נטאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נְטַאי (או הטיה, באנגלית - Bias) הוא עיוות של תוצאות מדידה או הערכה המוביל לפירוש מוטעה שלהן‏[1]. לדוגמה, מתן העדפה מודעת או בלתי מודעת לנקודת מבט (פרספקטיבה) או אידאולוגיה מסוימת על פני החלופות האחרות.

גורמים לנטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם גורמים רבים היכולים ליצור נטאי. בשלב איסוף הנתונים הנטאי יכול להיווצר בעקבות גורמים הקשורים במכשיר המדידה או בכלי ההערכה, בגורמים הקשורים במושא ההערכה (אדם, חפץ, תופעה וכו'), בגורמים הקשורים בסיטואציית ההערכה ובאינטראקציות שבין כל הגורמים הללו‏[1].

היבט קוגניטיבי ופסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הגורמים האפשריים לנטאי בתהליכים התפיסה והחשיבה האנושיים היא הסכמות. הסכמות מסייעות לאדם להבין את העולם באופן יעיל על סמך ניסיון העבר שלו ומאפשרות לו להתמודד עם היצף מידע של גירויים מהסביבה לנוכח צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית‏[2]. צוואר הבקבוק נוצר משום שהזיכרון לטווח קצר יכול להכיל פחות או יותר שבע יחידות מידע בו זמנית למשך זמן קצר בלבד‏[3]. הסכמות משפיעות על החשיבה בכך שהן פועלות כמסנן עבור מנגנוני הקשב שלרוב מאפשר רק למידע שתואם אותן להירשם בתודעה ולעבור את תהליך הקידוד בזיכרון לטווח ארוך. לא רק זאת, אלא שהן משפיעות גם על המידה ואופן השליפה של אותו המידע. כתוצאה מכך יש להן עמידות בפני מידע סותר ונטייה לעודד התנהגות אשר תוביל לאישורן‏[2].

נאמר שמישהו הוא בעל דעה מוטה, אם שיקול דעתו מושפע מנטאי עד לרמה שבה השקפותיו אינן יכולות להיתפס כנייטראליות או אובייקטיביות, אלא כסובייקטיביות. נטאי יכול, למשל, לגרום לאדם לקבל או לדחות את האמת שבטענה מסוימת, לא בשל חוזקם של הטיעונים ממנה היא מורכבת, אלא מכיוון שהיא תואמת או בלתי תואמת את רעיונותיו המגובשים-מראש. דבר זה מכונה הטיית אישור. בפועל, נטאי נובע לעתים קרובות מהעדפה לא-מודעת מצדו של האדם אשר נדרש לברור או לתווך בנושא כלשהו שלא מתוך עניין אישי.

היבט מערכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטאי מערכתי (systematic bias) נגרם כתוצאה מפגם מובנה במערכת שבה נוצרת הטיה (דוגמה - תרמוסטט שלא כויל כראוי ייטה במספר מעלות קבוע). כתוצאה מכך, נטאי מערכתי גורם לשגיאות מערכתיות. זאת בניגוד לשגיאות אקראיות שפעמים רבות מבטלות את עצמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מנוחה בירנבוים (1997). חלופות בהערכת הישגים. רעננה: רמות.
  2. ^ 2.0 2.1 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  3. ^ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.