פטר שטורם

פטר שטורם
Peter Sturm

פטר שטורם בתפקיד ולטר מודל בסרט "השחרור" (1970)
לידה	24 באוגוסט 1909 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	11 במאי 1984 (בגיל 74) גרמניה המזרחית
שם לידה	Josef Michel Dischel
מדינה	אוסטריה, גרמניה המזרחית
תקופת הפעילות	מ-1936
פרופיל ב-IMDb

פטר שטורם (גרמנית: Peter Sturm;‏ 24 באוגוסט 1909 – 11 במאי 1984), היה שם הבמה של יוזף מיכל דישל, שחקן תיאטרון וקולנוע יהודי-אוסטרי.

קורות חיים

דישל נולד למשפחה יהודית דתית בווינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אביו החייט היה ממוצא גליצאי ואמו ילידת הונגריה. אביו נפטר ב-1915, כשהיה בן שש. הוא החל בהתמחות כסוחר אריגים, אך לא עבד בתחום. תחת זאת החליט להפוך לשחקן ולקח שיעורי משחק אצל השחקן האוסטרי ראול אסלן. בזמן לימודיו התפרנס כטכנאי רדיו. עם סיום הכשרתו אימץ לעצמו את שם הבמה "פטר שטורם". הוא הצטרף לשורות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית לאחר שמלאו לו שמונה-עשרה שנים, ובהמשך הפך לחבר פעיל במפלגה הקומוניסטית האוסטרית, שהוצאה מחוץ לחוק על ידי הקנצלר אנגלברט דולפוס. בשנת 1935 הורשע בבגידה ונשפט לשנתיים וחצי מאסר בכלא. לבסוף ריצה שמונה-עשרה חודשי מאסר בשני מתקני כליאה שונים. בשנת 1936, סמוך לשחרורו, הצטרף לקבוצת קברט בווינה שנוהלה על ידי לאון אסקין. נוסף לשטורם היו חברים בקבוצה שני שחקנים קומוניסטים נוספים, יורה זויפר ורוברט קליין לֶרק.

במאי 1938, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, נעצר שטורם ונשלח למחנה הריכוז דכאו. באוגוסט הועבר למחנה הריכוז בוכנוואלד, שם הוחזק בצריף יחד עם אמן הקברט המפורסם פריץ גרינבאום, וזכרונותיו הם המקור היחיד על ימיו האחרונים של הלה. הוא תויג כאסיר פוליטי אוסטרי. באפריל 1939 שוחרר מבוכנוואלד והורשה לצאת מגרמניה. הוא היגר לאיטליה, שם שהה שלושה חודשים במילאנו. בהמשך חצה באופן בלתי חוקי את הגבול לצרפת והתיישב במרסיי. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בחודש ספטמבר נכלא במחנה ריכוז קטן בצרפת – מחנה דה מיל. ב-27 ביוני 1941, זמן קצר לאחר שצרפת נכנעה לגרמניה הנאצית, אסירי המחנה פונו לעיר באיון ברכבת, ושטורם הצליח להימלט. הוא חי במרסיי עד אוגוסט 1942, אז גורש למחנה הריכוז דראנסי ובהמשך למחנה ההשמדה אושוויץ. הוא הוצב במחנה העבודה בלכהמר שבאושוויץ, שם אולץ לעבוד כספר. לעיתים נדירות, כאשר השומרים אפשרו זאת, השתתף בערבי תיאטרון. בינואר 1945 אסירי המחנה הוצעדו בצעדת המוות לבוכנוואלד. שטורם שרד את הצעדה וכתב על כך זמן קצר לאחר הגיעו לבוכנוואלד. הוא חבר לארגון הקומוניסטי המחתרתי של המחנה. בעודו במקום היה חלק מפלוגת הבינוי שבראשה עמד רוברט זיוורט. במהלך השואה, אמו נרצחה באושוויץ. המחנה שוחרר ב-11 באפריל 1945.

שטורם חזר לווינה, שם המשיך בקריירת המשחק שלו ועבד כמגיש רדיו. הוא הצטרף לאנסמבל של התיאטרון "סקאלה", שניצב בשטח הכיבוש הסובייטי בווינה והיה מזוהה עם קו קומוניסטי. עם יציאתה של ברית המועצות מאוסטריה ב-1956 עבר לגרמניה המזרחית. הוא התקבל לצוות הדויטשס תיאטר והרבה להופיע. כמו כן שיחק בעשרות הפקות קולנוע וטלוויזיה בארצו החדשה, בתפקידי משנה שכמה מהם פרסמו אותו למדי: הוא זכור במיוחד כאוגוסט רוזה, אסיר בוכנוואלד החלוש הבוגד בחבריו ומסגירם לגסטאפו ב"עירום בין זאבים" מ-1961; כגנרל ולטר מודל בסדרת הסרטים "השחרור" מ-1970; וכשמידט, היהודי הגרמני המתבולל שנקלע לגטו בפולין ב"יעקב השקרן" מ-1975, הסרט המזרח-גרמני היחיד שהיה מועמד לאוסקר. ב-1961 הוענק לו פרס האמנות של גרמניה המזרחית. עד יום מותו היה מעורב בהנצחתם של קורבנות בוכנוואלד.

קישורים חיצוניים

• פטר שטורם, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• פטר שטורם, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ביוגרפיה של שטורם בגרמנית (עמ' 55).
• זכרונותיו ממצעד המוות (אחרית-דבר בעברית מאת מכר), אוסף בית לוחמי הגטאות.
• פטר שטורם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)