הרי יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוף אופייני בהרי יהודה
נוף מיושב בהרי יהודה
מצוק דרגות; נוף אופייני להרי יהודה

הרי יהודה (ערבית: جبال الخليل, תעתיק: ג'בל אל-ח'ליל; הר חברון), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל (בנימין) ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

אקלים וטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלג בגוש עציון שבהרי יהודה

בהרי יהודה שורר אקלים ים תיכוני עם כמות משקעים ממוצעת של 400-650 מ"מ גשם בשנה [1], ואת פסגות הרי יהודה פוקד אירוע שלג כמעט מדי שנה. הרי בית אל והרי חברון סבלו מפעילות האדם - כריתה, רעייה ושריפה, ולכן לא נותרו בהם חורשים מפותחים. חורשים קיימים בהרי ירושלים, שם הוכרזו שטחים מסוימים כשמורות טבע. בצפון שפלת יהודה נותרו מספר מקומות בהם קיים חורש מפותח למדי של אלון מצוי.

בחלקים הנמוכים של השפלה נותרו חורשים פתוחים של חרוב מצוי ואלת המסטיק. ככל שנלך דרומה ומזרחה כך נעשה החורש, בהתאם לכמות המשקעים, דליל יותר והצמחים הופכים למדבריים.

עולם החי העשיר שהתקיים בהרי יהודה נפגע קשות מציד ומהרעלות. מהיונקים הגדולים נותרו כאן רק הצביים, התנים, חזירי הבר, השועלים ומעט צבועים. בשטחים הפתוחים ניתן לצפות בארנבות. יונקים קטנים, זוחלים ועופות שמרו על מגוון גדול יותר.

החלק של הרי יהודה שנמצא ממזרח לקו פרשת המים הוא מדבר יהודה והוא כמעט שומם מאדם וגם הצומח והחי בו מועט.

הרי יהודה והשפלה הם הריאה הירוקה של תושבי מרכז הארץ בגוש דן ובירושלים. בשנים האחרונות מתחולל מאבק של הארגונים הירוקים נגד בנייה עירונית-ישראלית באזורים אלו.

אתרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]