פיוטר בגרטיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיוטר בגרטיון

הנסיך פיוטר איוונוביץ בגרטיוןגאורגית: პეტრე ივანეს ძე ბაგრატიონი, ברוסית: Багратио́н Пётр Ива́нович;‏ 1765 - 12 בספטמבר 1812), היה גנרל רוסי ממוצא גאורגי שהשתתף בצורה פעילה במלחמות נפוליון. הוא פיקד על הצבא הרוסי במערכות נגד האימפריה העות'מאנית ושבדיה, ונהרג בקרב בורודינו.

בגרטיון נולד בקיזלואר שבדאגסטן והיה צאצא למשפחת בגרטיוני, משפחת מלוכה גיאורגית, מצאצאי בגרט השלישי (975 - 1014) שהיה המלך הראשון של הממלכה הגאורגית המאוחדת, (המלך האחרון מהשושלת היה סולומון השני (1789 - 1810) - מלך אימרתי).

אביו, איבן בגרטיון היה קצין, ואחיו של פיוטר, רומן, היה אף הוא גנרל בצבא הרוסי.

בגרטיון התגייס לצבא הרוסי בשנת 1782, ושרת מספר שנים בקווקז. הוא השתתף במלחמה העות'מאנית-רוסית של 1787–1792 ובמערכה נגד פולין בשנת 1794. ערכו הוכר על ידי אלכסנדר סובורוב, כאשר הצטרף למערכה נגד האיטלקים והשווייצרים בשנת 1799, ובמיוחד השגו הגדול בכיבוש ברסה שבאיטליה.

השיגיו במלחמה בשנת 1805 היו משמעותיים יחסית לביצועי הגנרלים האחרים של הצבא הרוסי. עם כמה אלפי חיילים הצליח להדוף התקפות חוזרות ונשנות בקרב הולברון והצליח לחפות על נסיגתו של רוב הצבא שהיה תחת פיקודו של קוטוזוב. בקרב אוסטרליץ ב-2 בדצמבר 1805 נלחם בגרטיון נגד האגף השמאלי של הצבא הצרפתי שהיה תחת פיקודו של לאן. הוא לחם בעקשות ובגבורה בקרב פרייסיש איילאו ב-7 בפברואר 1807, בקרב היילסברג ב-11 ביוני 1807, ובקרב פרידלנד ב-14 ביוני 1807.

בגרטיון כבש את איי אולנד תוך התקדמות אמיצה לרוחב המפרץ הפיני, בזמן המלחמה הפינית בשנת 1808 (מלחמת רוסיה בשבדיה), ובשנת 1809 הוא הוביל את הצבא הרוסי נגד הטורקים במלחמה העות'מאנית רוסית של 1806–1812. באותה שנה הוא קודם לתואר "גנרל מושלם" ("General ot Infanterii"). פעולותיו במשך השנים ההן גרם לו להופיע כדמות משנית בנובלה של טולסטוי מלחמה ושלום.

בשנת 1812, בזמן מלחמת רוסיה צרפת, פיקד בגרטיון על 2 ארמיות מערביות, וכבש את מוגילב שבבלארוס (23 ביולי 1812). הוא הצטרף מחדש לצבא העיקרי תחת פיקודו של ברקלאי דה טולי, והוביל את האגף השמאלי בקרב בורודינו (7 בספטמבר 1812), שם נורה ונפצע אנושות. הוא מת ב-12 בספטמבר 1812 בכפר סימי, השייך לדודתו.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצאר ניקולאי הראשון הקים לזכרו מצבת זיכרון בשדה בו התרחש קרב בורודינו. גופת הגנרל הועברה למקום בו הוא נפל ונשארה שם עד היום. הקבר הופצץ במהלך מלחמת העולם השנייה (הנהלת המוזאון המקומי הצליחה לשמור רק חלקים מעצמותיו ותכריכיו), אבל מאז הקבר שוחזר.

סטלין קרא למתקפה הסובייטית המוצלחת שבוצעה ב-22 ביוני 1944, מבצע בגרטיון על שמו. אחרי המלחמה סיפחה רוסיה הסובייטית את פרוסיה המזרחית ומאז העיר הגרמנית Preußisch Eylau נקראה בגרטיונובסק, על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]