פונטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת אסיה הקטנה טרם מלחמות מיתרידטס

פונטוס הייתה ממלכה הלניסטית ומאוחר יותר פרובינקיה רומית, בצפון מזרח אסיה הקטנה במהלך העת העתיקה.

בימי קדם פונטוס חלשה על שטחים נרחבים בצפון מזרחה של אסיה הקטנה (כיום טורקיה) וגבלה בים השחור (אז נקרא "פונטוס אוקסינוס"), ממנו קיבלה את שמה. האזור שימש כמקור ראשי למחצבים בעת העתיקה, והיוונים הקימו בו מושבות לאורך חופיו. תחת שלטון פרס התפתח בחבל מעמד אצולה שהחזיק בנחלות גדולות, שאליו היו משעובדים ברמות שונות הכפריים באזור.

הממלכה ההלניסטית הוקמה בעקבות מותו של אלכסנדר הגדול על ידי מיתרידטס הראשון, מלך פונטוס, בנו של אחד הגנרלים של אלכסנדר. זמן מה אחרי הקמתה, אוחדה פונטוס עם קפדוקיה. פונטוס הייתה כנראה היחידה החזקה והדומיננטית במדינה החדשה, דבר שבחלקו ניתן להסיק מכך שהאזור החדש המשיך להיות ידוע רק כ"פונטוס". בשיאה כללה הממלכה גם חלקים מקולכיס, ביתיניה, פפלגוניה וארמניה הקטנה, וכן חלקים נרחבים מיוון ואיי הים האגאי למשך זמן מועט.

הממלכה התפרסמה בעיקר בזכות מלכה האחרון, מיתרידטס השישי, שהיה מאויביה המרים של הרפובליקה הרומית. מיתרידטס השישי עלה לשלטון לאחר מאבקי ירושה מרים בינו לבין אימו ואחיו הצעיר בערך בשנת 111 לפנה"ס וזמן קצר לאחר מכן כבר פלש לחצי האי קרים על פי בקשת היוונים המקומיים, הביס את הסקיתים והוכתר למלך שם. במהלך מלכותו הגדיל את שטח ממלכתו עד למזרחה של יוון, ופתח בשלוש מלחמות כנגד האימפריה הרומית. מיתרידטס הובס סופית בשנת 64 לפנה"ס על ידי פומפיוס הגדול, תבוסה שלאחריה התאבד עקב פריצת מרד נגדו בהנהגת בנו.

בעקבות מותו, בנו, פארנקס השני, עלה לשלטון וניצל את מלחמת האזרחים הרומית כדי לנסות להחזיר שטחים לממלכתו. אחד הקרבות המפורסמים במהלך ניסיון זה היה קרב זלה ב-47 לפנה"ס, בו הניצחון הרומי היה כה מהיר עד שיוליוס קיסר סיכם אותו במילים "Veni, vidi, vici" (באתי, ראיתי, ניצחתי) אשר היו לאמרה ידועה. פונטוס הפכה לפרובינקיה רומית, ונפתח לפני הרומאים האגן המזרחי של הים התיכון (באותו מסע נכבשה גם ממלכת יהודה, סוריה וחלק מארמניה).

לאחר כיבושה חילק פומפיוס את המדינה בין גלטיה, ובין פרוביניקה חדשה שיצר, פונטוס וביתניה. הפרובניקיה החדשה הייתה פרובינקיה כפולה וחלקה המזרחי שמר על השם פונטוס.

פונטוס הפרובינקיה הייתה ידועה בעיקר באוצרותיה ובפירותיה. התושבים המקומיים, תוך כדי ניצול מרבי של השטחים הפוריים של האזור, היו לנפחים מצטיינים ולספקי סוגי מתכות שונים ברחבי האזור. הכלכלה והיצוא המקומי היו למפורסמים בכל רחבי האימפריה, כשמסופר על ידי לוקולוס שהדובדבנים הראשונים הגיעו לאירופה מפונטוס. כמו כן, השוק המקומי היה עשיר במצרכים נוספים כגון יין, דבש, עצים וכדומה.

בשנת 36 לפנה"ס מסר מרקוס אנטוניוס את מזרח פונטוס לידי נסיך מקומי בשם פולומון, ויצר את ממלכת החסות פונטוס פולמוניאקוס. ממלכה זו שרדה כיחידה מדינית עצמאית עד לשנת 64, שנה בה סופחה לפרובינקיה גלטיה. מאות שנים לאחר מכן, בערך ב-295, תחת דיוקלטיאנוס, חולקה פונטוס מחדש לפרובינקיות חדשות, ולמעשה חדלה מלהתקיים כישות אחת.

בין המקורות הראשיים על ההיסטוריה ותיאור של חבל הארץ נמצאים כתביו של הגאוגרף סטרבון, יליד פונטוס.

תרגום יונתן בן עוזיאל ממקם את "ארץ שנער" המקראית כארץ פונטוס (בראשית י,י; יד,א).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הפרובינקיות של האימפריה הרומית בשיאה
אוסרואנהאכאיהאלפס קוטיאהאלפס מרטימהאלפס פנינהארביה פטראהאסיהאפירוסאפריקהארמניה תחתיתביתיניהבלארראהבריטניהגלטיהגאליה אקוויטניהגאליה בלגיקהגאליה לוגדנסיסגאליה נארבוננסיסגרמניה תחתיתגרמניה עיליתדאקיהדאלמטיההיספניה בייטיקההיספניה טארקוננסיסיהודהכרתים וקירנאיקהלוזיטניהליאקוניהליקיהמוקדוןמאוריטניהמואסיהמצריםנומידיהנוריקוםסיקיליהסופנהסוריהערביהפאנוניהפמפיליהפונטוספיסידיהקיליקיהקפדוקיהקפריסיןקורסיקה וסרדיניהרייטיהתראקיה Roman empire.png