פייר קינו
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| פייר קינו (1986) | |||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
20 בפברואר 1962 ליון, צרפת | ||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| התאבד |
17 באוגוסט 2011 (בגיל 49) אייר (אנ'), צרפת | ||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||
| שם לידה |
Pierre Jean Guy Quinon  | ||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 צרפת | ||||||||||||||||||||||||||||
| משקל |
74 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.8 מטרים | ||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | קפיצה במוט | ||||||||||||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1981–1993 (כ־12 שנים) | ||||||||||||||||||||||||||||
| מועדון |
Rhodia Club Omnisports Racing Club de France | ||||||||||||||||||||||||||||
| הישגים | |||||||||||||||||||||||||||||
| שיאים אישיים |
5.90 מטר 5.75 מטר באולם | ||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||
פייר קינו (בצרפתית: Pierre Quinon; 20 בפברואר 1962 – 17 באוגוסט 2011) היה אתלט צרפתי שזכה במדליית זהב אולימפית בקפיצה במוט (לוס אנג'לס 1984) והחזיק גם בשיא העולמי באולמות במקצוע זה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייר קינו נולד ב-1962 בעיר ליון שבצרפת. כבר בגיל צעיר החל להתאמן בקפיצה במוט כשאביו, שהיה אצן בריצת 800 מטר, הפך למאמן שלו. הוא החל להשתתף בתחרויות ארציות כבר ב-1976, כשהיה בן 14, וב-1979 צורף לקבוצת הצעירים (מתחת לגיל 18) בנבחרת האתלטיקה של צרפת. ב-1981 הצטרף למועדון ספורט בפריז (אנ') בה התאמנו קופצי מוט אחרים (כמו תיירי וינרון). הקריירה הספורטיבית של קינו נמשכה מ-1981 עד פרישתו ב-1993 כששיאה בזכייה במדליית זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס. בנוסף להישגיו הבינלאומיים ניצח קינו באליפות צרפת בקפיצה במוט בשנים 1982–1984.
ב-1989 עבר קינו מפריז לעיר בורדו שם החל להתאמן במועדון המקומי.
קינו, שסבל מסדרה של פציעות שהחלו ב-1986, פרש מפעילות ספורטיבית ב-1993. לאחר פרישתו עבר לגור בדרום צרפת (תחילה בעיירה בורמה-לה-מימוזה (אנ') ואחר כך בעיירה אייר (אנ')) שם פתח דוכן נייד לממכר עופות צלויים. במקביל היה קינו פעיל בקהילה וייסד, יחד עם מועצת העיר, את אגודת "ספורט באור" (Sports en lumière) שנועדה לעודד ילדים לעסוק בספורט.
ב-2004 אימן קינו את קופץ המוט הצרפתי רומן מניל במטרה לזכות במדליה באולימפיאדת אתונה אולם מניל הגיע רק למקום ה-18.
ב-2010 ו-2011 סייע קינו לעיר הולדתו ליון להיבחר לארוח אליפות המסטרס העולמית באתלטיקה (אנ') ב-2015.
קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
1981[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות בצרפת קבע תוצאה של 5.50 מטר והחל למקד עליו את אור הזרקורים.
באליפות אירופה לנוער (אנ'), שנערכה באוטרכט שההולנד, זכה קינו במדליית כסף בקפיצה לגובה (5.30 מטר) אחרי פרנטישק יאנסה (אנ') מצ'כוסלובקיה (5.35 מטר) ולפני אולף קסטן (Olaf Kasten) ממזרח-גרמניה (5.25 מטר).
1982[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות אירופה באתלטיקה (אנ'), שנערכה באתונה שביוון, התחרה קינו בקפיצה במוט אך הגיע רק למקום 12 בתוצאה של 5.35 מטר.
1983[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות העולם באתלטיקה, שנערכה בהלסינקי שבפינלנד, התחרה קינו בקפיצה לגובה אך פסל את שלושת הניסיונות בגובה הכניסה של 5.40 מטר עליו החליט.
שיאן עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות אתלטיקה, שנערכה ב-28 באוגוסט בקלן שבגרמניה, שבר קינו את שיא העולם בקפיצה לגובה כשעבר גובה של 5.82 מטר ושבר בכך את שיאו של וולדימיר פוליאקוב (אנ') מרוסיה שעמד על 5.81 מטר ונקבע ביוני 1981 בתחרות שנערכה בטביליסי שברוסיה. שיאו של קינו החזיק רק 4 ימים ונשבר ב-1 בספטמבר על ידי תיירי וינרון מצרפת שקבע תוצאה של 5.83 מטר בתחרות שנערכה ברומא שבאיטליה.
1984[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות אירופה באתלטיקה באולם, שנערכה בגטבורג שבשוודיה, זכה קינו במדליית כסף בתוצאה של 5.75 מטר אחרי תיירי וינרון מצרפת (5.85 מטר) ולפני אלכסנדר קרופסקי (אנ') מרוסיה (5.60 מטר).
אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת לוס אנג'לס זכה קינו במדליית זהב בקפיצה במוט בתוצאה של 5.75 מטר לפני מייק טאלי (אנ') מארצות הברית (5.65 מטר) ולפני ארל בל (אנ') מארצות הברית ותיירי וינרון מצרפת שחלקו את המקום השלישי (5.60 מטר).
הייתה זו הזכייה הראשונה אי פעם של קופץ לגובה צרפתי במשחקים האולימפיים. הקופצים "נהנו" מהעדרו של הקופץ הדומיננטי באותן שנים ושיאן העולם סרגיי בובקה מרוסיה שנעדר מהאירוע בגלל החרם שהטילה ארצו על המשחקים.
1985[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות שנערכה בניס שבצרפת קבע קינו את התוצאה האישית הטובה ביותר שלו (5.90 מטר). תוצאה זו הייתה רחוקה ב-10 ס"מ מהשיא העולמי שקבע סרגיי בובקה 3 ימים לפני כן (6.00 מטר).
1988[עריכת קוד מקור | עריכה]
קינו התחרה על מקום בנבחרת צרפת לאולימפיאדת סיאול אולם נכשל, עקב סדרת פציעות שהחלו כבר ב-1986, ולא השתתף בתחרויות.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קינו נישא לקרוליין לרג' (Caroline Large) ולזוג נולדו 2 ילדים (רובין וז'אן בפטיסט). לאחר הלידה התגרש הזוג. קינו התאבד ב-2011 בקפיצה מחלון דירתו לאחר שסבל מדיכאון.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bernard Amsalem, Pierre Quinon, הוצאת אמאזון[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פייר קינו, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- פייר קינו, באתר olympedia.org
- פייר קינו, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- פייר קינו, באתר Track and Field (גברים)
- פייר קינו, באתר olympics.com
- פייר קינו, באתר worldathletics.org
- הספד למותו של פייר קינו, באתר european-masters-athletics.org (אורכב)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|
