בילי אייליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בילי אייליש
Billie Eilish
אייליש מופיעה ב-2022
אייליש מופיעה ב-2022
לידה 18 בדצמבר 2001 (בת 22)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה בילי אייליש פייראט ביירד או'קונל
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-2015
עיסוק זמרת-יוצרתמלחינהפזמונאיתמפיקה
סוגה פופאלקטרופופפופ רוקפופ אלטרנטיבי
סוג קול סופרן
שפה מועדפת אנגלית, אנגלית אמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קוליוקוליליפסנתר
חברת תקליטים דארק-רוםאינטרסקופ
פרסים והוקרה
billieeilish.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בילי אָייליש פייראט ביירד או'קונלאנגלית: Billie Eilish Pirate Baird O'Connell; נולדה ב-18 בדצמבר 2001) היא זמרת-יוצרת, מלחינה ופזמונאית אמריקאית. היא זכתה לתשומת לב ראשונה כאשר הוציאה בשנת 2015 את סינגל הבכורה שלה, "Ocean Eyes", ב-SoundCloud. לאחר צאתו, פנו לאייליש חברות התקליטים אינטרסקופ ודארק-רום. ב-11 באוגוסט 2017 יצא המיני-אלבום הראשון שלה, Don't Smile at Me, שזכה להצלחה רבה. בעקבות הצלחת המיני-אלבום, אפל מיוזיק הכתירו את אייליש כאמנית החדשה הבאה שלהם.[1][2][3]

ב-29 במרץ 2019 יצא אלבום הבכורה של אייליש, When We All Fall Asleep, Where Do We Go? שהופיע לראשונה במקום הראשון במצעד הבילבורד 200, והפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בשנת 2019. האלבום הגיע למקום הראשון ברוב המצעדים בעולם, ביניהם ארצות הברית,[4] ובריטניה. הסינגל החמישי מהאלבום "Bad Guy", הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. בשנת 2020 ביצעה את שיר הנושא "No Time to Die" עבור אחד מסרטי ג'יימס בונד באותו השם. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. מאוחר יותר, הסינגלים שלה "Everything I Wanted" ו-"Therefore I Am" הגיעו לעשיריות הפותחות בארצות הברית ובריטניה. אלבום אולפן השני שלה, Happier Than Ever יצא לאור ב-30 ביולי 2021 והגיע למספר 1 ב-25 מדינות.

בין הפרסים שזכתה בהם ניתן למנות: שבעה פרסי גראמי, שני פרסי המוזיקה האמריקאית, שני שיאי גינס, שלושה פרסי הווידאו קליפים של MTV ופרס המוזיקה בריטית. כמו כן, היא האדם הצעיר ביותר והשני בהיסטוריה שזכה בארבע הקטגוריות העיקריות בטקס פרסי גראמי – "תגלית השנה", "הקלטת השנה", "שיר השנה" ו"אלבום השנה" – באותו הטקס. בשנת 2019, הציב אותה המגזין טיים ברשימה הבאה של טיים 100. בנוסף לכך, הוכתרה אייליש על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי כאמן ה-26 במרבית תוארי המכירות בארצות הברית. בשנת 2022 זכתה בפרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר "No Time to Die". ובשנת 2024 בפרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר What Was I Made For?[5]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייליש גדלה במשפחה של שחקנים ומוזיקאים בשכונת היילנד פארק שבצפון-מזרח לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית. אמה, מגי ביירד, היא זמרת-יוצרת, שחקנית, מדבבת ולוליינית,[6] ואביה הוא השחקן פטריק או'קונל. אחיה המבוגר ממנה בארבע שנים הוא פיניאס או'קונל, אף הוא זמר-יוצר, מפיק מוזיקה ושחקן.

אייליש הוא שמה הפרטי השני. לפני שנולדה, הוריה צפו בסרט תיעודי על שתי תאומות סיאמיות מאירלנד שנקראו "אייליש" ו"קייטי",[7] והחליטו שאם תיוולד בת, שמה יהיה אייליש. אולם בזמן ההריון מת אביה של מאגי, ביל, וההורים קראו לתינוקת בילי על שמו. אחיה באותה עת קרא לאחותו פייראט (Pirate; בעברית: פיראטית), וכך נוצר שם פרטי משולש: בילי אייליש פייראט.[8] היא נולדה מהפריה חוץ-גופית.[9]

אייליש קיבלה חינוך ביתי והצטרפה למקהלת הילדים של לוס אנג'לס בגיל שמונה. בגיל אחת עשרה, החלה לכתוב ולשיר שירים משלה, ובכך הלכה בעקבותיו של פיניאס שבאותה תקופה כבר החל לכתוב, להפיק, ולבצע את שיריו יחד עם להקתו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2015–2017: Don't Smile at Me[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייליש בהופעה, 2017

באוקטובר 2015 הקליטה אייליש את השיר "Ocean Eyes". את השיר כתב פיניאס, שייעד אותו תחילה ללהקתו. אייליש שלחה את השיר למורה לריקוד שלה, שעזרה לה ליצור עבורו כוריאוגרפיה. "Ocean Eyes" יצא לאור בתור סינגל הבכורה שלה באתר Soundcloud ב-2016. קליפ לשיר יצא לאור ב-26 במרץ 2016, וסרטון של אייליש מופיעה עם השיר יצא לאור ב-22 בנובמבר. בשנה זו, אייליש הוציאה סינגל נוסף בשם "Six Feet Under". לאחר מעט זמן, שירה "Ocean Eyes" יצא לאור דרך דארק-רום ואינטרסקופ רקורדס ב-28 בנובמבר, שקיבל בעיקר תגובות חיוביות. "השיר הזה הוא פופ טהור; בלדה שמדברת על רצון עז להשלים עם אקס, אני יכול לדמיין איך זה יהפוך ללהיט גדול." אמר כריס דהוייל האחראי על חברת Stereogum. בינואר 2017, הוציאה אייליש אלבום דיגיטלי המכיל ארבע גרסאות רמיקסים של השיר "Ocean Eyes". באותה השנה נבחרה להשתתף בתוכנית "אפל מיוזיק: הבא", במסגרתה המיני-אלבום המצליח, Up Next Session: Billie Eilish.

בעקבות ההצלחה של הרמיקסים ל-"Ocean Eyes", הוציאה אייליש את הסינגל "Bellyache" ב-24 בפברואר 2017. "Bellyache" נכתב והופק על ידי אייליש ואחיה, פיניאס. קליפ השיר, שאותו ביימו Miles ו-AJ, יצא ב-22 במרץ. ב-30 במרץ, אייליש הוציאה לאור שיר בשם "Bored" כחלק מפסקול סדרת הנטפליקס "13 סיבות".

ב-30 ביוני, אייליש הוציאה סינגל בשם "Watch" עם הסינגל שאחריו, "Copycat" שהשתחרר ב-11 ביולי, ביחד עם הכרזה לדיסק הבכורה שלה Don't Smile at Me. בכל יום שישי בחודש יולי, אייליש הוסיפה סינגל חדש לדיסק הבכורה שלה. בעקבות זה השתחררו הסינגלים "Idontwannabeyouanymore" ו"My Boy". הדיסק השתחרר ב-12 באוגוסט. אחרי השחרור, אייליש עשתה שיתוף פעולה עם הראפר האמריקאי Vince Staples בשביל רמיקס לשיר "Watch" הנקרא "&Burn", שלאחר מכן נכנס לדיסק אחרי הוצאה מחדש שלו.

2018–2020: When We All Fall Asleep, Where Do We Go?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייליש בהופעה, 2019

ב-12 בפברואר 2018, אייליש החלה את סיבוב ההופעות הראשון שלה "Where's My Mind Tour", אשר הסתיים בחודש אפריל. לכבוד Record Store Day, היא הודיעה על תקליט המכיל גרסה אקוסטית לשיר "Party Favor" וגרסה אקוסטית לשיר "Hotline Bling" של הזמר דרייק. אייליש קיימה שיתוף פעולה עם הזמר חאליד בשביל הסינגל "Lovely", שיצא באפריל 2018, ונכנס לפסקול של העונה השנייה לסדרה "13 סיבות". בנוסף, היא גם הוציאה את הסינגלים "Bitches Broken Hearts" ואת "You Should See Me in a Crown". ב-17 באוקטובר 2018, אייליש הוציאה את הסינגל "When the Party's Over".

ב-29 בינואר 2019 הכריזה אייליש על שמו של האלבום When We All Fall Asleep, Where Do We Go?, וחשפה את העטיפה שלו בעמוד האינסטגרם שלה. באותו יום הכריזה גם על הסינגל הבא שלה ופרסמה חלק קצר מקליפ של "Bury a Friend", אשר יצא יממה לאחר מכן בתור הסינגל השלישי של האלבום ב-30 בינואר, באותו יום גם יצא הזמנה מראש לאלבום. ב-4 במרץ, אייליש הוציאה השיר " Wish You Were Gay", שנכנס לאלבום שלה כשיר השני שנכתב. ב-29 במרץ, יצא האלבום הבכורה של אייליש שנקרא: When We All Fall Asleep, Where Do We Go?, האלבום הגיע למקום הראשון ברוב המצעדים בעולם, ביניהם ארצות הברית,[4] בריטניה.[10] כמו כן באותו יום הוציאה את הסינגל החמישי "Bad Guy", שכלל קליפ לסינגל.

ב-24 באפריל החל סיבוב ההופעות השלישי של אייליש הנקרא, "When We All Fall Asleep Tour", באירופה, אוקיאניה וצפון אמריקה. סיבוב ההופעות צפוי להסתיים ב-17 בנובמבר באותה השנה. ב-24 בספטמבר, חשפה אייליש כי סבב ההופעות הרביעי שלה נקרא "Where Do We Go? World Tour", התחיל ב-9 במרץ 2020. בעקבות וירוס הקורונה, כל ההופעות של סבב ההופעות הנוכחי נדחו וסבב ההופעות צפוי להתחיל רק בתחילת שנת 2021.

ב-13 בנובמבר הוציאה אייליש את הסינגל "Everything I Wanted". עם יציאתו נכנס השיר אל המקום ה-8 במצעד הבילבורד הוט 100.[11] ב-20 בנובמבר, נחשף כי אייליש מועמדת לפרס גראמי בכל ארבע הקטגוריות המרכזיות לשנת 2020: הקלטת השנה, שיר השנה, אלבום השנה ותגלית השנה. בכך רשמה אייליש שיא חדש בפרסי גראמי, בהיותה האמנית הצעירה ביותר אי-פעם שקיבלה מועמדויות בכל ארבע קטגוריות אלה.[12] לאחר כמה חודשים זכתה אייליש בחמישה פרסי גראמי ובכך הפכה לאמנית הצעירה ביותר שזכתה בארבעה פרסים בטקס אחד.

ב-14 בינואר 2020 הוכרז כי אייליש תבצע את שיר הנושא של הסרט "לא זמן למות", שיצא לאחר מספר דחיות, ב-8 באוקטובר 2021, במסגרת סדרת סרטי "ג'יימס בונד". השיר, שנושא את שם הסרט: "No Time to Die",[13][14] זכה בפרס גראמי בקטגוריית השיר הטוב ביותר שנכתב למדיה חזותית, בטקס פרסי גראמי ה-63 שהתקיים ב-14 במרץ 2021. זהו אירוע נדיר, שבו זוכה בפרס שיר נושא של סרט קולנוע, עוד לפני שהסרט עצמו יצא.[15]

2020–הווה: Happier Than Ever[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביולי הוציאה אייליש את הסינגל "My Future". ב-12 בנובמבר הוציאה אייליש את הסינגל "Therefore I Am". אייליש היא הזמרת המושמעת ביותר לשנת 2020 בפלטפורמת הסטרימינג ספוטיפיי, זאת השנה השנייה ברציפות.[16] בשנת 2020 הפכה לאדם הצעיר ביותר שהופיע ברשימת פורבס סלבריטי 100, עם רווחים של כ-53 מיליון דולר.[17]

ב-21 בינואר 2021 הוציאה אייליש את הסינגל "Lo Vas a Olvidar", ביחד עם הזמרת רוסליה. ב-26 בפברואר, יצא הסרט הדוקומנטרי "Billie Eilish: The World’s A Little Blurry" ב-Apple TV. הסרט עוסק בחייה האישיים של אייליש ופריצתה ובמיוחד בתהליך היצירה מאחורי הקלעים של אלבום הבכורה שלה When We All Fall Asleep, Where Do We Go?.

ב-27 באפריל, הודיעה אייליש בחשבון האינסטגרם שלה כי תוציא את אלבום האולפן השני שלה, Happier Than Ever, ב-30 ביולי 2021.

ב-29 באפריל, הוציאה אייליש את הסינגל "Your Power". ב-2 ביוני, הוציאה אייליש את הסינגל "Lost Cause". ב-9 ביולי, הוציאה אייליש את הסינגל "NDA".

ב-30 ביולי, יצא לאור אלבומה האולפן השני שלה Happier Than Ever. באותו השנה זכתה בפרס אשת השנה במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של mako וגלגלצ.[18]

אייליש ואוקונל כתבו שלושה שירים מקוריים עבור הסרט "אדומה אש" של פיקסאר משנת 2022, "Nobody Like U", "U Know What's Up" ו-"True Love 1", השירים בסרט בוצעו על ידי להקת הבנים הבדיונית 4*Town[19]

ב-7 באפריל, הזמר לאברינת' שיתף פעולה עם אייליש בשירו "never felt so alone".

ביולי 2023, אייליש הוציאה את השיר "What Was I Made For?" מתוך הסרט "ברבי". את הקליפ לשיר ביימה אייליש בעצמה.[20] השיר זכה באוסקר בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר במרץ 2024. ב-8 באפריל באותה השנה, הכריזה על אלבומה השלישי, "Hit Me Hard and Soft", אשר עתיד לצאת ב-17 במאי.

פעילויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה נפגעת נפש בעצמה, אייליש השתתפה במאי 2019 במסע פרסום של Ad Council – המועצה האמריקאית לפרסום (אנ'), שנועד להגביר את המודעות לבריאות הנפש תחת הכותרת "Seize the Awkward". מסע הפרסום התקיים במסגרת חודש המודעות לבריאות הנפש (אנ') המתקיים בארצות הברית מדי חודש מאי.[21][22][23]

ב-2 בינואר 2020 השיקה חברת האופנה השוודית "H&M" קולקציה בשיתוף פעולה עם אייליש. הקולקציה כללה פריטים שעוצבו בסגנון המאפיין את לבושה של אייליש: בגדים בגזרה רחבה ורפויה הנושאים את הלוגו שלה, ואביזרים נלווים כגון כובעים, גרביים ותיקים.[24][25]

ב-10 בנובמבר 2021 הוציאה את הבושם הראשון שלה, "Eilish" תחת המותג הפרטי שלה "Billie Eilish Fragrances".

ב-18 בנובמבר 2022 הוציאה את הבושם השני בסדרה, "Eilish No. 2". שני הבשמים זכו בפרסים בקטגוריית בחירת הצרכן - הבושם הפופולרי של השנים 2022 ו-2023, בטקס של אגודת הבשמים "The Fragrance Foundation".

ב-9 בנובמבר 2023 הוציאה את הבושם השלישי והאחרון בסדרה, "Eilish No. 3".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מספר שנים כילדה, אייליש הייתה רקדנית. בגיל 13, בעת שהשתתפה בשיעור היפ הופ עם תלמידים מבוגרים ממנה, נקרע סחוס הגדילה בירכה והיא נאלצה לחדול מריקוד.[22] בעקבות האירוע, אייליש סבלה מתקופה של דיכאון ופגיעה עצמית. לדבריה, תקופת הדיכאון דעכה עם פריחת הקריירה שלה כזמרת פופ.[8][22] כילדה רקדנית, אייליש סבלה מהפרעת גוף דיסמורפית, וגם כנערה מתבגרת היא נוהגת ללבוש בגדים אנדרוגיניים רחבים וגדולים מכפי מידתה.[8][26] בסרטון פרסומת שהופק עבור מעצב האופנה קלווין קליין, אייליש הסבירה שהיא לובשת בגדים גדולים ורחבים גם בהופעות כדי שאיש לא יוכל לשפוט את גופה.[26][27][28]

בנערותה הייתה מעריצה של הזמר-יוצר הקנדי ג'סטין ביבר ובשנת 2020 חשפו הוריה בריאיון כי הם אף שקלו לשלוח אותה לטיפול פסיכולוגי בגלל אובססיה לסינגל ולקליפ של ביבר ל־"As Long as You Love Me" ב־2012.[29][30][31]

ב-27 בנובמבר 2018 חשפה אייליש שהיא מתמודדת עם תסמונת טורט שאובחנה אצלה בהיותה ילדה קטנה. זאת, לאחר שבאינטרנט הופצו סרטונים שבהם היא נראית במצבים שונים חווה טיקים של התסמונת. אייליש הגיבה לסרטונים בחשבון האינסטגרם שלה באומרה שנמנעה מלחשוף את הדבר כי לא רצתה להיות מזוהה עם התסמונת. אייליש הוסיפה שהיא למדה טכניקות שונות לצמצום ודיכוי הטיקים.[32]

אייליש חווה סינסתזיה, המשפיעה על יצירתה ועל הקליפים של שיריה. אייליש הסבירה שהיא חושבת על מוזיקה במושגים של ויזואליזציה, וכל דבר שהיא יוצרת נקשר בתודעתה לצבע, מרקם, יום בשבוע, מספר וצורה גאומטרית. היא הוסיפה שמאחר שפיניאס חווה גם הוא סינסתזיה, שניהם חושבים על מוזיקה באותו אופן.[33] לדוגמה היא מתארת את השיר "Bad Guy" כ"צהוב, אבל גם אדום, מספר 7, לא חם אלא חמים כמו תנור, ויש לו ריח של עוגיות".[8] באותו אופן היא מתארת בני אדם: "פיניאס, לדוגמה, הוא משולש כתום".[8]

נכון לשנת 2020, אייליש מתגוררת בבית הוריה שבשכונת הולדתה היילנד פארק, לוס אנג'לס.[34]

בראיון למגזין וראייטי בחודש נובמבר 2023 אייליש יצאה מהארון.[35]

טבעונות ופעילות למען הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייליש גדלה כצמחונית מראשית חייה, ובשנת 2014 עברה לטבעונות. היא פועלת לעידוד טבעונות והגברת המודעות לפגיעה בבעלי חיים.[36][8] ב-2019 השתתפה לצד וודי הרלסון בסרטון הסברה של עמותת גרינפיס להעלאת המודעות לבעיית ההתחממות העולמית ולבעיות סביבתיות נוספות. הסרטון הקורא בין השאר לצמצם את צריכת הבשר והחלב בשל הנזקים הסביבתיים של ייצור מזון מהחי.[37]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של בילי אייליש

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2019: Live at the Steve Jobs Theater[38]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופע חימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם תפקיד הערות מקור
2020 Justin Bieber: Seasons עצמה תיעודי [43]
Not My Responsibility סרט קצר [44]
Coachella: 20 Years in the Desert תיעודי [45]
2021 Billie Eilish: The World's a Little Blurry [46]
Happier Than Ever: A Love Letter to Los Angeles סרט הופעה [47]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם תפקיד הערות
2021 סאטרדיי נייט לייב עצמה (מנחה) פרק: "Billie Eilish/Billie Eilish"
2022 רחוב סומסום עצמה פרק: "Elmo's Number Adventure"
משפחת סימפסון סרט קצר: "When Billie Met Lisa"
2023 נחיל איב פרק: "Running Scared"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בילי אייליש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Savage, Mark (2017-07-15). "Is Billie Eilish pop's best new hope?" (באנגלית). נבדק ב-2019-02-04.
  2. ^ Billie Eilish on Apple Music, Apple Music (באנגלית)
  3. ^ Billie Eilish Is Apple's New UpNext Artist: Exclusive, ספטמבר 2018
  4. ^ 1 2 Billie Eilish's 'When We All Fall Asleep, Where Do We Go?' Debuts at No. 1 on Billboard 200 Chart, אפריל 2019
  5. ^ דביר רשף, יוני בינרט, אוסקר 2024 - בלי הפתעות: "אופנהיימר" הוא הזוכה הגדול של הערב, באתר ynet, 10 במרץ 2024
  6. ^ [Remy-Milora, valerie. Scrumptious Mom Maggie Baird – October 2013. Scrumptious Moms, October 1, 2013
  7. ^ הכוונה לתאומות האיריות אייליש וקייטי הולטון שנולדו בשנת 1988. קייטי נפטרה ארבעה ימים אחרי ניתוח ההפרדה שהתקיים בשנת 1992
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 Eells, Josh. Billie Eilish And the Triumph of the Weird. Rolling Stone, july 31, 2019
  9. ^ Kline, Jennifer. Billie Eilish finds out she was conceived via IVF during Howard Stern interview. Aol. October 2, 2019
  10. ^ Official Albums Chart Top 100, אפריל 2019
  11. ^ Billie Eilish Chart History, Billboard
  12. ^ Richards, Kimberley. Billie Eilish Becomes Youngest Person Ever Nominated In All 4 Top Grammy Categories. Huffington Post, November 20, 2019
  13. ^ James Bond: Billie Eilish to provide No Time to Die theme=Snapes, Laura (2020-01-14). "James Bond: Billie Eilish to provide No Time to Die theme". The Guardian (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-01-17., ינואר 2020
  14. ^ דודי פטימר, ‏"עשתה לפופ מה שנירוונה עשו לרוק": סוד ההצלחה של בילי אייליש, באתר מעריב אונליין, 19 בינואר 2020
  15. ^ Hipes, Patrick (March 14, 2021). Grammy Movie Winners Include Billie Eilish For "No Time To Die", ‘Joker’ Score, ‘Linda Ronstadt: The Sound Of My Voice’. Deadline Hollywood
  16. ^ Bad Bunny, The Weeknd Top Spotify’s Year-End ‘Wrapped’ Lists, Variety, ‏1 בדצמבר 2020 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Billie Eilish, Forbes (באנגלית)
  18. ^ אלו הזוכים במצעד הבינלאומי של mako וגלגלצ 2021, באתר ‏מאקו‏, 30 בדצמבר 2021
  19. ^ Kirsten Acuna, Pixar sent Billie Eilish and Finneas O'Connell a boy band-inspired scrapbook to convince them to write music for their next animated movie, 'Turning Red', Insider (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ Billie Eilish Plays with Barbie Clothes in Music Video for "What Was I Made For?" From the Highly Anticipated Motion Picture 'Barbie' -, mxdwn Music, ‏13 ביולי 2023 (באנגלית אמריקאית)
  21. ^ Herrela, Carla. Billie Eilish Talks About Self-Harm, Depression And How She’s Coped. Huffington Post, july 31, 2019
  22. ^ 1 2 3 Winifred, Dirk. Billie Eilish Reveals the Tragic Event That Triggered Her Depression. Showbiz Cheat Sheet, August 10, 2019
  23. ^ בילי אייליש על בריאות הנפש וחברות, סרטון בערוץ "Ad Council", באתר יוטיוב, 22 במאי 2019
  24. ^ H&M launches a Billie Eilish fashion collection. Yahoo news, January 2, 2020
  25. ^ Billie Eilish by H&M launches this week. Cult MTL, January 1, 2020
  26. ^ 1 2 Dzurillay. Julia. ‘Bad Guy’ Artist, Billie Eilish, on Mental Health and Music. Showbiz Cheat Sheet, May 26, 2019
  27. ^ Dahir, Ikran. In Billie Eilish's Calvin Klein Advert, She Says The Reason She Wears Baggy Clothes Is To Avoid Being Body-Shamed. BuzzFeed, May 11, 2019
  28. ^ Billie Eilish Speaks Her Truth, סרטון בערוץ "של קלווין קליין", באתר יוטיוב, 10 במאי 2019
  29. ^ עידן זקן, ‏גם אנחנו לא האמנו בהתחלה: בילי אייליש הזדקקה לגמילה מג'סטין ביבר, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2020
  30. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏ההורים של בילי אייליש חושפים: "שקלנו לקחת אותה לטיפול, סבלנו ממנה מאוד", באתר ‏מאקו‏, 8 ביולי 2020
  31. ^ Emily Kirkpatrick, Billie Eilish Almost Went to Therapy Over Her Justin Bieber Obsession, Vanity Fair, ‏3 ביוני 2020
  32. ^ Engelman, Nicole. Billie Eilish Reveals She Has Tourette Syndrome After Compilation of Her Tics Emerges Online. Billboard, November 27, 2018
  33. ^ Nattress, Katrina. Billie Eilish Explains How Synesthesia Affects Her Music. iHeart Radio, May 29, 2019
  34. ^ Mathews, Joe. WHAT BILLIE EILISH’S HIGHLAND PARK NEIGHBORHOOD TELLS US ABOUT 21ST-CENTURY CALIFORNIA. Zocalo Public Square, January 21, 2020
  35. ^ Stephan, Katcy (13 בנובמבר 2023). "Billie Eilish Was Made for This: 'Being a Woman Is Just Such a War, Forever'". Variety. ארכיון מ-13 בנובמבר 2023. נבדק ב-13 בנובמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
    Thompson, Jaden (2 בדצמבר 2023). "Billie Eilish on Coming Out: 'I Didn't Realize People Didn't Know'". Variety. נבדק ב-2 בדצמבר 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Gomez, Jasmine. Is Billie Eilish Vegan?. Seenteen, October 9th, 2019
  37. ^ Greenpeace, Our House Is On Fire. September 28th, 2019.
  38. ^ Billie Eilish Live at the Steve Jobs Theater, Apple Music (באנגלית)
  39. ^ 1 2 3 Reed, Ryan (23 ביולי 2018). "Billie Eilish Plots North American Tour". Rolling Stone. ארכיון מ-25 באוקטובר 2018. נבדק ב-25 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Moore, Robby (4 בפברואר 2019). "Billie Eilish Reveals North American Tour Dates for 'When We All Fall Asleep World Tour'". Daily Ovation. ארכיון מ-9 בפברואר 2019. נבדק ב-7 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Rowley, Glenn (14 במאי 2020). "Billie Eilish Postpones Remaining World Tour Dates Due to Pandemic". Billboard. ארכיון מ-15 במאי 2020. נבדק ב-14 במאי 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ "Billie Eilish Announces 2022 Happier Than Ever, The World Tour Dates". www.yahoo.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-05-21.
  43. ^ "Billie Eilish Is In Justin Bieber's 'Seasons' Finale: Watch". Billboard. 25 בפברואר 2020. ארכיון מ-29 באפריל 2020. נבדק ב-6 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Billie Eilish tackles body-shaming and releases powerful short film 'Not My Responsibility'". NME. 27 במאי 2020. ארכיון מ-15 באוקטובר 2020. נבדק ב-29 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "'Coachella: 20 Years In The Desert' Documentary Bows Via YouTube Originals On Former Opening Day". Deadline Hollywood. 10 באפריל 2020. ארכיון מ-27 בפברואר 2021. נבדק ב-30 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Billie Eilish Documentary Announces Apple TV Plus Premiere Date". Variety. 28 בספטמבר 2020. ארכיון מ-29 בספטמבר 2020. נבדק ב-29 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Liz Kocan, Billie Eilish's new concert starts streaming on Disney+ today—here's how to watch, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  48. ^ 2024 Indie Spirit Awards: See the Complete List of Winners, Peoplemag (באנגלית)


בילי אייליש - פרסים