פייר סולאז'
.jpg) | |
| לידה |
24 בדצמבר 1919 רודז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 2022 (בגיל 102) Centre Hospitalier Universitaire De Nîmes, צרפת |
| שם לידה |
Pierre Jean Louis Germain Soulages |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מקום לימודים |
Montpellier Art School |
| תקופת הפעילות |
1939–2022 (כ־83 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות חזותית |
| זרם באמנות |
אינפורמליזם, אמנות מופשטת, אסכולת פריז |
| הושפע על ידי |
René Jaudon |
| פרסים והוקרה |
פרימיום אימפריאל (1992) העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2005) פרס קרנגי (1964) הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (1999) The Order of the Rising Sun, Gold Rays with Rosette (2020) קצין בלגיון הכבוד (2 בדצמבר 1978) קצין גבוה בלגיון הכבוד (22 באפריל 2011) מפקד בלגיון הכבוד (6 בנובמבר 1990) צלב גדול של לגיון הכבוד (3 באפריל 2015) מפקד מסדר האמנויות והספרות |
| בן או בת זוג |
Colette Soulages (24 באוקטובר 1942–25 באוקטובר 2022) |
|
www | |
  | |
פייר סולאז' (בצרפתית: Pierre Soulages; 24 בדצמבר 1919 – 26 באוקטובר[דרושה הבהרה] 2022)[1] היה צייר, חרט ופסל צרפתי. בשנת 2014, פרנסואה הולנד תיאר אותו כ"אמן החי הגדול בעולם".[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולאז' נולד ברודז, אוורון, בשנת 1919. הוא ידוע גם בשם "צייר השחור", בשל התעניינותו בצבע "הן כצבע והן כחסר צבע. כאשר האור משתקף על שחור, הוא הופך אותו וממיר אותו. הוא פותח תחום נפשי משלו". הוא רואה באור חומר עבודה; פסים של המשטח השחור של ציוריו מאפשרים לו לשקף אור, ומאפשר לשחור לצאת מתוך החושך ולתוך בהירות, ובכך להפוך לצבע מאיר.[3]
לפני מלחמת העולם השנייה, סולאז' כבר סייר במוזיאונים בפריז בחיפוש אחר ייעודו ולאחר שירות צבאי במלחמה, הוא פתח סטודיו בפריז, וערך את תערוכתו הראשונה ב-Salon des Indépendants בשנת 1947. בנוסף הוא עבד כמעצב תפאורה.
סולאז' החל לזכות בהכרה בארצות הברית בשנות החמישים. עבודותיו נכללו בשתי התערוכות הגדולות של אמנים אירופיים, "ציירים אירופיים צעירים" במוזיאון סולומון ר. גוגנהיים (1953) ו"העשור החדש: 22 ציירים ופסלים אירופיים" במוזיאון לאמנות מודרנית (1955) בניו יורק.[4]
במקום שיהיו להם כותרות, ציורי סולאז' נקראים לפי גודלם ותאריך הייצור שלהם. כך, "17 בדצמבר 1966" משנת 1966, באוסף מוזיאון האמנות של הונולולו, מדגים את השחור המוברש באומץ על קנבס לבן.[5]
בין השנים 1987–1994 הוא ייצר 104 חלונות ויטראז' לכנסיית המנזר הרומנסקי סנט-פוי בקונק (אוורון, צרפת).[6]
מבחר תערוכות והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1979 הפך סולאז' לחבר כבוד זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות וספרות.
- סולאז' הוא האמן החי הראשון שהוזמן להציג במוזיאון הארמיטאז' הממלכתי של סנקט פטרבורג ובהמשך גם בגלריית טרטיאקוב במוסקבה (2001).[7]
- ב-2014 הוקם מוזיאון סולאז' בעיר הולדתו רודז, ובו מוצגות יותר מ-500 מעבודותיו לצד תערוכות מתחלפות של אמנים אחרים.[1]
- 2019 הצגת רטרוספקטיבה נרחבת ליצירותיו במוזיאון הלובר בפריז[1]
טכניקת עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולאז' אמר, "הכלי שלי אינו שחור אלא האור המוחזר מהשחור."
בידיעה שהוא זקוק למונח חדש כדי להגדיר את אופן עבודתו, המציא סולאז' את 'Outrenoir' (מעבר לשחור). ציוריו היו ידועים בעומק השחור האינסופי שלהם, שנוצר על ידי משחק באור המוחזר מהמרקם של הצבע. בראיון בשנת 2014, הוא הסביר את ההגדרה של המונח, "’Outrenoir’ שלא קיים באנגלית, וההסבר הקרוב ביותר הוא "מעבר לשחור". בצרפתית אתה אומר "outre-Manche", "מעבר לתעלה", הכוונה לאנגליה או "outre-Rhin", "מעבר לריין", כלומר גרמניה. במילים אחרות, "מעבר לשחור" היא מדינה שונה משחור."
ההתאהבות הראשונית של סולאז' עם שחור החלה הרבה לפני החקירות שלו עם 'Outrenoir' בגיל 60. בתחילה בהתעניינותו בפרהיסטורית ורצונו לסגת למשהו טהור יותר, ראשוני ומופשט בכוונה מכל קונוטציות שונות, הוא מספר על הקסם שלו מהצבע, "במשך אלפי שנים ירדו גברים למחתרת, לשחור המוחלט של המערות, לצבוע בשחור. "הכנתי אותם כי גיליתי שהאור המוחזר על ידי המשטח השחור מעורר בי רגשות מסוימים. אלה אינם מונוכרומים. העובדה שאור יכול לבוא מהצבע שהוא כביכול היעדר אור כבר די מרגשת, ומעניין לראות איך זה קורה."
יישום הצבע בשכבות עבות, טכניקת הציור של סולאז' כוללת שימוש בחפצים כמו כפיות, מגרפות קטנות וחתיכות גומי כדי לעבד את הציור, ולעיתים קרובות לבצע תנועות גירוד, חפירה או תחריט בהתאם לרצונו ליצר משטח חלק או מחוספס. המרקם המיוצר לאחר מכן או סופג או דוחה אור, ושובר את פני הציור על ידי הפרעה לאחידות השחור.[8] בעבודותיו האחרונות בשנים 2013/14, סולאז' החל לגוון במפורש את הפיגמנט המשמש את הצבע, תוך ערבוב גוונים שונים של שחור, כמו גם צפיפות הפיגמנט. בהעדפה לראות את הציורים כמו קירות, הוא השתמש בחוטים כדי לתלות אותם באמצע החדר, "תמיד אהבתי שציורים הם קירות ולא חלונות. כאשר אנו רואים ציור על קיר, זהו חלון, ולכן אני מרבה לשים את הציורים שלי באמצע החלל כדי ליצור קיר. חלון מסתכל החוצה, אבל ציור צריך לעשות את ההפך - הוא צריך להביט בתוכנו".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולאז' היה נשוי מ-1942 לקולט, הצעירה ממנו בשנתיים, עד לפטירתו ב-26 באוקטובר 2022.[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פייר סולאז'- מוזיאון סולאז' החדש נפתח ברודז
- ביוגרפיה, תמונות בגלריה בירץ'
- Musée Soulages
- Atelier JD Fleury
- מרכז פומפידו וירטואל | אספייס פרס
- Pierre Soulages - בלוז
- פייר סולאז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אופיר חובב, מת פייר סולאז', מהציירים הצרפתים הבולטים של המאה ה-20, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2022- פייר סולאז', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 האמן הצרפתי פייר סולאז' הלך לעולמו בגיל 102, באתר ynet, 26 באוקטובר 2022
- ^ Hugh Schofield (24 ביוני 2014). "The president and the 'greatest living artist' in the world". BBC News. אורכב מ-המקור ב-24 ביוני 2014. נבדק ב-24 ביוני 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pierre Soulages: Beyond black | Christie's". www.christies.com (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2019. נבדק ב-2019-09-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pierre Soulages | Artworks, Exhibitions, Profile & Content". ocula.com (באנגלית). 2019-03-04. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2019. נבדק ב-2019-03-04.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Honolulu Museum of Art, wall label, 17 December 1966, accession 4400.1
- ^ "Soulages - Pierre Soulages et les vitraux de l'abbatiale de Conques - Ina.fr". Soulages. אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2017. נבדק ב-2017-12-07.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "biographie | pierre-soulages.com". www.pierre-soulages.com. אורכב מ-המקור ב-1 בספטמבר 2019. נבדק ב-2019-09-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jean-Max Albert, Pierre Soulages, Mouvement sans emplacement, Opus International, n°57, 1975.