פאול שפיגל

פאול שפיגל
לידה	31 בדצמבר 1937; וארנדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	30 באפריל 2006 (בגיל 68); דיסלדורף, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה
פרסים והוקרה	צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1997); מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (1993); פרס נורדריין-וסטפאליה (2002); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

פאול שפיגל (בגרמנית: Paul Spiegel; ‏31 בדצמבר 1937 וארנדורף (מינסטרלנד), גרמניה - 30 באפריל 2006 דיסלדורף), עיתונאי ויזם גרמני שהיה נשיאה של המועצה המרכזית של יהודי גרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיגל נולד למשפחה של סוחרי בקר בנורדריין-וסטפאליה. לאחר עליית הנאצים לשלטון נמלטה משפחתו לבריסל. שפיגל שרד את השואה בפלנדריה, שם החביאה אותו משפחת איכרים. אחותו, אשר נעצרה לפני כן בפשיטה של הנאצים בבריסל, נרצחה במחנה ריכוז. את האירועים האלה תיאר בספרו "?Wieder zu Hause" (שוב בבית?).

בשנת 1958 התחיל להתנדב ב"Allgemeine Jüdische Wochenzeitung" (השבועון היהודי הכללי) בדיסלדורף, שבו נשאר כעורך עד 1965. בשנות השישים עבד גם בשירותם של עיתונים אחרים.

בשנת 1964 נישא לגיזלה שפאץ, ולבני הזוג נולדו שני ילדים.

מאז שנת 1986 ניהל שפיגל סוכנות אמנים ותקשורת בדיסלדורף.

בשנת 1993 הצטרף לוועד הפועל של המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, אחר כך היה למשנה לנשיא המועצה, ובעקבות מותו של איגנץ בוביס ב-13 באוגוסט 1999 מונה ב-9 בינואר 2000 לנשיא המועצה. ב-11 בפברואר 2004 העניקה לו אוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף תואר דוקטור לשם כבוד. עיר הולדתו וארנדורף (Warendorf) העניקה לו אזרחות של כבוד. שפיגל היה דמות מוכרת בציבוריות הגרמנית, ונחשב לאחרון נשיאי המועצה המרכזית של יהודי גרמניה שחווה את אימי השואה.

בשנת 2001 קרא לצמצם את מספר המהגרים בגרמניה ולבחון את "רמת הגרמנית" של מהגרים יהודים מחבר המדינות^[1].

נפטר ב-30 באפריל 2006 לאחר אשפוז בן חודשיים בעקבות התקף לב, שבמהלכו הורדם. כלי התקשורת בגרמניה הבליטו את הידיעות על מותו בכותרות הראשיות. שרלוטה קנובלוך החליפה אותו בתפקיד נשיאת המועצה המרכזית של יהודי גרמניה.