יעקב השקרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת המהדורה העברית של הספר

יעקב השקרןגרמנית: Jakob der Lügner) הוא ספר עלילתי, בנושא השואה, מאת הסופר הגרמני-פולני-יהודי יורק בקר. הספר ראה אור בשנת 1969, בשפה הגרמנית. הספר תורגם לעברית ויצא לאור בעברית בשנת 1979 במסגרת ספריה לעם של הוצאת עם עובד.

בקר עיבד את הספר לתסריט עוד לפני שהספר ראה אור. התסריט שימש להפקת סרט, שנשא את שם הספר ב-1975 במזרח גרמניה. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר[1]. בסרט זה כיכוב ולטימיל ברוצקי והבמאי היה פרנק בייר. בשנת 1999 עובד הספר לסרט קולנוע הוליוודי בבימויו של פיטר קצוביץ' ובכיכובו של רובין ויליאמס.

הסיפור הוא סיפור דרמתי המתובל בהרבה הומור שחור ובציניות.

דמות המספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות המספר, בספר יעקב השקרן היא דמותו של גבר ששמו לא מדווח. הוא גר בגטו, יחד עם גיבורי העלילה ומגורש יחד אתם, בסוף הספר, אל מחנה השמדה. לדמות המספר אין תפקיד פעיל בהשתלשלות אירועי העלילה והוא מדווח עליה לצד דיווח על דעותיו ורגשותיו. הסופר מקפיד להסביר כיצד כל פרט בעלילה נודע למספר, בין אם בצפייה במאורעות בעת שקרו, בין אם משמיעה מעדים בסמיכות לזמן האירועים, בין אם מוידויו של יעקב במחנה ההשמדה, אחרי תומה של העלילה ובין אם מחקירות שונות שערך לאחר סוף מלחמת העולם השנייה. כל זאת, למרות שבפתיחת הגרסה הגרמנית של סרט הקולנוע, כתוב במפורש, שהסיפור עליו הוא מבוסס אינו אמיתי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבור הסיפור, יעקב חיים, הוא קונדיטור לשעבר שכמו תושבים רבים אחרים של הגטו, שבו שורר רעב, הוא עוסק בעבודה עבור הצבא הגרמני בתמורה למזון המחולק במקום. יעקב עובד יחד עם דמויות נוספות בסיפור, בהעמסת משאות על רכבות. לבד ממחסור במזון, חסר בגטו גם מידע על הקורה מחוץ לחומותיו.

הגרמנים מונעים כניסת עיתונים לגטו ואוסרים בתכלית האיסור החזקת מקלטי רדיו. יעקב מספר לחבריו הקרובים על חדשה ששמע מהרדיו שבמפקדת האס אס הממונה על שמירת הגטו, כאשר הזדמן אליה בטעות. אך ידידיו אינם מבינים אותו כראוי ובין יום כל הגטו חושב שליעקב יש מכשיר רדיו המוחזק בהיחבא. רבים מתושבי הגטו דורשים מיעקב עדכוני חדשות. הבולט בין אנשים אלה הוא, הספר לשעבר, קוולסקי הנודניק, שעוד לפני המלחמה כל אחד משניהם ניסה לנצל את השני. אולם, חלק אחר מתושבי הגטו, שהבולט בהם הוא השחקן לשעבר פרנקפורטר, מנסים להשתיק את יעקב מפחד שהגרמנים יערכו מבצע חיפוש נרחב אחרי מקלט הרדיו.

יעקב נאלץ לקבץ חדשות ממקורות שונים בגנבה ובעיקר לבדות חדשות. לפי הבדיות של יעקב, המלחמה קרובה לסופה והגרמנים מצויים בתבוסה ובנסיגה. הבדיות של יעקב מעודדות את תושבי הגטו, מפחיתות את כמות המתאבדים היומית וגורמות לתכנן תוכניות לזמן שאחרי המלחמה, למצוא טעם בפעילות רומנטית וכיוצא בזה. אולם, עם בוא הגירוש ההמוני אל מחנות ההשמדה, השקר נחשף ותושבי הגטו כועסים על יעקב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "יעקב השקרן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)