בצלאל ז'ולטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. הרב ז'ולטי (מימין), הרב עובדיה הדאיה והרב יעקב עדס

הרב יעקב בצלאל ז'ולטי (1920 - 1982) היה דיין בבית הדין הגדול לערעורים, ורבה הראשי האשכנזי של ירושלים (1978 - 1982).

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

נולד בפולין למשה אריה ושרה רחל ז'ולטי. בשנת 1926, בהיותו בן שש, עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. בילדותו למד בישיבת עץ חיים, לאחר מכן בישיבת חברון ונחשב לעילוי.

בשנות ה-50 החל לכהן כחבר בית הדין הרבני בירושלים[1], וכעבור מספר שנים, בהיותו כבן 35 בלבד, התמנה כחבר בית הדין הגדול[2]. בשנת 1973 כשל בנסיון להיבחר למועצת הרבנות הראשית[3].

בתחילת שנות ה-70 התאגדה קבוצה של גדולי הרבנים החרדים בירושלים והכתירה את הרב ז'ולטי באורח לא רשמי כרב העיר ירושלים[4][5]. בשנת 1978 נבחר הרב ז'ולטי לרבה האשכנזי של ירושלים על ידי גוף בוחר של 60 איש מול הרב דב ליאור, ולצדו נבחר הרב הספרדי שלום משאש. וזאת אחרי שתדלנות רבה מצדם של הרב עובדיה יוסף ונציגי אגודת ישראל אשר פעלו לבחירתו של הרב ז'ולטי[6].

הרב ז'ולטי יצא חוצץ נגד פסק דין האח והאחות של הרב שלמה גורן.[7] זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית - לשנת תשי"ד ולשנת תשכ"ד.

שימש כנשיא ישיבת יד אהרן בירושלים, בראשה עומד חתנו הרב יהושע אייכנשטיין. בנו הרב אריה ז'ולטי הוא חתנו של יצחק חברוני, שהיה מנהל ישיבת חברון.

[עריכה] ספרו

  • משנת יעבץ‏[8]

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא