פפלגוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פפלגוניה באסיה הקטנה בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס
פפלגוניה באסיה הקטנה
מפת פפלגוניה. היינריך קייפרט, 1903

פפלגוניה (לטינית Paphlagonia; יוונית Παφλαγονία) היא חבל ארץ היסטורי בצפון אסיה הקטנה ולחופי הים השחור. פפלגוניה שכנה בין ביתיניה ממערב ופונטוס ממזרח ומצפון לפריגיה ולקפדוקיה.

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי פפלגוניה כמעט שלא נזכרו לאורך ההיסטוריה אך הם היו מיושביה המוקדמים של אסיה הקטנה ונזכרו באיליאדה. ייתכן שהיו מקורבים אתנית לתושבי קפדוקיה. הומרוס ופליניוס הזקן ציינו שלאחר חורבן טרויה הוביל אנטנור, מייסדה המיתולוגי של פדובה, את האנטים (Eneti) מפפלגוניה אל חופיו הצפון-מערביים של הים האדריאטי, ושם התערבבו באוגנים (Euganei), שבט מקומי מיתולוגי למחצה, והיו לונטים האדריאטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פפלגוניה יושבה בידי שבטים יוונים במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס, והעיר סינופ נוסדה בשנת 630 לפנה"ס לערך. הרודוטוס ציין כי פפלגוניה נכבשה בידי קרויסוס מלך לידיה במאה ה-6 לפנה"ס וכי לאחר מכן עמדה לצידו של כורש. כל הנסיכים ששלטו בפפלגונים נקראו "פילמנס" (Pylaimenes) על שמו של מנהיגם המיתולוגי, ונראה כי שמרו על עצמאות יחסית בשל מיקומה המבודד יחסית של ארצם, בין הרי צפון אנטוליה לים השחור.

במאה ה-4 לפנה"ס נשלטה פפלגוניה בידי מוקדון ולאחר מותו של אלכסנדר מוקדון באה תחת שלטונו של אאומנס. למרות זאת, המשיכו נסיכי פפלגוניה לשלוט בארצם עד שנבלעה בהדרגה על ידי פונטוס החל בזמנו של מיתרידטס הראשון, מלך פונטוס במחצית הראשונה של המאה ה-3 לפנה"ס, ובאופן מוחלט כמאה שנה לאחר מכן. משלב זה היה גורלה של פפלגוניה זהה לזה של פונטוס, ויחד עימה נכבשה והייתה לפרובינקיה הרומית פונטוס בשנת 65 לפנה"ס.

בירתם הקדומה של הפפלגונים הייתה גנגרה (Gangra) שנקראה מאוחר יותר גרמניקופוליס (Germanicopolis) וכיום צ'נקרה (Çankırı). ערים חשובות אחרות בפפלגוניה היו אמסריס (Amastris, כיום אמאסרה) ואמיסוס (Amisus, כיום סמסון) שעל גבול פונטוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פפלגוניה בוויקישיתוף