פרשת השחיתות בפיפ"א 2015

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלון Baur au Lac בציריך בו בוצע מעצר בכירי פיפ"א ב-27 במאי 2015

פרשת השחיתות בפיפ"א 2015 היא פרשת שחיתות רחבת היקף שמעורבים בה חברים בוועד הפועל של הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א) וכן מספר גופים מסחריים בתחום הספורט.

הפרשה נחשפה ב-27 במאי 2015, לאחר ששבעה בכירים בפיפ"א נעצרו בעת ששהו במלון בציריך שבשווייץ, לאחר חקירות נפרדות וממושכות של ה-FBI האמריקאי ורשויות החוק בשווייץ.

בעקבות החקירה הוגשו כתבי אישום כנגד תשעה בכירים בפיפ"א (בעבר ובהווה), בנוסף לחמישה שותפים עסקיים של הארגון, בגין שוחד, הטיית מכרזים לאירוח טורנירי גביע העולם בכדורגל, מרמה במתן זכויות שידור, הונאה, סחיטה והלבנת הון בשני העשורים האחרונים, בשווי כולל המוערך ב-150 מיליון דולר.

כספיח לפרשה נפתחה חקירה גם נגד נשיא פיפ"א ספ בלאטר ונשיא אופ"א מישל פלאטיני וב-21 בדצמבר 2015, הודיעה פיפ"א על השעייתם מהארגון למשך 8 שנים, בעקבות החקירה הפלילית שנפתחה נגדם.

השתלשלות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, חשף עיתון "הסאנדיי טיימס" כי חבר הוועד הפועל של פיפ"א הניגרי אמוס אדאמו ביקש 500 אלף ליש"ט (800 אלף דולר) עבור "פרויקט אישי" - בקשה המנוגדת לכללי פיפ"א. על פי הדיווח, ההצעה הועברה על ידי עיתונאי של ה"סאנדיי טיימס" אשר התחזה למנהל בחברה האמריקאית פרנקלין ג'ונס אשר רצתה לסייע לארצות הברית לזכות באירוח המונדיאל.[1]

בשנת 2011 החלו רשויות המס בארצות הברית לחקור חשד להעלמת מס מצד מזכ"ל CONCACAF, התאחדות הכדורגל של צפון אמריקה וחבר הוועד המנהל של פיפ"א, צ'אק בלייזר. בהמשך התרחבה החקירה, בשיתוף עם ה-FBI, ובמסגרתה נחקר בלייזר בנוגע למעורבותו במספר תהליכים לבחירת מארחת המונדיאל החל משנות ה-90. בלייזר השתמש בכסף לנהל אורח חיים ראוותני שכלל דירה במנהטן בעלות של כ-18,000$ בחודש לעצמו, ודירה צמודה בעלות של כ-6,000$ עבור החתולים שלו[2]. בשנת 2013 הודה בלייזר בהאשמות נגדו, שכללו הונאה, הלבנת כספים ועבירות מס שונות במסגרת הסדר טיעון עליו חתם. ההודאה נועדה להקל בעונשו על אישום חמור יותר כנגדו - סחיטה, אשר העונש המקסימלי בגינה הוא 20 שנות מאסר. הבולשת הסתייעה בבלייזר על מנת להקליט ישיבות עם בכירי פיפ"א ובכך להביא להתפתחות משמעותית בחקירה שהובילה להגשת כתבי אישום ולחשיפת הפרשה.

עוד באותה שנה, חשפה מנהלת תחום המדיה במסגרת הקמפיין של קטר לאירוח גביע העולם בשנת 2022, פאדרה אל מג'יד, כי קטר שילמה 1.5 מיליון דולר לנשיא קונפדרציית הכדורגל של אפריקה עיסא חיאתו, לחבר הוועד של פיפ"א מחוף השנהב ז'אק אנומה ולחבר הוועד אמוס אדאמו, על מנת שיצביעו לטובת קטר. השלושה כפרו בהאשמות נגדם. מאוחר יותר טענה מג'יד כי המציאה את הסיפור על מנת לזכות בתשומת לב מצד התקשורת. בשנת 2014 טענה על מג'יד כי נאלצה לסגת מהאשמות שהעלתה כי חששה לביטחונה וכי לא זכתה לייצוג משפטי. החל מיוני 2015, נמצאת אל מג'יד במקום מסתור בחסות הבולשת האמריקאית בניסיון לשמור על ביטחונה.

בשנת 2013, נשיא פיפ"א לשעבר ז'ואאו האבלנז' ונשיא קונפדרציית הכדורגל הברזילאית ריקארדו טיקסיירה הואשמו בלקיחת שוחד במיליוני דולרים. חבר וועד נוסף של פיפ"א בשם מנילאל פרננדו פוטר מהארגון בשל חשדות לקבלת שוחד ושחיתות.

דו"ח גרסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2014, לאחר חקירה מקיפה, פרסם עורך דין מייקל גרסיה, עובד פיפ"א, דו"ח מקיף בן 350 עמודים על הצעות אירוח גביע העולם בשנים 2018 ו-2022 בהן זכו רוסיה וקטר בהתאמה, בניסיון למצוא עדויות לשחיתות, אי סדרים ומתן שוחד. הדו"ח נמסר ליו"ר ועדת האתיקה של פיפ"א השופט האנס-יואכים אקרט, אשר קבע כי אין ראיות שיצדיקו את פסילתן של קטר ורוסיה מאירוח הטורנירים. בעקבות כך, הגיש גרסיה ערעור כנגד קביעתו של אקרט. ב-15 בדצמבר 2014 נדחה ערעורו של גרסיה, אשר בתגובה לכך הודיע על התפטרותו המיידית מהארגון.[3]

על אף העובדה כי פיפ"א סירבה להוציא לפרסום חלקים גדולים מהדו"ח, הוא הועבר לידי רשויות החוק בשווייץ על מנת לקבל את חוות דעתם בנוגע לאי הסדרים שעלו ממנו.

במרץ 2014, חשף עיתון הדיילי טלגרף, כי ג'ק וורנר, סגן נשיא פיפ"א ויו"ר התאחדות CONCACAF קיבל 1.2 מיליון דולר מחברה קטרית הקשורה לאירוח המונדיאל, בבעלות יו"ר התאחדות הכדורגל בקטר מוחמד בן חמאם - ימים ספורים לאחר שהמדינה זכתה באירוח המונדיאל בשנת 2022. 750 אלף דולר נוספים, שולמו לבניו של וורנר, ועוד 400 אלף דולר לאחד מעובדיו הנחשב לאיש אמונו.[4][5] כבר בשנת 2011, השעתה פיפ"א את בין חמאם (שפרש מהמירוץ לנשיאות פיפ"א) ואת וורנר, בחשד כי היו מעורבים בעזרה לקטר ב"קניית המונדיאל".

מעצר הבכירים וחשיפת הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במאי 2015, לאור בקשתה של ארצות הברית, עצרה משטרת ציריך 7 בכירים של פיפ"א בעת ששהו במלון בעיר, במסגרת הכנות לקונגרס פיפ"א ה-65, אשר היה מתוכנן לכלול את הבחירות לנשיאות הארגון. האישיות הבכירה ביותר בין העצורים הייתה ג'פרי ווב, סגן נשיא פיפ"א אשר כיהן גם כנשיא CONCACAF וכנשיא ההתאחדות לכדורגל של איי קיימן. בנוסף, בין העצורים היו גם אאוחניו פיגרדו, ששימש במשך שנים רבות כיו"ר התאחדות הכדורגל האורוגוואית וכן כיהן בתפקידים שונים בארגון וג'ק וורנר, סגן הנשיא לשעבר, שהתפטר ב-2011 מתפקידו לאחר שנחשד בשחיתות. נשיא פיפ"א ספ בלאטר, לא היה אחד מן העצורים, אך נחקר בנושא. העצורים עתידים להיות מוסגרים לארצות הברית לשם המשך חקירה.

כתבי האישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 במאי 2015 הגיש משרד המשפטי האמריקאי כתב אישום בן 164 עמודים כנגד 9 בכירים בפיפ"א וחמישה בכירים נוספים בעולם הספורט.

פרשת השחיתות, הנפרשת על 24 שנים, נחשפה לאחר שתי חקירות ממושכות שהתנהלו במקביל בארצות הברית ובשווייץ.

בארצות הברית חקר ה-FBI חשדות לשחיתות ושוחד בין חברות שיווק ומדיה לאנשי פיפ"א בתמורה להענקת זכויות שידור ושיווק משחקי כדורגל ביבשת אמריקה, בסכום מוערך של כ-150 מיליון דולר, מתוכן 110 מיליון דולר ששולמו ל-5 בכירים בפיפ"א על מנת לקבוע את זהות המארחת בתחרות הקופה אמריקה סנטנריו, מהדורה מיוחדת של הקופה אמריקה שעתידה להתקיים בשנת 2016 בארצות הברית, לרגל 100 שנים לטורניר.

בשווייץ נערכה, בין היתר, חקירה נגד בכירים בוועד הפועל של פיפ"א בחשד לקבלת שוחד בתמורה להצבעה לטובת רוסיה וקטר כמארחות גביע העולם ב-2018 וב־2022.

החרמת כספים והשבתם לפיפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באוגוסט 2021 הודיע משרד המשפטים האמריקאי כי יעביר לפיפ"א 200 מיליון דולר אשר הוחרמו מהמעורבים בפרשה, וזאת על מנת לפצות אותה על הפסדים כספיים אשר ספגה לאורך השנים בהן פרשת השחיתות פגעה בארגון.[6]

רשימת המעורבים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תפקיד מדינה
צ'אק בלייזר מזכ"ל CONCACAF (לשעבר)
חבר בוועד הפועל של פיפ"א (לשעבר)
ארצות הברית
ג'ק וורנר סגן נשיא פיפ"א (לשעבר) ארצות הברית
דריין וורנר בנו של וורנר טרינידאד
גרנדה
דריל וורנר בנו של וורנר. עבד בעבר במחלקת הפיתוח של פיפ"א טרינידאד
ארצות הברית
ג'פרי ווב סגן נשיא פיפ"א ויו"ר CONCACAF ארצות הברית
אאוחניו פיגרדו סגן נשיא פיפ"א
נשיא CONMEBOL (לשעבר)
אורוגוואי
ארצות הברית
ז'רום ואלקה מזכ"ל פיפ"א לשעבר צרפת
אדוארדו לי נשיא ההתאחדות של קוסטה ריקה
חבר בוועד הפועל של פיפ"א
קוסטה ריקה
חוליו רוצ'ה נשיא ההתאחדות של ניקרגואה ניקרגואה
רפאל אסקיבל נשיא ההתאחדות של ונצואלה ונצואלה
חוסה מריה מרין נשיא קונפדרציית הכדורגל הברזילאית לשעבר ברזיל
ניקולס לאוס יו"ר ההתאחדות של פרגוואי
חבר בוועד הפועל של פיפ"א (לשעבר)
פרגוואי
אלפרדו האוויט נשיא CONCACAF הונדורס
חואן אנחל נפוט נשיא CONMEBOL פרגוואי
קוסטאס טאקאס נשיא ההתאחדות של איי קיימן
סגן נשיא CONCACAF
איי קיימן
קרלוס צ'אבס נשיא ההתאחדות של בוליביה
סמנכ"ל כספים ב-CONMEBOL
בוליביה
אהרון דוידסון חבר בוועד המנהל של ליגת ה-NASL
נשיא לשעבר של חברת "טראפיק ספורטס"
ארצות הברית
חוסה אווילה מייסד Traffic Group ברזיל
חוסה מרגוליס מזכ"ל Traffic Group ברזיל
הוגו ג'ינקיס נשיא Full Play Group ארגנטינה
מריאנו ג'ינקיס סגן נשיא Full Play Group
בנו של הוגו
ארגנטינה
אלחנדרו בורסקו מנכ"ל חברת Torneos y Competencias ארגנטינה
איטליה

תגובות לחשיפת הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביוני 2015, במסגרת מסיבת עיתונאים שנערכה בציריך, הודיע נשיא פיפ"א בלאטר על התפטרותו המיידית מתפקידו, על רקע פרשת השחיתות. ההודעה ניתנה כ-5 ימים בלבד לאחר שהחל את כהונתו החמישית בארגון.[7][8]

בעקבות חשיפת הפרשה, החלו גורמים שונים להפעיל לחצים על נותני החסות הגדולים להפסיק את שיתוף הפעולה עם פיפ"א, אשר הניב לה ב-2014 הכנסות של כ-144 מיליון דולר מחסויות. חברת ויזה, לה חוזה עם פיפ"א עד לשנת 2022, הודיעה כי תשקול מחדש את החסות אם פיפ"א לא תבנה מחדש תרבות עם נהלים אתיים חזקים על מנת לשפר את התדמית של משחקי הכדורגל עבור האוהדים. נותני חסות נוספים כמו קוקה-קולה, באדוויזר ומקדונלד'ס ציינו כי הם עוקבים אחר התפתחות הפרשה וכי יגיבו בהתאם.[9]

ב-3 ביוני 2015, נחשפה קלטת המתעדת את עדותו של צ'אק בלייזר בפני שופט משנת 2013, לאחר שהודה באשמה בעבירות סחיטה והעלמת מס, בה הוא מספר כי הוא וחברים נוספים בוועד הפועל של פיפ"א קיבלו שוחד לאורך שנים כדי לבחור בדרום אפריקה כמארחת מונדיאל 2010. עוד סיפר בלייזר כי היה מעורב במתן שוחד סביב ההצבעה לבחירת מארחת מונדיאל 1998, בה צרפת ניצחה את מרוקו.[10]

ב-7 ביוני 2015, חשף עיתון ה"סאנדיי טיימס", קלטות שצולמו במצלמה נסתרת ובהן נחשפת שחיתות בנוגע להצבעה לגבי מארחת מונדיאל 2010.[11]

במסגרת מסיבת עיתונאים שנערכה בספטמבר 2015, שקיימה התובעת הכללית של ארצות הברית לורטה לינץ' יחד עם מקבילה השווייצרי מיכאל לאובר, טענה לינץ' כי גל מעצרים נוספים עתיד להתבצע בחודשים הקרובים. עוד ציינה כי בחודשים האחרונים אותרו 121 חשבונות בנק "חשודים" וכי הרשויות בשווייץ עיקלו נכסי נדל"ן באלפים השווייצרים שעשויים להצביע על פעילות של הלבנות הון.[12]

באוגוסט 2015, בעקבות השחיתות בארגון, פתח ארגון פיפ"א בחקירה פנימית המנוהלת על ידי עורכי דין חיצוניים.[13]

ב-25 בספטמבר 2015, הודיע משרד התובע הכללי בשווייץ, כי נפתחה חקירה רשמית כנגד בלאטר, בגין שורה של עבירות שחיתות. בין השאר, נבדקת העברת 2 מיליון פרנקים שווייצריים שבלאטר העביר לכאורה לנשיא אופ"א מישל פלאטיני, שנרשמה בספרים כעבודות שביצעה אופ"א עבור פיפ"א בעבר. בנוסף נחקר בלאטר, בנוגע לחוזה זכויות שידור שחתם עם ההתאחדות הכדורגל בקאריביים בשנת 2005, כאשר על פי החשד, לא נבחנו חלופות אחרות עבור פיפ"א עבור מכירת הזכויות.[14][15]

בספטמבר 2015, הודיעו הרשויות האמריקאיות כי יחלו לחקור את התנהלותם של מספר בנקים בעולם ואת מעורבותם האפשרית בפרשת השחיתות בפיפ"א. במסגרת כתבי האישום שהוגשו בפרשה, נזכרו שורה ארוכה של בנקים ששימשו כצינור להעברות כספים אסורות, בניהם נמצא גם בנק הפועלים.[16][17]

באוקטובר 2015, הושעו מתפקידם נשיא הארגון בלאטר ונשיא אופ"א מישל פלאטיני למשך 3 חודשים.[18]

ב-9 בנובמבר 2015, התפטר מתפקידו נשיא התאחדות הכדורגל הגרמנית וולפגנג נירסבאך, אשר נחקר במסגרת הפרשה בנוגע לחשד כי התאחדות הכדורגל בגרמניה העבירה 6.7 מיליון יורו ב-2005 שנועדו לסייע לגרמניה לקנות קולות בעד בחירתה של גרמניה לאירוח המונדיאל בשנת 2006. כמו כן נחקר נירסבאך, יחד עם בכירים אחרים בהתאחדות כי לא שילמו מס כראוי על התשלום השנוי במחלוקת של 6.7 מיליון יורו.[19]

ב-3 בדצמבר 2015, ערכו רשויות החוק בשווייץ מבצע מעצרים נוסף, במסגרתו נעצרו כ-12 חשודים, ביניהם אלפרדו האוויט, נשיא התאחדות CONCACAF וחואן אנחל נפוט, נשיא התאחדות CONMEBOL‏.[20] השניים שימשו כנשיאים זמניים לאחר שקודמיהם נעצרו אף הם בחודשים האחרונים.[21] חלק מהמעצרים בוצעו במלון Baur au Lac בציריך, בו בוצע גל המעצרים הראשוני בפרשה.

ב-21 בדצמבר 2015, הודיעה ועדת האתיקה של פיפ"א על השעייתם של מישל פלטיני וספ בלאטר מהארגון (ומאופ"א) למשך 8 שנים, בעקבות החקירה הפלילית שנפתחה נגדם בשווייץ באוקטובר האחרון בגין חשד לתשלום לא חוקי שהעביר פלאטיני לבלאטר החל משנת 2011.[22][23]

ב-12 בפברואר 2016, הודיעה ועדת האתיקה של הארגון כי מזכ"ל פיפ"א לשעבר ז'רום ואלקה, אשר פוטר בחודש ינואר מתפקידו[24], בין היתר, בשל חשד לשחיתות ולמכירת כרטיסים בניגוד לחוק למשחקי המונדיאל בברזיל ב-2014, יושעה מכל פעילות בכדורגל העולמי למשך 12 שנים.[25]

באפריל 2017, אחמד אל-פהד אל-אחמד אל-סבאח התפטר ממועצת פיפ"א לאחר שחבר ועדת הביקורת של פיפ"א מגואם, ריצ'רד לאי, הודה בבית משפט בארצות הברית בלקיחת שוחד של $950,000 מהמועצה האולימפית של אסיה.[26][27] על פי החשד, חוסיין אל-מוסאלם (אנ') שהוגדר כ"יד ימינו של השייח' אחמד אל-פהד אל-סבאח" נתן את השוחד כדי להשפיע על מינויים מרכזיים, בגופי כדורגל אזוריים ובינלאומיים. אחמד אל-פהד הכחיש "בתוקף" כל עבירה.[28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ה"סאנדיי טיימס" חושף שחיתות בפיפ"א, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2010
  2. ^ "Chuck Blazer: Life of ex-Fifa official turned whistleblower". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-07-13. נבדק ב-2022-09-16.
  3. ^ עמית לוינטל, "איבדתי אמון ביו"ר ועדת האתיקה של פיפ"א", באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2014
  4. ^ עוזי דן, שחיתות ענק סביב הענקת אירוח המונדיאל לקטר, באתר הארץ, 18 במרץ 2014
  5. ^ ה'טלגרף' חשף: כך קטאר קנתה את אירוח המונדיאל, באתר ynet, 18 במרץ 2014
  6. ^ The New York Times, משרד המשפטים האמריקאי יחזיר לפיפ"א 200 מיליון דולר שהוחרמו, 24 באוגוסט 2021, באתר The New York Times
  7. ^ טל שורר, על רקע פרשת השחיתות: נשיא פיפ"א התפטר, באתר נענע 10, 2 ביוני 2015
  8. ^ עמית ולדמן, ‏נשיא פיפ"א ספ בלאטר התפטר, באתר ‏מאקו‏, 2 ביוני 2015
  9. ^ אתר למנויים בלבד האם פיפ"א תאבד את נותנות החסות שלה?, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2015
  10. ^ בכיר לשעבר בפיפ"א: קיבלנו שוחד כדי לבחור בדרום אפריקה למארחת המונדיאל, באתר ynet, 3 ביוני 2015
  11. ^ "מרוקו למעשה ניצחה את דרום אפריקה בבחירות לאירוח מונדיאל 2010", באתר וואלה!‏, 7 ביוני 2015
  12. ^ פרשת השחיתות בפיפ"א: "צפוי להתבצע גל מעצרים נוסף", באתר גלובס, 15 בספטמבר 2015
  13. ^ פיפ"א פתחה בחקירה פנימית בעקבות פרשת השחיתות, באתר ynet, 7 באוגוסט 2015
  14. ^ טל שורר וסוכנויות הידיעות, פרשת השחיתות בפיפ"א: חקירה רשמית נפתחה נגד ספ בלאטר, באתר נענע 10, 25 בספטמבר 2015
  15. ^ עוזי דן, כתב אישום פלילי יוגש בשווייץ נגד ספ בלאטר, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2015
  16. ^ תומר ורון, בנק הפועלים ייחקר במסגרת פרשת השחיתות בפיפ"א, באתר כלכליסט, 10 בספטמבר 2015
  17. ^ חזי שטרנליכט, פרשת השחיתות בפיפ"א: בנק הפועלים ייחקר, 11 בספטמבר 2015, באתר Nrg
  18. ^ ערעורם של בלאטר ופלאטיני נדחה, ההשעייה נותרה על כנה, באתר וואלה!‏, 18 בנובמבר 2015
  19. ^ גרמניה: נשיא התאחדות הכדורגל התפטר בעקבות פרשת שחיתות, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2015
  20. ^ דיווח: גביע העולם יורחב ל-40 נבחרות, באתר ynet, 3 בדצמבר 2015
  21. ^ גל מעצרים בפרשת השחיתות בפיפ"א, המונדיאל יורחב ל-40 נבחרות?, באתר וואלה!‏, 3 בדצמבר 2015
  22. ^ יש מחיר לשחיתות: בלאטר ופלאטיני הורחקו ל-8 שנים, באתר ערוץ הספורט, 21 בדצמבר 2015
  23. ^ נרי וייס, עונשים כבדים בפרשת השחיתות בפיפ"א, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2015
  24. ^ nrg ספורט, הגיע תורו: פיפ"א פיטרה את המזכ"ל ז'רום ואלקה, 13 בינואר 2016, באתר nrg
  25. ^ מזכ"ל פיפ"א לשעבר הושעה ל-12 שנים, באתר ynet, 12 בפברואר 2016
  26. ^ Eastern District of New York | Fifa Audit And Compliance Committee Member Pleads Guilty To Corruption Charges | United States Department of Justice, www.justice.gov, ‏2017-04-27 (באנגלית)
  27. ^ Three Fifa officials banned from football for life over corruption charges, The Independent, ‏2017-11-21 (באנגלית)
  28. ^ "Fifa official Sheikh Ahmad resigns". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-01-19.