרי של הספר הוא הטקסט, יש חשיבות רבה גם לצורה שבה מוגש תוכן זה. דוגמה זו מבליטה את מרחב התמרון אליו ניתן להגיע. לעיצוב מוצלח של הספר השפעה רבה על יכולת הקורא לקרוא את הספר ולהבינו. עיצוב הספר הוא בעיקר באחריותו של המו"ל, אשר מנחה את הגורמים השונים העוסקים בעיצוב. היצירה השלמה המוגשת לקורא מורכבת מהטקסט ומעיצובו.

עיצוב הספר משפיע על עלות הפקתו, ולכן יושפע העיצוב מהתפוצה הצפויה לספר ומקהל היעד שלו. הפקת ספרי לימוד שנועדו לסטודנטים, פירושה, פעמים רבות, תקציב נמוך, ובמקרים רבים גם תפוצה נמוכה, ולכן ההשקעה בעיצוב ספרים אלה היא מינימלית. "ספרי מתנות", מאידך, מעוצבים ברמה גבוהה במיוחד. לספרות מקצועית, הנרכשת מתקציבו של הארגון, ניתן לקבוע מחיר גבוה מבלי שמחיר זה ירתיע את הקונה הפוטנציאלי, אך בתמורה חייב הספר להיות מעוצב באיכות גבוהה, שתפתה הן לקנות את הספר והן לקוראו.

הופעת ספר במסגרת של סדרה מותירה מעט מקום לעיצוב ייחודי. גם כאשר לא קיימת מסגרת זו עיצוב הספר מושפע מהאופנה הקיימת בתחום זה ומשתנה עם הזמן. עיצוב אופנתי תורם להצלחת שיווקו של הספר, ולכן חריגה מהאופנה נעשית רק כאשר יש סיבה טובה לכך. דוגמה מובהקת לנושא זה הוא ספרה של רות סירקיס, "מהמטבח באהבה", שיצר נורמה חדשה בעיצובם של ספרי בישול בישראל.

השפעה מרחיקת לכת הייתה לעיצוב העמוד במהדורת התלמוד הבבלי שהוציא לאור דניאל בומברג בשנים 1520 - 1523. עיצוב זה, שבו נוסח התלמוד במרכז העמוד, פירוש רש"י בצד הפנימי ופירוש התוספות בצד החיצוני, הוא המקובל עד היום בכל מהדורות התלמוד.

עיצוב הדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולת הסידור מעבירה את המקור של הספר (החל בכתב יד וכלה בקובץ של מעבד תמלילים) לצורה הראויה לדפוס. קודם הסידור יש להחליט על עיצובו של דף בספר: סוגי האותיות (צורתן וגודלן), מבנה הפסקאות (רווח בין פסקה לפסקה, תחילת פסקה), רוחב שורה, ועוד. עיצוב הדפים מתבסס על עקרונות אחידים הנשמרים בעקביות לכל אורך הספר, כך שכבר מראה הדף ידבר אל הקורא ויסייע לו בהבנת הכתוב.

הגופן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גופן

תכונה בסיסית של גופן להדפסת ספר היא קריאות גבוהה ומראה נעים לעין, הן לאות הבודדת והן לדף השלם. הגופן הנפוץ ביותר בהדפסה עברית הוא "פרנק-ריהל" שעוצב בשנת 1910, ומקובלות גם אותיות "נרקיס", "נרקיסים", "דוד" שעוצבו בחצי השני של המאה העשרים.

דוגמה בולטת לחשיבות הגופן בעיצובו של ספר ניתנת בתנ"ך קורן, אשר אות "קורן" שעוצבה במיוחד לשם הדפסתו הפכה לאות המועדפת להדפסת פסוקים מן התנ"ך. מפורסם וותיק יותר הוא כתב רש"י המשמש להדפסת פירוש רש"י לתנ"ך ולתלמוד, וכן בספרי קודש אחרים.

בדרך כלל מודפס הספר בגופן יחיד, אך לעתים נעשה שימוש בסוגי גופנים אחדים, לשם הבחנה בין סוגים שונים של טקסט. בספר "דיני עבודה" (מאת מנחם גולדברג, הוצאת סדן) נעשה שילוב של ארבעה גופנים שונים, להבחנה בין טקסטים מסוגים שונים הנכללים בו: חוק - נרקיסים שמן, תקנות - נרקיסים מוצר, דברי הסבר - פרנק-ריהל, סימוכין - פרנק-ריהל מוצר.

גודל האותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה האותיות נמדד ביחידת מידה הקרויה נקודה (point). נקודה היא 1/72 של האינץ'. 12 נקודות הן פיקה (pica), כלומר באינץ' שש פיקות. בצמוד להחלטה על גודל האות יש להחליט על המרחק בין שורה לשורה (leading). שני גדלים אלה נרשמים יחדיו בצורה 10/12 למשל, שפרושה אות בגודל 10 נקודות, ומרחק של 12 נקודות בין שורה לשורה. החלטה כפולה זו משפיעה במידה מכרעת על כמות הטקסט שתכנס בדף, אך כמות זו מושפעת גם מסוג האותיות. באותיות שעוצבו צרות יחסית, ניתן להכניס יותר טקסט בדף מאשר באותיות רחבות יחסית. גובה מקובל לאותיות רגילות, בהן מודפס עיקר הטקסט, הוא 8 עד 12 נקודות (זהו גובהה של אות רגילה, שאינה חורגת אל מעל לשורה או מתחתיה - x-height).

גודל אותיות חריג יושם בספר The Compact Edition of the Oxford English Dictionary. בגרסה קומפקטית זו צולם כל דף בהקטנה קווית של 50%, כך שנתאפשרה הדפסת ארבעה עמודים של המילון המקורי בעמוד אחד של הגרסה הקומפקטית. באמצעות טכניקה זו, ותוך שימוש בנייר דק, נדחסו 13 הכרכים של המילון המקורי לשני כרכים בלבד. עקב מידותיהן הזעירות של האותיות צורפה למילון גם זכוכית מגדלת.

גודל הדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת שטיינזלץ של התלמוד יצאה לאור בשני גדלי דף

גודל (אורך ורוחב) הדף משקף שתי החלטות התלויות זו בזו: גודל הדף הפיזי, וגודל החלק המודפס של הדף. ההבדל בין גדלים אלה יוצר את שולי הדף. בקביעת גודל הדף נהוג להתחשב בגודלו של גיליון הדפוס, כך שהגיליון ינוצל במלואו.

גדלים מקובלים:

פורמט דף פיזי (ס"מ) דף מודפס (ס"מ)
ספר כיס 18 × 10.5 15 × 8
ספר כיס מוגדל 20 × 11.5 16.5 × 8.5
רגיל 21 × 14 17 × 10
מוגדל 22 × 11.8 18 × 10.5
אלבומי 25 × 19 24 × 16

כפי שניתן לראות מהגדלים המקובלים, כמעט תמיד גובה הספר עולה בשיעור ניכר על רוחבו (עיצוב זה קרוי portrait). לעתים נבחר דווקא עיצוב שבו רוחב הדף עולה על גובהו. עיצוב זה קרוי landscape, והוא נבחר במקרים אחדים:

  • צילומים או ציורים, שפורמט זה הולם אותם, הם מרכיב חשוב של הספר.
  • לספר שוליים רחבים מאוד, המשמשים לאיורים המלווים את הטקסט, לכותרות לטקסט ועוד.

כמות הטקסט הנכנסת בדף היא פונקציה של שני משתנים: גודל הגופן וגודל הדף המודפס. לפיכך הגדלת הפורמט של הספר אינה גורמת בהכרח להגדלת תוכנו, משום שהיא מלווה לעתים בהגדלת הגופן או בהגדלת השוליים.

כאשר הדף בספר רחב במיוחד, כפי שקורה בספר המודפס בפורמט גדול (האנציקלופדיה העברית, למשל) או בפורמט landscape, מקובל לסדרו בשני טורים, משום שקריאת שורות רחבות מדי אינה נוחה. מילון או לקסיקון מודפסים פעמים רבות בשני טורים, אף כאשר לדף פורמט רגיל. הפסקה בספרים אלה קצרה, ומופרדת בשורה ריקה מהפסקה הקודמת, ולכן הדפסה רגילה תגרום לפסקאות בנות שורה ארוכה אחת או שתיים. הדפסה בשני טורים מאזנת את היחס בין רוחב הפסקה לבין גובהה, ומעניקה לספר מראה אסתטי ונוח לקריאה.

לעתים ספר יוצא לאור בשני גדלים, זהים מבחינת תוכנם. הגורמים לכך:

  • המהדורה הרגילה אינה נוחה לכבדי ראייה, ולכן מופקת למענם מהדורה באותיות גדולות יותר.
  • המהדורה הרגילה תופסת מקום רב על מדף הספרים, ולכן מופקת מהדורה מוקטנת, התופסת פחות מקום.

עיצוב העטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עטיפה (ספר)

עטיפה של ספר היא חלקו הגלוי לעין כאשר הוא סגור. בספר בכריכה קלה מתלכדת העטיפה עם הכריכה, וכך גם בכריכת עוקדן ובכריכה ספירלית. בספר בכריכה קשה קיימות שתי אפשרויות: עטיפת נייר נפרדת, או עטיפה המהווה חלק בלתי נפרד מהכריכה.

העטיפה יוצרת את הקשר הראשון בין הקורא הפוטנציאלי ובין הספר, והיא המפתה את הקורא המשוטט בחנות הספרים ליטול את הספר לידיו, ולכן לעיצובה חשיבות רבה מבחינה שיווקית. המעצב דן רייזינגר הגדיר את משמעות העטיפה: "עיצוב העטיפה - צופן ויזואלי של תוכן הספר". בעת הוצאה לאור של ספר שאזל מהשוק, פעמים רבות מודפס הספר ללא שינוי, ורק עטיפתו עוברת רענון, לשם התאמתה לרוח הזמן. גם ספרים היוצאים לאור ברציפות משך שנים רבות, משנים מפעם לפעם את עטיפתם.

עיצוב הכריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כריכת ספרים

מטרתה העיקרית של הכריכה היא הגנה על דפי הספר ומניעת התבלותם. לכריכת הספר אפשרויות אחדות, אותן יש להתאים לאופי הספר ולקהל היעד שלו:

  • כריכה קשה (hard cover), עם עטיפת נייר או בלעדיה.
  • כריכה קלה (כריכה רכה) (soft cover)
  • כריכת עוקדן: נועדה לספר שיש לעדכנו לעתים תכופות באמצעות דפי החלפה.
  • כריכה ספירלית: מאפשרת את פתיחת הספר תוך קיפול הכריכה לאחור, כך שבהיות הספר פתוח מונח לעיני הקורא רק עמוד אחד. הספר הפתוח תופס מחצית המקום שתופס ספר רגיל, ולכן מתאימה כריכה זו לספרים שרצוי כי יתפסו מקום מזערי, כגון ספרי עזר למחשב המונחים על ברכי המשתמש. כמו כן נוחה כריכה זו לספרי עזר שיש לאפשר פתיחה מלאה שלהם ללא החזקתם, למשל לצורך העתקת קטעים מתוכם.

איורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איור

בספרים רבים כלל לא מופיעים איורים - הספר מכיל טקסט בלבד. על כך העירה כבר אליס, קודם רדתה לארץ הפלאות: What is the use of a book without pictures or conversations?

בספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור הוא מרכיב מקובל מאוד בספרי ילדים, ולעתים אף מרכיב דומיננטי.

האיורים לספרי ילדים אחדים נחשבים לחלק בלתי נפרד מהיצירה, ומלווים אותה בכל תרגומיה. בקטגוריה זו נכללים:

בספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה של רעיון בצורה גרפית טובה מעבירה אותו לקורא בבהירות ובקלות העולים על אלה של הצגה מילולית, ומסייעת לזכור רעיון זה, ולכן איורים נאותים תורמים רבות לאיכות הספר.

איורים בספרי עיון נעשים בטכניקות שונות: תרשימים, תצלומים, ציורים, מסמכי מקור, גרפים ועוד.