פאניק! אט דה דיסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאניק! אט דה דיסקו
PanicatBowery2011.jpg
מידע כללי
מקור לאס וגאס, נבאדה, ארצות הברית
שנות פעילות 2004 - היום
סוגה פופ פאנק, אימו,
רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים Decaydance / Fueled By Ramen
panicatthedisco.com
חברים
ברנדון יורי - שירה, גיטרה, קלידים, פסנתר
ספנסר סמית' - תופים
דלון וויקס - בס, סינת', שירת ליווי
חברים לשעבר
ברנט ווילסון - בס
ריאן רוס - גיטרות ושירת ליווי
ג'ון ווקר - בס ושירת ליווי

פאניק! אט דה דיסקואנגלית: Panic! at the Disco - בתרגום: "חרדה! בדיסקוטק") היא להקת רוק אלטרנטיבי אמריקנית מלאס וגאס. בינואר 2008 הסירה הלהקה משמה את סימן קריאה לאחר המילה פאניק, אך החזירה אותו ביולי 2009.

הלהקה פיתחה לעצמה סגנון מוזיקלי המשלב סגנונות רבים, ביניהם פופ פאנק, אימו, מוזיקה אלקטרונית ודאנס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פאניק" הוקמה בפרברים של סאמרלין, לאס וגאס, על ידי ריאן רוס (גיטריסט הלהקה) וספנסר סמית' (מתופף הלהקה). השניים החלו לנגן עוד כשהיו בני 13 והעלו בהרכבים שונים גרסאות משלהם לשירי להקת בלינק 182. לצמד הצטרפו ברנט וילסון (כבסיסט) וברנדון יורי (כסולן הלהקה).

לפי טענות חברי הלהקה בראיונות עמם, מקור שם הלהקה הוא בשיר "Panic" של להקת הסמית'ס; אבל יש הסבורים כי מקור השם בשורה בשיר בשם זהה של להקת "Name Taken".

כדי לקדם את המוזיקה שלהם, חברי הלהקה יצרו קשר עם פיט וונטז, הבסיסט של להקת פול אאוט בוי ואשתו מדאז, נטע זודמן (בשם הבמה שלה זודמנטע) דרך האתר לייב ג'ורנל, ושלחו להם קישור לאתר שלהם בפיור ווליום. ונץ התרשם עד כדי כך שנסע ללאס וגאס כדי לפגוש את הלהקה באופן אישי. אחרי ששמע אותם מנגנים במוסך שלהם, הציע להם להירשם לחברת התקליטים שלו - Decaydance / Fueled By Ramen.

ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום A Fever You Can't Sweat Out

פאניק! אט דה דיסקו הוזמנו לתוכנית TRL של תחנת המוזיקה MTV ב-17 בינואר 2006, ובה הציגו לראשונה את הוידאו קליפ הראשון שלהם - "I Write Sins Not Tragedies". בגלל השורשים האינדיים שלהם, הלהקה לא אהבה את הרעיון ההופעה ב-TRL, מכיוון שהרבה מעריצים יראו את הצעד הזה כ"הפיכה למיינסטרים". כדי להראות את דאגתם, כתבו הודעה באתר הרשמי שלהם ובה התנצלו על הופעתם ב-TRL והצהירו שהם היו נגד הרעיון, אך עשו זאת למען הפרסום שבדבר. הקליפ לשיר הגיע למקום העשירי במצעד של TRL.

האלבום הראשון של הלהקה יצא בספטמבר 2005, "A Fever You Can't Sweat Out", הגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד 200 ובתחילת אוגוסט באותה השנה זכה למעמד של אלבום פלטינה, לאחר שמכר יותר ממיליון אלבומים.

ברנדון יורי, סולן הלהקה, הצהיר שהלהקה מרגישה שגם השיר וגם הקליפ מושמעים פעמים רבות מדי ואמר: "יש אנשים שאפילו לא מבינים שיש לנו אלבום שלם עם שירים. השיר "I Write Sins Not Tragedies" הוא לא השיר היחיד שאי פעם כתבנו".

הסינגל השני של הלהקה, "But It's Better If You Do, יצא ב-1 במאי בבריטניה, והגיע למקום ה-23. באותו חודש, הלהקה סיימה את סיבוב ההופעות הראשונות שלה באירופה. כל הכרטיסים להופעות אזלו, חלקם תוך מספר שעות (כגון ההופעה במנצ'סטר). לאחר מכן, הלהקה התחילה את סיבוב ההופעות שלה בן החודשיים לצפון אמריקה עם אמנים תומכים - "The Hush Sound", "OK Go" ,"The Dresden Dolls" ו"Lucent Dossier Vaudeville Cirque".

ביולי הוציאו את הקליפ השלישי שלהם, לשיר "Lying Is the Most Fun a Girl Can Have Without Taking Her Clothes Off".

גרסת רמיקס של השיר שלהם "The Only Difference Between Martyrdom and Suicide Is Press Coverage" נמצאת בפסקול הרשמי של הסרט "נחשים על המטוס". השיר דורג במקום החמישי במצעד הבילבורד של הרוק המודרני.

העזיבה של ברנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הודיעה ב-17 במאי 2006 בהודעה באתר שלהם על עזיבתו של הבסיסט ברנט ווילסון. לא צוינה סיבה רשמית לעזיבתו של ווילסון. ההודעה הצהירה שחבר ותיק של הלהקה, ג'ון ווקר, ימלא את מקומו של וילסון בסיבוב ההופעות הקרב עד שהלהקה תמצא מחליף קבוע. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עולמי ב-2006, במסגרתו הגיעה לאוסטרליה, ניו זילנד, ואירופה. בסופו של דבר נשאר ווקר בלהקה ונחשב לחבר רשמי בה.

ב-13 ביוני 2006 הוציאה הלהקה את Live Sessions, ‏EP הכולל שלושה שירים המופיעים במקור באלבום הראשון, אך בגרסאות עיבוד שונות, שנמכר בלעדית ב-iTunes.

MTV News ראיינו את הלהקה וווילסון פצח במלחמה של מילים. ווילסון הצהיר בראיון עם העיתון ספין, שהוא פוטר בלי אזהרה, בניגוד להצהרה הרשמית של הלהקה כי עזיבתו הייתה על פי החלטה משותפת של כל חברי הלהקה. בתגובה, הצהירה הלהקה שווילסון לא כתב את חלקי הבס באלבום שלהם או אפילו ניגן בבס בהקלטה. ווילסון דרש חלק מהרווחים של האלבום על עבודתו ואיים על הלהקה בתביעה משפטית.

בטקס פרסי הווידאו של MTV בשנת 2006, הקליפ של "I Write Sins Not Tragedies" זכה בפרס "וידאו השנה" וניצח את המועמדים האחרים כריסטינה אגילרה, שאקירה, מדונה ורד הוט צ'ילי פפרז. הלהקה אף ביצעה את השיר בטקס.

הלהקה השתתפה בפסקול הגרסה התלת ממדית של הסרט "הסיוט שלפני חג המולד" של טים ברטון, שיצא באוקטובר 2007, יחד עם להקות אחרות, ביניהן פול אאוט בוי ומרילין מנסון.

עזיבת ריאן וג'ון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יולי 2009, הלהקה הודיעה באתרה הרשמי על עזיבתם של ריאן וג'ון את הלהקה , בשל חוסר התאמה מוסיקלית בין חברי הלהקה. בעקבות העזיבה, החליטו ריאן וג'ון להקים פרויקט מוזיקלי אחר, בשם The Young Veins, שהוציא אלבום באותה השנה. ברנדון וספנסר המשיכו לבד בכתיבת האלבום השלישי.

2009 - Vices & Virtues, החזרת סימן הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 10 ביולי 2009 פרסמה הלהקה 30 שניות משיר חדש שנקרא Oh Glory, אשר הוקלט עם הבסיסט של הלהקה בלינק 182. ניתן לראות בשיר זה כי קולו של ברנדון בדיסק .Pretty.‏ Odd והטכניות בדיסק A Fever You Can't Sweat Out השתלבו בשיר זה, דבר שגרם להרבה התלהבות של קהל מאזיני הלהקה.

בנוסף, החליטה הלהקה להחזיר את ה"!" בשמם, שנמחק בדיסק האחרון שלהם, וכרגע שם הלהקה הוא שוב "Panic! At The Disco".

בתאריך 21 ביולי פרסמה הלהקה עוד 30 שניות משיר חדש, שיצא במלואו בתאריך 28 באותו חודש, "New Perspective". השיר הופיע בנוסף בפסקול של סרט האימה הגוף של ג'ניפר. בנוסף פרסמה הלהקה באתרה הרשמי את מילות השיר.

ב-18 בינואר 2011, חשפה הלהקה את אלבומה החדש, Vices & Virtues, שישוחרר רשמית ב-29 במרץ 2011. הסינגל הראשון של האלבום, "The Ballad of Mona Lisa", שוחרר דיגיטלית ב-1 בפברואר 2011, בעוד הקליפ שוחרר ב-8 בפברואר 2011. לאחר שחרור האלבום Vices & Virtues, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות עם 3 חברי להקות אחרות שמחליפים את תפקיד הגיטרות, הקלידים והבס. אחד מהם, דלון וויקס, הפך לחבר להקה רשמי.

2013 - האלבום Too Weird to Live, Too Rare to Die![עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי הלהקה הכריזה על צאת האלבום הרביעי במספר שלהם, Too Weird to Live, Too Rare to Die!, ושחררו את השיר הראשון מתוכו, Miss Jackson. הסינגל מראה כעת על שינוי משמעותי בסגנון המוסיקלי של הלהקה עד היום, שהפך להיות בעיקרו אלקטרוני.

למרות שנראה שינוי ניסיוני, מאחר ששחררו שיר נוסף בשם This Is Gospel שגם הוא מהאלבום החדש, ואוחז בסגנון שהלהקה דגלה בו עד כה.

האלבום שוחרר במלואו ב-8 באוקטובר 2013.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]