תלמוד שטיינזלץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד מתלמוד שטיינזלץ
שתי מהדורות של תלמוד שטיינזלץ

תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות) נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד.

מבנה המהדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפים בתלמוד שטיינזלץ מתבססים על החלוקה המקובלת של התלמוד, אך המקום הנדרש לניקוד ולפירוש הנוסף הביאו לפיצולו של כל עמוד לשני עמודים. בנוסף לכך, פירוש התוספות מודפס בגופן רגיל, ולא בכתב רש"י. התלמוד מודפס בשני גדלים, שתוכנם זהה, והם נבדלים רק בגודל הגופנים.

בנוסף יצאה לאור מהדורת שטיינזלץ-וילנא, שבה מופיע עמוד של ש"ס וילנא (בצורתו המקובלת, ללא ניקוד וללא פיסוק) ולצדו עמוד עם הפירוש של הרב שטיינזלץ.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד יוצא לאור בהוצאת "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" שאותו הקים הרב שטיינזלץ בשנת 1965. ההוצאה לאור נעשתה בהדרגה, כרך אחר כרך, והסתיימה בשנת תשע"א 2010. במסגרת ההוצאה לאור, יצאו 44 כרכים, הכוללים את כל מסכתות התלמוד הבבלי; וכן מסכת פאה מהתלמוד הירושלמי. בשנת תשע"ד 2013, יצא לאור פירוש על מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי סדרה של תקליטורים (בפורמט PDF).

מסכת ברכות של תלמוד שטיינזלץ נכללה בתחילת 2008, כנציגה של התלמוד הבבלי, בסדרת "עם הספר" של הוצאת ידיעות אחרונות.

בשנת 2010 עברה הוצאתו לאור של תלמוד שטיינזלץ בגרסאותיו השונות להוצאת קורן.

התייחסות הרבנים למהדורת שטיינזלץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי עדותו של הרב אבן-ישראל, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מהרבי מליובאוויטש[1].

למהדורת שטיינזלץ הסכמות מגדולי הרבנים, ובהם הרב משה פיינשטיין[2][3], הרב עובדיה יוסף[דרוש מקור], האדמו"ר מערלוי[דרוש מקור], הרב מאיר מאזוז[4], הרב זלמן מלמד[5] ועוד. הרב פיינשטיין כתב בהסכמתו:

Cquote2.svg

בשמחה ראיתי הפירוש החשוב של הרב הגאון מוהר"ר עדין שטיינזלץ שליט"א מעיה"ק ירושלים, על מסכתות ביצה ור"ה... נוסף לעוד כמה חלקים, הם באמת עבודה גדולה, שיכולים להיות לתועלת לא רק לאלו שכבר מורגלים בלמוד הגמרא, ורוצים להעמק יותר, אלא גם לאלו שמתחילים ללמוד, להדריכם בדרכי התורה איך להבין ולהעמיק בים התלמוד.

Cquote3.svg

מאידך, שורה ארוכה של רבנים, בראשם הרב אלעזר מנחם מן שך[6] הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קנייבסקי, הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, הרב שמעון בעדני, הרב חיים פנחס שיינברג, הרב חיים קרייזווירטה אב"ד אנטוורפן בבלגיה, הרב אליעזר יהודה ולדנברג וכן הבד"ץ של העדה החרדית, יצאו בחריפות כנגד מהדורת שטיינזלץ, מטעמים שונים. הרב שך התנגד באופן כללי למהדורות הכוללות ביאורים חדשים לתלמוד, כמו כן התנגד לתרגום התלמוד לעברית מודרנית, ואף יצא נגד ניסיונות אחרים לביאורים כאלה. לדבריו, על ידי הלימוד של התלמוד המבואר שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה", והדבר יביא לשכחת התלמוד. כמו כן, התעוררה התנגדות בעקבות התבטאויות של הרב שטיינזלץ בספרים אחרים שלו, כגון כינויה של רחל אמנו כ"צעצוע רומנטי" של יעקב אבינו בספרו "נשים במקרא" - התבטאויות שנתפסו על ידי המתנגדים כפוגעות בכבוד אמהות האומה.

בציבור החרדי הליטאי לא מקובל להשתמש במהדורה, עם זאת מהדורות מאוחרות במתכונת דומה לזו של שטיינזלץ (כגון ש"ס שוטנשטיין ומהדורת מתיבתא) התקבלו מאוד הן בציבור החרדי והן בציבור הדתי-ציוני.

בתגובה אמר הרב אבן-ישראל כי ההתנגדות לספריו היא "חלק מהמאבק נגד חב"ד"‏[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]