פורלן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פורלן (Furlan) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | צפון מזרח איטליה |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | מחוז פריולי-ונציה ג'וליה |
| סך כל הדוברים: | 794,000 (2000)[1] |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | ? |
| שיטת הכתב: | אלפבית לטיני בתוספת סדיליה |
| דירוג: | אין |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית איטלית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | איטליה (מאז 1999) |
| גוף מפקח: | הרשות האזורית לשפה ולתרבות פורלן Osservatori Regjonâl de Lenghe e de Culture Furlanis |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
פורלן ( Furlan או Lenghe furlane - "שפת פורלן" להאזנה (מידע · עזרה); איטלקית Friulano; סלובנית Furlanščina) היא שפה רומאנית המדוברת בפי כ-800,000 איש במחוז פריולי-ונציה ג'וליה בצפון איטליה, שרובם דוברים גם איטלקית. פורלן אינה ניב איטלקי וכמו רומאנש ולאדין היא שייכת לענף השפות הראטיות אליו איטלקית אינה שייכת.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה ושיוך
בטרם בוא הרומאים לפריולי במאה ה-2 לפנה"ס, היה האזור מיושב בקרנים, בני עם קלטי אשר דיבר שפה קלטית. מעט מאוד מילים ממקור קלטי השתמרו בפורלן אולם השפעה קלטית ניכרת בשמות מקומות. החוקרים מאמינים כי הפורלן החלה להתגבש בשנת 1000 לערך, והמסמכים המוקדמים ביותר בפורלן הם מהמאה ה-11 בעוד שהשירה המוקדמת ביותר היא מראשית המאה ה-14. מעוזה של השפה היה בצ'יווידלה (איטלקית Cividale del Friuli; פורלן Cividât) אך כמעט שלא נעשה בה שימוש רשמי, שכן זה נעשה תחילה בלטינית, אחר כך בונטית ולבסוף באיטלקית.
קרבתה של פורלן אל שכנותיה - הרומאנש והלאדין (לאדין Ladin) שאינה קשורה בשום דרך ללאדינו, שפת יהודי ספרד - הועלתה לראשונה ב-1871 על ידי הבלשן גרציאדו איסאיה אסקולי (Graziadio Isaia Ascoli). אסקולי שכינה את התאוריה שלו בשם "השאלה הלדינית" (La questione ladina), טען כי שלוש השפות שייכות למשפחת שפות אחת שדוברה בעבר משווייץ בצפון ועד לחופי הים האדריאטי ואיסטריה בדרום. רוב החוקרים מסכימים שפורלן, רומאנש ולאדין הן שפות נפרדות. מסיבות היסטוריות הושפעה פורלן על ידי הגרמנית פחות מאשר שתי השפות האחרות, ויכול שזו גם הסיבה לכך שתפוצתה של פורלו עולה פי כמה על זו של רומאנש ולאדין, המדוברות כל אחת בפי כמה עשרות אלפי דוברים.
עם תחילת המאה ה-20 זכתה השפה לתחיה הנמשכת גם בהווה, וב-1919 נוסדה בגוריציה החברה הפילולוגית לשפת פורלן (Societât filologjiche furlane) הפעילה בקידומה של השפה עד היום. תרומה מיוחדת להתפתחותה המודרנית של פורלן מצויה בעבודתיו של פייר פאולו פאזוליני (1922-1975), אשר הקים ב-1945 את האקדמיה לשפת פורלן (Academiuta di lenga furlana). ב-1996 קבע חוק אזורי סטנדרט אחיד לכתיבת השפה המבוסס על הניב המרכזי של השפה, וב-1999 הוכרה פורלן כשפה רשמית באיטליה. בכ-40% מהיישובים בנפת אודינה מוצב שילוט בפורלן לצד איטלקית, וכל יישוב בפריולי שומר על שם פורלני לצד שמו האיטלקי.
[עריכה] תפוצה גאוגרפית
כיום מדוברת פורלן בארבעה ניבים בנפות אודינה, פורדנונה וגוריציה במחוז פריולי-ונציה ג'וליה, ובחלקה המזרחי של נפת ונציה במחוז ונטו. בעבר דיברו פורלן גם בטריאסטה, והניב המקומי כונה טרג'סטינו (Tergestino). טרג'סטינו הייתה מדוברת בפי רוב אוכלוסיית האזור עד סוף המאה ה-17. בתחילת המאה ה-18, עם עליית חשיבותה של העיר וגדילת אוכלוסייתה בעיקר בדרך של הגירה אליה, החלה נסיגה מהירה במעמדו של הטרג'סטינו, אשר פינה את מקומו לטריאסטינו (Triestino), ניב ונטי. אף כי משפחות האצולה בטריאסטה המשיכו לדבר טרג'סטינו עד אמצע המאה ה-18, הניב נכחד בסופו של דבר. אוכלוסיית מהגרים מפריולי בכל רחבי העולם מנסות לשמר את השפה ואת המסורת של ארץ אבותיהם באמצעות אגודות המכונות "פוגולאר פורלן" (Fogolâr Furlan).
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ויקיפדיה בשפה זו: פורלן |
