פולגאר (עיר)

**פולגאר**
**Polgár**
סמל פולגאר סמל פולגאר	דגל פולגאר דגל פולגאר
מדינה	הונגריה
חבל	המישור הגדול הצפוני
מחוז	היידו-ביהר
נפה	נפת היידוננש
מושל	יוז'ף טות'
שטח	97.46 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	7,900 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	47°51′59″N 21°07′27″E / 47.8663°N 21.1242°E
אזור זמן	CET
	http://www.polgar.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. פולגאר

פולגאר (בהונגרית: Polgár) היא עיר בהונגריה, במחוז היידו-ביהר, בנפת היידוננש; מקום מושבו של תת-אזור פולגאר.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת בקצה הצפון מערבי של מחוז היידו-ביהר. גובלים בה:

ממערב ומצפון מערב היישובים השייכים למחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן השכן הם טיספלקוניה, טיסאויווארוש, והייקירט.
הגבול הטבעי שלה הוא נהר הטיסה.
מצפון - מזרח ומדרום גובלת ב טיסדיולהאזה, אויהאסה ואוגיהאסה, שהייתה שייכת פעם לעיר עצמה.
במזרח, פאתיה נמצאים במגע עם היידוננש.

מושב המחוז דברצן נמצא 57 ק"מ משם, נירג'האזה במרחק של 51 ק"מ, ומישקולץ במרחק של 49 ק"מ. היישוב נמצא במרחק של 10 ק"מ בלבד מהעיר הקרובה ביותר, טיסאויווארוש.

נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה הגאוגרפי טוב, שכן כביש 35 הסואן (שעבר בעבר בחלקו הפנימי של היישוב) עובר בסביבה הקרובה של העיר מצפון (ונמנע מכניסה למרכז) וממנו מסתעף כביש 36 המספק חיבור לפולגאר עם נירג'האזה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולגאר הוא יישוב ותיק מאוד, שהיה מיושב ברציפות מאז התקופה הפרהיסטורית, על פי עדות הממצאים הארכאולוגיים העשירים שהתגלו וניתן לראותם במוזיאונים.

שמו של פולגאר מופיע לראשונה בכתב בשנת 1229 ב-Váradi regestruum (ספר רישום מהעיר ווארד). בתקופה זו ישבו בו צמיתים. בתקופת פלישת המונגולים לאירופה, אזור פולגאר נחרב כליל והתרוקן מאוכלוסייה. בשנות ה-1440–1450 הוא אוכלס מחדש על ידי הקלאן של הוניאדי. בשנת 1501 תרם הארכיבישוף טמאש באקוץ את פולגאר וסנטמרגיטה, שהיו בבעלותו, יחד עם ארוקטה לבישוף של אגר, ולאחר מכן סופחו שני היישובים למחוז בורשוד באישור מלכותי. בתחילת המאה ה-15 היישוב נכנס לנתיב של פיתוח עיר שוק. מהמאה ה-16 עד אמצע המאה ה-19, יש מידע אותנטי על פולגאר וסנטמרגיטה בתור "אופידום". שני היישובים (פולגאר וסנטמרגיטה) התרוקנו כמעט לחלוטין כתוצאה מהכיבוש הטורקית עות'מאני. מצב זה נמשך מ-1559 עד 1608, כאשר עם התיישבותם של ההיידו הצבאיים. ב-1614 הצטרף גם פולגאר לשורות הערים של ההיידו.