לינקין פארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לינקין פארק
Linkin park collage.jpeg
חברי לינקין פארק למעלה משמאל- צ'סטר בנינגטון, למעלה באמצע- מייק שינודה, למעלה מימין- דייב פרל (פיניקס), למטה משמאל- בראד דלסון, למטה באמצע- רוב בורדון, למטה מימין ג'ו האן
מידע כללי
מקור לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1996—היום
סוגה ראפ רוק
רוק אלטרנטיבי
ראפ מטאל
מטאל אלטרנטיבי
נו-מטאל
חברת תקליטים Warner Brothers Records
Machine Shop Recordings
http://www.linkinpark.com
חברים
צ'סטר בנינגטון
מייק שינודה
ג'וזף האן
בראד דלסון
רוב בורדון
דייב פארל
הלוגו של הלהקה מאז שנת 2007
מייק שינודה

לינקין פארק (אנגלית: Linkin Park) היא להקת רוק מצליחה מקליפורניה שבארצות הברית. הלהקה נוסדה בשנת 1996 ובמשך השנים הוציאה חמישה אלבומי אולפן אשר הקנו לה הכרה כלל-עולמית: Hybrid Theory ו-Meteora מהשנים 2000 ו-2003 בהם התמקדה הלהקה בעיקר בז'אנר הנו מטאל, וגם Minutes To Midnight ו-A Thousand Suns מהשנים 2007 ו-2010 בהן התנסתה הלהקה בסגנון אלטרנטיבי ושונה מסגנונה הרגיל. בשנת 2012 הוציאה לאור הלהקה את אלבום האולפן Living Things, שלדברי הלהקה משלב בתוכו אלמנטים מכל ארבעת האלבומים שקדמו לו.
נכון ליולי 2007 הלהקה מכרה מעל 50 מיליון עותקים בארצות הברית בלבד לפי ה-RIAA, והלהקת מדורגת במקום ה-22 ברשימת המכירות לאמנים. ביולי 2012, תוך פחות משבועיים ליציאת אלבומה האחרון, הפכה הלהקה לראשונה שהגיעה למקום הראשון במצעד המכירות של בילבורד 200 עם יותר מאלבום אחד כאשר עשתה זאת עם כל חמשת אלבומי האולפן שהוציאה לאור‏[1]. בנוסף, מחזיקה הלהקה בשני פרסי גראמי‏[2][3].

היסטוריית הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות (1996-1999)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה התחילה את דרכה בשנת 1996 בחדר שינה-הסטודיו של מייק שינודה, שם הוא ובראד דלסון הקליטו את השירים הראשונים של הלהקה. השניים למדו יחד בתיכון, שם הם פגשו את המתופף של הלהקה, רוב בורדון. החברים הבאים להצטרך ללהקה הם הדי ג'יי של הלהקה, ג'וזף האן, הסולן הראשון של הלהקה, מארק וואייקפילד אותו הם הכירו דרך חבר טוב של מייק ומאוחר יותר הצטרף ללהקה הבסיסט דייב פארל, שהיה ידוע בכינויו "פיניקס". בשלב זה הלהקה נקראה "Xero" והקליטה הקלטות ניסיון שבסופן יצאו כתקליט - גם הוא תחת השם "Xero", עם זאת, אף חברת תקליטים לא הסכימה להחתים אותם על חוזה הקלטות. מארק עזב את הלהקה ב-1998 מסיבות אישיות והפך למנהל הלהקה Taproot, ובזמן זה עזב גם פיניקס כדי להצטרף למסע הופעות עם להקתו הקודמת. לאור עזיבתו של מארק החלו בלהקה בחיפושים אחר סולן חדש, ולאחר זמן מה של חיפושים הגיעו בשנת 1999 אל צ'סטר בנינגטון, סולנה לשעבר של להקת Grey Daze. "כשהייתי בן שנתיים, נהגתי לרוץ בבית ולשיר שירים - יש לי הקלטות שלי עושה את זה... כבר כאשר ידעתי לדבר, הייתי אומר לכולם שכשאני אגדל אני אהיה זמר" סיפר בנינגטון.

הלהקה שינתה את שמה ל"Hybrid Theory" ("תאוריית כלאיים" בעברית). "הייבריד" משמעו שילוב של כמה סוגות מוזיקה, דבר הרמז על סגנון הלהקה שהיה שילוב של רוק וראפ. תחת השם Hybrid Theory שיחררה הלהקה 2 סינגלים (שלימים הפכו לדמואים של שירים באלבום הבכורה) שיצאו ב-500 עותקים בלבד. בשנת 1999 הוציאה הלהקה EP(מיני אלבום) בשם Hybrid Theory EP, בו נכללו 6 רצועות אשר הוקלטו עצמאית על ידי הלהקה. לצורך הפצתו של ה-EP נוצרו רק כ-1,000 עותקים בקירוב (מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 2002, חולק ה-EP כמתנה לחברי מועדון המעריצים הרשמי של הלהקה, Linkin Park Underground, כמו גם למצטרפים החדשים למועדון. כיום הוא נמכר לחברי המועדון באופן דיגיטלי). לאחר מכן החליטו חברי הלהקה לשנות את השם ללינקין פארק (Linkin Park), שם שנבחר כמחווה לפארק לינקולן (Lincoln Park) - פארק ציבורי בסנטה מוניקה, קליפורניה, פארק שנמצאים בו הרבה הומלסים ושצ'סטר מספר שעבר לידו פעמים רבות.

Hybrid Theory - אלבום ראשון ופריצת הלהקה (2000-2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Hybrid Theory

לאחר שחברת התקליטים האחים וורנר חתמה עמם חוזה בשנת 1999, החלה הלהקה את הקלטת אלבום האולפן המלא הראשון שלה - Hybrid Theory (ע"ש שמה הקודם של הלהקה). האלבום יצא לאור לקראת סוף שנת 2000. על הפקת האלבום הופקד דון גילמור, מפיק מפורסם ומוערך מאוד, שהתפרסם בעיקר עם הפקותיו ללהקת Pearl Jam. בנוסף, מעט לאחר יציאת האלבום חזר אליה הבאסיסט המקורי של הלהקה, פיניקס.

האלבום גרף הצלחות הכתובות בדפי ההיסטוריה: אלבום הבכורה הנמכר ביותר בעולם, כאשר עד סוף העשור נמכרו כ-24 מיליון עותקים בעולם (הישג חסר תקדים ביחס להתפתחות האינטרנט בשנים האחרות וההורדות הבלתי חוקיות). Hybrid Theory הוכתר בארצות הברית כאלבום הנמכר ביותר בשנה הראשונה להשקתו(2001), ובנוסף גם לאלבום הנמכר ביותר של שנות ה-2000. האלבום קיבל 10 פלטינות בארצות הברית על מכירת 10 מיליוני עותקים ממנו, וזכה למעמד הנדיר של אלבום יהלום.

הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום היה One Step Closer. השיר זכה להצלחה רבה במיוחד אצל תלמידי התיכון, והפך במהרה להמנון הצעירים באמריקה תוך כדי שהוא כובש את צמרות המצעדים בעולם למשך תקופה לא מעטה. בנוסף, One Step Closer הוכנס לפסקול הסרט "דרקולה 2000". למרות הצלחת הסינגל הראשון, פריצתה של הלהקה לתודעה הבינלאומית הגיעה רק לאחר שחרורם של הסינגלים הבאים: Crawling שזכה בטקס פרסי הגראמי לשנת 2001 כשיר ההארד - רוק הטוב ביותר, Papercut שהצליח מאוד במצעדי הרוק, והלהיט In the End שזכה להצלחה רבה מאוד במצעדים והכרה בינלאומית כאשר הוא מותג עד היום כשיר המפורסם ביותר של הלהקה. השיר "Points of Authority" זכה להצלחה גם כן, אף כי לא יצא כסינגל (אולם גרסת רמיקס של שיר זה יצאה כסינגל מתוך האלבום Reanimation).

לינקין פארק לקחה חלק בסבב ההופעות המוכר "אוזפסט", שהיו שותפים בו גם מרלין מנסון, Slipknot, Crazy Town‏ ,Papa Roach Korn ו-Disturbed.

בשנת 2002 פתחה הלהקה גם בסבב הופעות משלה תחת השם "Projekt Revolution", שהיו שותפים בו סייפרס היל, Adema ,DJ Z-Trip, אקסזיביט, Mudvayne ו-Blindside. סבב ההופעות נפתח מחדש בכל שנה עם אירוחם של אומנים אחרים, עד להפסקתו בשנת 2008.

reanimation- אלבום רמיקס ראשון (2001-2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בשנת 2002 לינקין פארק הוציאו את אלבום הרמיקס הראשון שלהם שכלל גרסאות מחודשות ורמיקסים של השירים שהופיעו באלבום Hybrid Theory. הרבה אמנים מז'אנר ההיפ הופ והרוק נרתמו לאלבום זה. הסינגל היחידי והשיר הבולט ביותר באלבום הוא Pts.Of.Athrty שהוא הרמיקס של השיר Points Of Autorithy שבמקור השיר לא היה סינגל.

Meteora - אלבום שני (2002-2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Meteora

לאחר ההכרזה על יציאת האלבום בדצמבר 2002, הוציאה הלהקה ב-25 במרץ 2003 את אלבום הסטודיו השני שלה Meteora, שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים בארצות הברית ובבריטניה, ולמקום השני באוסטרליה. האלבום הופק על ידי דון גילמור וחברת .Warner Bros ונמכרו כ-12 מיליון עותקים ברחבי העולם. הסינגל הראשון שיצא מהאלבום הוא Somewhere I Belong שזכה להצלחה במצעדים, הלהיט Faint יצא לאחר מכן, וNumb יצא מאוחר יותר והיה השיר המצליח ביותר ב-2003 במצעדי הרוק ובכלל, From the Inside שיצא לאחר מכן , Lying From You והלהיט Breaking the Habit יצאו וזכו להצלחה במצעדים.

Meteora הינו האלבום המצליח ביותר בהיסטוריית המצעד Modern Rock Tracks של בילבורד.

באותה שנה היא שילבה פעולה עם הלהקות לימפ ביזקיט, מטאליקה וקורן בMTV icon, ויצאה לסיבוב הופעות נוסף בשם Summer Sanitarium Tour 2003.

בשנת 2004 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף של האלבום Meteora יחד עם הלהקות P.O.D. ,Hoobastank ,Story of The Year.

Live In Texas- אלבום הופעה חיה ראשון (2003)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בנובמבר 2003 לינקין פארק הוציאו DVD בשם Live In Texas של הופעת ענק בטקסס שכללה כמעט את כל השירים שהוציאו עד אז. מצורפים לדיסק השירים מאותה הופעה חיה בפורמט MP3 ו- MP4.

צ'סטר בנינגטון

פרויקטים צדדיים (2004-2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות איסוף החומרים להקלטת אלבום חדש נדחו בשנים אלו, משום שחברי הלהקה החליטו לקחת הפסקה על מנת להתרכז בפרויקטים צדדיים ובסיבובי ההופעות שלהם ברחבי העולם. בשנים אלו בלטה במיוחד החלטתה של הלהקה לנצל את כוחה והשפעתה על ידי לקיחת חלק בפעולות בעלי גוון חברתי. בין היתר, הופיעה הלהקה במופעי צדקה כמו במופע Live-8, תרמה כספים רבים לעמותות נפגעי אסונות הטבע (ההוריקנים "קתרינה" ו"צ'ארלי", ואסון הצונמי ב-2004) וגם הקימה קרן רווחה בשם Music for Relief.

ב-30 בנובמבר 2004 לינקין פארק שיחררו את אלבום הרמיקס השני שלהם Collision Course שהוקלט יחד עם הראפר הידוע ג'יי-זי. האלבום מכיל גרסאות משולבות ("מאש אפ") של שירים של לינקין פארק יחד עם שירים של ג'יי-זי. להיטים מאותו אלבום: Numb\Encore שזכה להצלחה בינלאומית רבה במצעדי הראפ וההיפ הופ, והרמיקס Dirt off Your Shoulder/Lying from You.

מייק שינודה החל בפיתוח קריירת סולו תחת השם Fort Minor והוציא לקראת סוף 2005 אלבום בשם The Rising Tied שהצליח מאוד בזירת ההיפ הופ ובכל המצעדים. באלבום, שהופק בשיתוף פעולה של מייק וג'יי זי, אירח מייק אומנים רבים, ביניהם ג'ון לג'נד, לופ פיאסקו ואפילו את ג'ו האן.

בשנת 2005, גם צ'סטר בנינגטון החל בעבודות על פרויקט צד משלו שנקרא Dead By Sunrise, יחד עם להקת Julien-K. צ'סטר אסף בשביל הפרויקט שירים שהוא כתב, אך לדעתו לא התאימו לסגנון של לינקין פארק משום שהיו בעלי אופי אפל יותר. למרות שהחל בעבודות כבר ב-2005, הקלטתו של האלבום Out of Ashes נדחתה עד לשנת 2008 כאשר האלבום ראה אור לבסוף רק בשנת 2009. ב- 2006 הלהקה הופיעה ביפן, שם הופיע שיר חדש בשם "Qwerty". השיר הופיע באלבום ששוחרר למעריצי הלהקה, Linkin Park Underground V6.0, אך לא נכלל באלבומה הבא של הלהקה.

Minutes to Midnight - אלבום שלישי (2006-2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Minutes to Midnight

בראיון ל-MTV אמר בנינגטון שהאלבום החדש "יהיה אלבום מאוד אפל, אבל שמח ומקפיץ מצד שני. נמנענו מלשלב בו הרבה מאפיינים שלנו מהאלבומים הקודמים, אך כל מי שיאזין לו ידע שזה אלבום של לינקין פארק". Minutes to Midnight יצא ב-14 במאי 2007 באירופה, ויום אחר כך בארצות הברית.

האלבום הפתיע את כלל מעריציה של הלהקה שפנתה למקום אחר, היה לשנוי מאוד במחלוקת בקרב הקהל היעד וזכה לביקורת נוקבת. שירים כמו In Between ו- Hands Held High היו קשים מעט לעיקול מצד חלק מהמעריצים, כאשר מדובר בשירים שקטים במיוחד וחלקם בעלי מסר פוליטי ישיר. עם זאת, הסינגלים של האלבום היו מאוד מקפיצים ומלאי אנרגיות אשר קרובות הרבה יותר לסגנון של האלבומים הקודמים.

הסינגל ראשון שיצא מהאלבום הוא השיר What I've Done שצורף לפס-הקול של הסרט רובוטריקים וזכה למקום ראשון ברוב מצעדי הרוק, הסינגל השני שיצא מהאלבום הוא הלהיט Bleed It Out, הסינגל השלישי שיצא מהאלבום הוא Shadow of the Day שגרף הצלחה רבה במצעדים, הסינגל רביעי שיצא מהאלבום הוא Given Up והסינגל החמישי והאחרון שיצא מהאלבום ב14.6.08 הוא Leave Out All The Rest.

בשנת 2008 לינקין פארק שיתפה פעולה יחד עם הראפר Busta Rhymes והוציאו סינגל בשם "We Made It" על מנת לקדם את סבב ההופעות Projekt Revolution של אותה שנה. תקרית לא שגרתית נרשמה כאשר הראפר Busta Rhymes החליט לפרוש במהלך סבב ההופעות, דבר שגרר גל שמועות שעיקרו ריב בין הראפר לבין מייק שינודה.

במהלך שנת 2009 הלהקה עבדה על שיר מיוחד לסרט רובוטריקים 2: הנקמה ובחודש מאי 2009 שוחרר עם צאת הסרט הסינגל New Divide שזכה להצלחה גדול רבה מהצפוי ופופולריות רבה. אף על פי שעבדו במקביל גם על איסוף חומרים לאלבומם הרביעי A Thousand Suns, השיר לא צורף אליו.

Road to Revolution: Live at Milton Keynes - אלבום הופעה חיה שני (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 29.6.08 הלהקה אירגנה הופעת ענק בעיר מילטון קיינס שבאנגליה שכללה את שירי האלבום השלישי Minutes To Midnight, לצד להיטיה של הלהקה מכל הזמנים. בחלק מהשירים דוגמה: Bleed it out רוב בורדון מתופף הלהקה ביצע סולו תופים ארוך מרשים וגורף תשואות מהקהל באמצע השירים.

A Thousand Suns - אלבום רביעי (2008-2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – A Thousand Suns

בסוף 2008 הכריזה הלהקה על אלבום חדש שיהיה אלבום קונספט שצפוי לצאת בסביבות יוני 2009, אך יציאת האלבום נדחתה לסוף 2010 - זאת כדי לתת לצ'סטר זמן להשלים את האלבום הראשון של פרויקט הצד שלו Dead By Sunrise שיצא בסוף 2009.

הלהקה בשיתוף חברת התקליטים הוציאה משחק וידאו בשם ""8-Bit Rebellion!"" המשלב משחק ביחד עם דברים הקשורים ללהקה כמו שירים (בצורת רמיקס), מקומות (למשל חנות בשם Machine Shop Recordings), כלי מוזיקה, ציורים של הלהקה עצמה ובסוף המשחק מסתתר שיר חדש בשם "Blackbirds".

בין התאריכים 9 ביולי 2010 עד 25 ביולי 2010, ערכה הלהקה את התחרות "Linkin Park, Featuring You". בתחרות זו, מעריצי הלהקה נתבקשו להוריד קטעים מהסינגל הראשון מהאלבום, בהם הופרדו קול כלי הנגינה וקולו של הזמר, כדי ליצור מהם רמיקס או לכתוב מילים משלהם לשיר. הזוכה בתחרות היה NoBraiN, שקיבל בהפתעה רבה את שיחת הטלפון מאבי הלהקה מייק שינודה, לשיר הזוכה מוקדשת רצועה באלבום.

בתאריך ה-2 באוגוסט 2010, כשבוע לאחר התחרות, חשפה הלהקה את הסינגל הראשון של האלבום, "The Catalyst".

האלבום זכה להצלחה גדולה, לראשונה הלהקה הפיקה אלבום קונספט שברובו של האלבום עסקה הלהקה בהתחמשות הגרעינית, הקו הפוליטי המשיך את האלבום הקודם Minutes to Midnight כאשר הלהקה עשתה שינויים לא מעטים בסגנון המוזיקלי שלה והשתמשה יותר במוזיקה אלקטרונית ובפחות גיטרות, הליריקה באלבום הייתה יותר בוגרת ושונה, באלבום ניתן לשמוע מספר נאומים היסטוריים שנתנו השראה לחברי הלהקה לכתיבת האלבום כאשר הראשון מביניהם שפותח את האלבום הוא של הפיזיקאי היהודי רוברט אופנהיימר (אבי פצצת האטום).

לראשונה מילים כמו אהבה וחמלה נאמרות מספר פעמים במהלך האלבום, בנוסף, הופקו שירים כמו Iridescent ו- Robot Boy אשר מדריכים את המאזינים לדרך נכונה ושונה לגמרי מהגישה של הלהקה בשנים הראשונות.

האלבום הופק בצורה שבה המאזין לא אמור לעצור את השירים או לדלג ביניהם, אלא בצורת הופעה בתיאטרון בה המאזין שומע צדדים ודמויות שונות במהלך ההופעה, קטעי מעבר רבים, שיא ההופעה, ומוסר השכל.

ברצועה החמישית של האלבום (When They Come for Me) הראפר שינודה מצהיר באופן רשמי על כך שהוא לא אותו האדם מהאלבומים הקודמים:"Not the same person telling you to forfeit the game" ומסביר פרט לפרט את הדרך שעבר עד לשינוי המהותי ביצירותיו. נוסף על כך, שיר זה מכיל הכי הרבה ניבולי פה מכל שיר אחר שלינקין פארק ביצעו. עם זאת, לא מעט מעריצים התאכזבו מהעדר הגיטרות, אנרגיות במלודיה ומתוכן האלבום בטענה כי הסגנון רחוק מהמוזיקה שהלהקה הפיקה בשני האלבומים הראשונים ופחות תואם את סגנון הנו-מטאל אותו לינקין פארק מיתגה במו ידיה לשיא בשנים הראשונות לקיומה.

הסינגל הראשון להשתחרר מהאלבום, The Catalyst, גרף הצלחה מסחררת ותשבחות רבות, הסינגל הבא אחריו היה Waiting for the End. בסינגל השלישי מהאלבום (Burning In the Skies) ניתן לראות בקליפ שניות של מספר אנשים בסיטואציות שונות שלפני נפילת פצצה אטום על עיר בזמנים של היום ומספר שניות של הפיצוץ עצמו.

הסינגל הרביעי להשתחרר מהאלבום הוא Iridescent. זוהי הפעם השלישית ברציפות שהלהקה תורמת שיר לפס-קול של סרט נוסף בסדרת הרובוטריקים, אשר בשבילו ערך מייק גרסה מחודשת וקצרה יותר של השיר. זהו השיר הראשון של הלהקה בו ישנו קטע שבו כל ששת חברי הלהקה שרים ביחד (אם כי קטע זה נחתך מהגרסה של הסרט). בפרק LPTV ששוחרר במיוחד לקראת יציאת הסינגל, מייק טוען שהלהקה בחרה בשיר בגלל התגובות של המעריצים אליו בהופעות, בנוסף לעובדה שהשיר הפך פשוט לאחד מהשירים המועדפים של מעריצי להקה גם מחוץ להופעות. הקליפים של כל ארבעת הסינגלים מהאלבום בוימו על ידי ג'ו האן.

ההופעה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 2010 אחרי זכייה פעם שנייה ברציפות בפרס "Best Live Act" של תחרות פרסי המוזיקה של ערוץ MTV, הלהקה הודיעה רשמית כי היא מתכוונת להגיע לישראל אחרי ניסיון בן 10 שנים של הקהל הישראלי להביא את הלהקה לארץ מאז צאת אלבום הבכורה. הפקת ההופעה הייתה בחסות חברתו של שוקי וייס והמופע הפותח היה של מגיש הרדיו והראפר קוואמי עם להקתו "החלבות"

בשעה 20:45 בדיוק עלתה הלהקה בגבעת המופעים שבפארק הירקון מול כ20,000 מעריצים נלהבים אשר קיבלו הופעה בת שעה וחצי עם הרבה שירים מאלבומה הרביעי A Thousand Suns ביחד עם להיטים מכל אלבומיה.

לקראת סוף ההופעה לבקשת גיטריסט הלהקה בראד דלסון, הלהקה החליטה לפני השיר The Messenger לעשות קאבר מיוחד וחד פעמי לכבוד הקהל הישראלי לשיר No Woman No Cry הידוע של בוב מארלי.

כמו רוב ההופעות בזמנו, ההופעה נחתמה עם הלהיט Bleed It Out משולב עם A Place for My Head הוותיק.

ביקורה של הלהקה בישראל וכמה שניות מההופעה נמצא באחד מפרקי הLPTV שמלווה את הלהקה בכל סיבובי ההופעות שלה

Living Things - אלבום חמישי (2011-2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Living Things

ביוני 2011 חשף צ'סטר כי הלהקה עובדת כבר כחודשיים על אלבום חדש שלטענתו יגרור לתגובות רבות ומנוגדות אחת לשניה‏[4]. בריאיון שערך חודש מאוחר יותר עם כתב ה-Rolling Stone, צ'סטר צוטט באומרו שהלהקה שמה לה למטרה לשחרר אלבום חדש בכל 18 חודשים, כך שהוא יהיה מופתע אם האלבום החדש לא יצא לאור בשנת 2012[5].

באתר האינטרנט הרשמי של הלהקה הוצג קוד אותו ניסו המעריצים לפענח וגם הצליחו בכך - הביטוי שנתקבל לאחר פענוח הקוד הוא Living Things, מה שאושר על ידי מייק בהודעה בבלוג שלו בתאריך ה-15 באפריל 2012 כשמו של האלבום החדש‏[6]. מייק סיפר בהודעה שהלהקה בחרה בשם זה משום שהאלבום מדבר יותר על אנשים ושהוא יותר אישי מאלבומיה הקודמים של הלהקה, ובאותה הזדמנות הודיע גם על תאריך שחרורו המיועד של האלבום - 26 ביוני 2012.

הסינגל הראשון מתוך האלבום יצא בתאריך ה-16 באפריל 2012 ונקרא Burn It Down. תמונת הסינגל נחשפה מספר ימים לפני יציאתו, לאחר שהוצג תצרף גדול באתר הרשמי של הלהקה, בעל מספר חלקים שלאחר בניית חלק אחד התגלה חלק נוסף עד לגילוי התמונה. באותם ימים בהם מעריצי הלהקה ניסו ואף הצליחו לפתור את התצרף, עלה משחק לאתר הרשמי של הלהקה. כאשר מסיימים את המשחק, מקבלים פרומו של השיר. באותו היום החלה גם מכירתו המוקדמת של האלבום דרך האתר.בתאריך ה-24 במאי 2012 יצא לאור הקליפ של הסינגל Burn It Down. עוד באותו היום נחשף שיר חדש(לא סינגל) מהאלבום בתחנת הרדיו הבריטית BBC-1, ושמו Lies Greed Misery.

אף על פי שהאלבום דלף, הוא הגיע ישר למקום הראשון במצעד המכירות של בילבורד 200 בארצות הברית,בריטניה ועוד מדינות כולל ישראל[7]. פורסם כי הסינגל הבא יהיה אחד השירים היותר בולטים באלבום Lost In the Echo[8]

Recharged- אלבום רמיקס שלישי (2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 8.8.13 הלהקה הופיע ביפן והוציאה שיר חדש בשם A Light That Never Comes ואמרה שיהיה חלק מאלבום רמיקס לכמה שירים מתוך האלבום Living things שייצא לקראת סוף 2013 השיר היה הפסקול של משחק שהלהקה פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה. המשחק שנקרא LP Recharge יצא לאור בתאריך 12.9.13 ועל מנת לשמוע את השיר החדש היה צריך לסיים את כל המשחק בתאריך 16.9.13 הלהקה העלתה את השיר החדש לערוץ ה- You Tube שלהם. בתאריך 29.10.13 Linkin Park הוציאו לאור את האלבום שכלל את A Light That Never Comes ורמיקסים לכל השירים של האלבום Living Things מלבד In My Remains ו-Tinfoil.

The Hunting Party - אלבום אולפן שישי (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 3.3.14 העלו הלהקה לערוץ ה-Youtube שלהם חלק משיר שעליו הם עבדו, ועדיין לא היה לו שם. בתאריך 8.3.14 שחררו הלהקה את השיר המלא - Guilty All The Same, שיצא בשיתוף עם הראפר Rakim. בתאריך 5.5.14 שחררו הלהקה, בערוץ ה-Youtube שלהם, קליפ מילים לשיר חדש בשם "Until It's Gone". השיר קיבל ביקורות נלהבות. עוד לפני כן, ב-27.4.14, שחררו לינקין פארק את שמו של אלבומם החדש ורשימת השירים דרך אתרם, ועמוד ה-Google+ שלהם. רשימת השירים:

1 - Keys To The Kingdom  2 - All For Nothing (feat. Page Hamilton)  3 - Guilty All The Same (feat. Rakim)  4 - The Summoning 5 - War  6 - Wastelands  7 - Until It's Gone  8 - Rebellion (feat. Daron Malakian) 9 - Mark The Graves  10 - Drawbar (feat. Tom Morello) 11 - Final Masquerade  12 - A Line In The Sand

האלבום יצא בתאריך 17.6.2014

כל האלבום הודלף למעט until it's gone ו-Guilty all the same.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראד דלסון

חברים נוכחיים

חברים לשעבר

  • מארק וואייקפילד - סולן ראשי. (פרש ב-1998)
  • קייל קריסטנר - גיטרת בס. (1999)
  • סקוט קוזיול - גיטרת בס. (1999-2001)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסקוגרפיה של לינקין פארק

אלבומי אולפן

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור הצלחתה זכתה הלהקה בפרסים רבים. להלן רשימת פרסים נבחרים של הלהקה.

פרסי גראמי

  • ביצוע הרוק הכבד הטוב ביותר לשנת 2003 - לשיר Crawling.
  • שיתוף הפעולה הטוב ביותר ראפ/שירה לשנת 2006 - לשיר Numb/Encore, יחד עם ג'יי-זי.

פרסי המוזיקה של אמריקה

  • הלהקה האלטרנטיבית הטובה ביותר (2003, 2004, 2007).
  • להקת הרוק האלטרנטיבי הטובה ביותר (2008).

פרסי המוזיקה של MTV אירופה

  • להקות הרוק הכבד הטובה ביותר (2002)
  • ההרכב הטוב ביותר (2002, 2007)
  • להקת הרוק הטובה ביותר (2004, 2011)
  • הביצוע הטוב ביותר (2009)
  • ההופעה החיה הטובה ביותר (2010)

פרסי הווידאו של MTV

  • קליפ הרוק הטוב ביותר לשנת 2002 - לשיר In The End.
  • קליפ הרוק הטוב ביותר לשנת 2003 - לשיר Somewhere I Belong.
  • הקליפ הנבחר של הקהל לשנת 2004 - לשיר Breaking The Habit.
  • קליפ הרוק הטוב ביותר לשנת 2008 - לשיר Shadow Of The Day.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]