עמיהוד לוין
 | |
| לידה |
ב' בסיוון ה'תש"ה בלפוריה |
|---|---|
| פטירה |
ב' בתמוז ה'תשפ"ג (בגיל 78) נתניה |
| השכלה | |
| השתייכות | מגזר חרדי |
| תחומי עיסוק |
רב ראש כולל חוקר תורני |
| רבותיו |
הרב יחזקאל סרנא הרב ברוך מרדכי אזרחי |
| אב | הרב משה לוין |
  | |
הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (ב' בסיוון ה'תש"ה, 14 למאי 1945, בלפוריה – ב' בתמוז ה'תשפ"ג, 21 ביוני 2023, נתניה) היה רב הקהילה החרדית-ליטאית במרכז העיר נתניה, ובית הכנסת "מנין אברכים", ראש כולל "תפארת נתניה – יד משה", רב בית הכנסת "יד-אהרן", ועורך קובץ תורני "אוריתא".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבלפוריה לאסתר ולרב משה לוין שהיה רב המושבה.
בשנת 1947 עברה משפחתו לקריית חיים שם כיהן אביו כרב היישוב[1]. למד בבית הספר הדתי בקריית שמואל.
בשנת 1953, בעקבות מינויו של אביו לרב העיר עבר עם משפחתו לנתניה[2].
למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה אצל ראש הישיבה הרב משה צבי נריה ולאחריה בישיבת חברון כנסת ישראל. הוסמך לרבנות על ידי ראשי הישיבה הרב משה חברוני והרב שמחה זיסל ברוידא, כמו גם על ידי הרב בצלאל ז'ולטי ממנו שמע שיעורים באותה תקופה, הרב שאול ישראלי והרב דוד שלוש. במקביל ללימודיו בישיבת חברון, מסר שיעורים מדי שבוע בישיבת בני עקיבא נחלים. בתקופה זו נסע ללמד בישיבה באנגליה.
בשנת 1970 התגייס לצהל ושירת בחיל השריון בחטיבה 14 איתה גם לחם במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. בהמשך השלים את שירותו ברבנות הצבאית ובמסגרת זו נשלח למחנות צה"ל ומסר שם שיעורים רבים.
במלחמת לבנון הראשונה כיהן כקצין דת בלבנון במחנות צהל במקום.
לאחר שחרורו מהצבא כיהן כר"מ בכתה י"ב בישיבת כפר הרא"ה, ובמקביל השלים לימודי תואר ראשון במשפטים במסגרת לימודי ערב באוניברסיטת תל אביב. בהמשך השלים תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון וכיהן כמרצה באוניברסיטת תל אביב[3]. התמחה תקופה קצרה אצל עו"ד אמנון גולדנברג.
כיהן גם כר"מ במדרשית נעם בפרדס חנה במשך שנה וכן בישיבת הדרום ומסר שיעורים בישיבות נוספות.
לאחר פטירת אביו בשנת 1977, החל למלא את מקומו בראשות כולל "תפארת נתניה" במרכז העיר.
לאחר נישואיו התגורר בנתניה ועזב את עיסוקיו האקדמיים לטובת לימוד תורה והפצת תורה בעיר[4]. מסר מדי יום שיעורים בבתי כנסת רבים והיה כתובת לשאלות הלכתיות רבות. מסר שיעורים גם ביישובים בית יצחק-שער חפר, בית יהושע ואודים. כמו כן קיים קשר עם בני קיבוץ העוגן והיה מקובל לבני הקיבוץ כמסדר חופות וקידושין.
יחד עם חברי ילדותו הקים את בית הכנסת "יד - אהרן" בנתניה כשהוא מכהן כרב המקום.
בשנת 1990 הקימו אברכים מקומיים בית כנסת שהחל לפעול בבית אביו הרב משה לוין - רב העיר, כשהוא מכהן כרב בית הכנסת. בית כנסת זה עבר גלגולים שונים עד שבשנת 2007 קבע את מקומו ברחוב גבע במרכז העיר[5]. מאז, בית הכנסת - הידוע גם בכינוי "מנין אברכים" - משמש כמרכז התורני הגדול במרכז העיר נתניה ומשרת את כלל תושבי העיר ביניהם מאות משפחות חרדיות, מבני הקהילה[6].
נפטר בב' בתמוז ה'תשפ"ג לאחר שחלה שנתיים קודם לכן.[7] נטמן ליד אביו בבית הקברות שיכון ותיקין - בנתניה[8].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב לוין הותיר אחריו אשה, חמישה ילדים וארבעה אחים ואחיות.
- אחיו הרב אליהו לוין משמש כראש כולל ללימודי חושן משפט ואבן העזר בעיר לייקווד שבניו ג'רזי שבארצות הברית. התפרסם כראש בית הדין המיוחד שהתיר כמה מעגונות אסון התאומים[9].
- אחותו, אלישבע, נישאה לרב פרופ' משה מרדכי טרופ, פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת בן-גוריון, נכדו של הרב נפתלי טרופ ובנו של הרב ראובן טרופ. כתב את הספר "חידת הקיום" על תורת האבולוציה. בנם הרב אביעד טרופ משמש כראש ישיבה בשכונת הר נוף בירושלים, מחבר סדרת ספרי "ודברת בם". בן נוסף הוא הרב אברהם ישעיהו טרופ, מחבר ספרי "דעה את ה'" ו"צופן ימי עולם"[10].
- אחותו מרים הייתה נשואה לרב מרדכי שטרנברג, ראש ישיבת הר המור. נפטר בי"ב כסלו תשפ"ג.
- גיסו (אח אשתו) הוא המוזיקאי משה לאופר.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת אביו החל להוציא לאור חוברות תורניות בשם "אוריתא" בהן התפרסמו דברי תורה שכתב אביו בנוסף למאמרים תורניים שכתבו רבנים וראשי ישיבות אחרים[11].
בהמשך הקים את מכון "אוריתא" למחקר תורני, במסגרתו הוציא לאור ספרים העוסקים במגוון נושאים תורניים, ובהם פורסמו מאמרים מראשי הישיבות מהדור הקודם, חידושי תורה מהאחרונים ועוד.
בשנותיו האחרונות עסק בחקר השואה בראי ההלכה והיהדות כשהוא מפרסם שני קובצי מחקר בנושא זה. בשנת 2011 ההדיר בהוצאת קרן רא"ם[12] את החוברת "אלה מסעי" - יומן מסע הרבנים של הרב קוק והרב זוננפלד[13].
לאחר פטירתו, החלו בני משפחתו להוציא לאור את דברי תורתו בחוברות "מעיל האפוד"[14].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב מ. לוין – רבה החדש של קרית חיים; הצפה 8 אפריל 1947; הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ רבבים חדשים בישובי האיץ - הצפה 12 מרץ 1953 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ מת הרב משה לוין — רבה של נתניה - מעריב 31 מאי 1977 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ^ מסע השורשים, באתר ערוץ 7, 2003-07-19
- ^ מכון אורייתא.. - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
- ^ ישראל כהן, הגר"ח קנייבסקי בביקור נדיר במוסד.., באתר כיכר השבת, 2017-05-05
- ^ אהרון שגיב - הרב עמיהוד יצחק לוין. שבועיים לפטירתו. מי ייתן..., באתר www.facebook.com
- ^ אבל בנתניה: הגאון רבי עמיהוד יצחק מאיר הלוי לוין זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 2016-07-20
- ^ הרב אליהו לוין שליט"א - עמוד 2 - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
- ^ משה טרופ – המכלול, באתר www.hamichlol.org.il
- ^
עמיהוד יצחק מאיר בן משה לוין (1945-2023), דף שער בספרייה הלאומית
- ^ מאה שנה ל'מסע המושבות' קרן ראם, באתר www.kerenreem.co.il
- ^ מסע הרבנים ותוצאותיו, באתר ישיבת הר ברכה
- ^ בשורת ספרים חדשים - עמוד 153 - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
