צוואר בקבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בגורם מגביל. אם התכוונתם למאורע אבולוציוני, ראו צוואר בקבוק (ביולוגיה).

צוואר בקבוק הוא המשאב או גורם הייצור המאלץ (או המגביל), במערכת בעלת אילוץ פנימי. למשאב זה קיבולת (יכולת ייצור) קטנה מזו הנדרשת, כך שהוא אינו מסוגל לבצע את כל המשימות המוטלות עליו, ומגביל את ביצועיה הכוללים של המערכת. התפוקה הכוללת של מערכת זו תהיה שווה לתפוקת משאב צוואר הבקבוק.

עבודת התחזוקה בצד הכביש מאלצת את הנוסעים בדרך לעבור לנתיב אחד היוצר צוואר בקבוק, ובעקבות זאת, עומס תנועה

אילוץ פנימי הוא אילוץ המגביל את תפוקת מערכת ונמצא בתוכה, להבדיל מאילוץ חיצוני, המגביל אף הוא את תפוקת המערכת, אך הוא חיצוני לה, למשל מערכת שהביקוש לתפוקתה קטן מיכולת הייצור שלה. למערכת שלה יש אילוץ חיצוני, אין צוואר בקבוק.

המושג נלקח בהשאלה מצוואר הבקבוק במשמעותו הפיזית הפשוטה: צווארו של הבקבוק צר מגוף הבקבוק, ולכן מגביל את תנועת הנוזל היוצא מהבקבוק. תחילה שימש המושג לתיאור נתיב תנועה שנעשה צר, ולכן התנועה בו, בדומה לתנועת הנוזל בצוואר הבקבוק, מואטת. בהמשך הורחבה המטפורה לשימוש כללי יותר המתואר בפתח ערך זה, כלומר לכל מצב שבו רכיב מסוים מגביל את ביצועיה הכוללים של המערכת.

התייחסות לצוואר בקבוק נעשית בעיקר בתחומים של ניהול והנדסה:

  • בניהול פרויקטים, שם המתנה לשלב מסוים בפרויקט מונעת התקדמות בחלקים אחרים שלו
  • בתחבורה, שם קטע כביש מסוים עשוי ליצור פקק תנועה המשבש את התנועה בכביש ובכבישים המובילים אליו. צוואר בקבוק זה עשוי להיות קבוע, למשל גשר צר בכביש רחב, או זמני, למשל בעקבות מחסום משטרתי שהוצב בכביש או תאונת דרכים שאירעה בו
  • במחשבים, שם רכיב מסוים של חומרה או תוכנה מונע את השגת התפוקה המרבית משאר רכיבי המערכת

להסרתו של צוואר בקבוק מקובלות דרכים אחדות:

  • הגדלת ההצע: הוספת משאבים החסרים בצוואר הבקבוק וגורמים להיווצרותו. דוגמאות:
    • כאשר מתגלה כי במערכת מחשב המדפסת מהווה צוואר בקבוק, ניתן להחליפה במדפסת מהירה יותר, או להוסיף מדפסת מקבילה
    • כאשר מתגלה כי כביש מסוים הופך לצוואר בקבוק, ניתן להרחיבו, או לסלול כביש חלופי לשירות המשתמשים בכביש העמוס
  • הקטנת הביקוש: מתן חלופות לשירות שמספק צוואר הבקבוק. דוגמאות:
    • את העומס על המדפסת ניתן להקטין באמצעות החלפת הד"וחות בשירותי מידע מקוונים, כך שפוחת הצורך בהדפסות
    • את העומס בכביש מסוים ניתן להפחית באמצעות פיתוח קו רכבת במסלול דומה, כך שייפחת מספר המכוניות המשתמשות בכביש
  • שיפור ביצועיו של הרכיב המהווה צוואר בקבוק. התהליך הכללי לשיפור ביצועיו של רכיב במערכת קרוי אופטימיזציה. במדעי המחשב מושקע מאמץ רב בחקר יעילות של אלגוריתמים ובמיטובם

לעתים הסרתו של צוואר בקבוק מסוים איננה פותרת את הבעיה המערכתית, אלא גורמת לנדידת צוואר הבקבוק לרכיב אחר.

בבסיס התאוריה הניהולית ניהול לפי אילוצים של אליהו מ. גולדרט עומד הטיפול בצוואר הבקבוק. גולדרט מגדיר את האילוץ כ"מכונת הכסף של הארגון" שכן הוא ורק הוא קובע את התפוקה הכוללת. שיטתו קובעת כי ראשית יש למצות את האילוץ ולהפיק ממנו את המרב, במקביל יש להכפיף את כל המערכת לאילוץ ולבסוף ניתן להחליט אם להגדיל את הקיבולת של האילוץ. בכל מקרה יש להקפיד שלא להכנע לאינרציה ולעבור לטפל באילוץ הבא מיד כאשר הוא נוצר.

גולדרט אינו מפריד בין אילוץ פנימי לחיצוני וקורא לשוק צוואר בקבוק כאשר הביקוש קטן מיכולת הייצור של המשאב בעל הקיבולת הקטנה ביותר.

ישנם שני מצבים שבהם למערכת יש אילוץ פנימי שאינו צוואר בקבוק:

  • אילוץ סרק: מצב שבו משאב זול מאוד מגביל את התפוקה של המערכת. למשל - מחסור בציוד משרדי בסיסי או עובד זול.
  • כשל מדיניות: מצב שבו תפוקת המערכת נפגעת בגלל החלטה ניהולית שגויה, בעיקר החלטה גורפת. למשל - אם איסור על מתן רכב לעובדים במשרה חלקית מונע מהחברה להעסיק עובד קריטי לתפוקה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • אליהו מ. גולדרט, ג'ף קוקס, המטרה, הוצאת דניאלה די-נור, 1988 (הוצאה ראשונה)
  • בעז רונן, שמעון פס, ניהול ממוקד, הוצאת הוד-עמי 2004

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים