צילום טבע

צילום טבע הוא סוגה של צילום, המאופיינת בהתרכזות באובייקטים טבעיים שונים. לצילום הטבע מספר רב של קטגוריות, ובהן למשל צילום נוף, צילום מאקרו של אובייקטים טבעיים, צילום פרחים וצילום חיות בר.^[1]

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של צילומי טבע הוא צבעוניות רבה. תצלומי טבע נוטים להתאפיין בצבעוניות מרובה יחסית לצילומים המשתייכים לסוגות אחרות (כגון צילום אופנה, צילום למטרות פרסום, צילום פורטרטים, צילום רחוב ועוד).^[1] צילומי טבע מתפרסמים במגזינים, בתמונות לראווה, בפרסומות, בתוכניות טלוויזיה המוקדשות לטבע הפראי ומעל במות נוספות.^[2]

צילום טבע מתחלק לשני תחומי-טכניקה: צילומי סטילס וצילומי וידאו.

אתגרים בצילום טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפעמים, הטבע יכול לגרום לנזק רב לציודו של צלם הטבע: הציוד עלול להינזק כתוצאה מגשם, שלג, בוץ, מי ים, רוחות חזקות, הימצאות בגובה רב וכן הלאה.

נזקים כתוצאה ממים: מים החודרים למצלמה עלולים לגרום להופעת פטריות, ויתרה מכך, הם עלולים לגרום לקצר חשמלי אשר משבית את המצלמה זמנית או מוציא אותה לגמרי מכלל פעולה. כדי להתמודד עם נזקים אלה, צלמי טבע מכסים את תיק המצלמה שלהם בכיסוי אטום לחדירת מים, ומצטיידים בציוד אנלוגי, שחדירותו למים נמוכה בהשוואה לציוד דיגיטלי.
נזקים כתוצאה מרוחות חזקות: ידועים מקרים רבים של חצובות יקרות שעפו יחד עם המצלמה היקרה שניצבה עליהן במהלך צילום באתרי צילום טבעיים, בשל רוחות חזקות ופתאומיות. כדי להתמודד עם בעיה זו, צלמי טבע מחזקים את רגלי החצובה בעזרת עצמים המשמשים כמשקולות, כגון תיק ציוד הצילום, שקיות חול או שקיות מלאות באבנים.
נזקים כתוצאה מהימצאות במקומות גבוהים: אתרי צילום מסוימים דורשים טיפוס לגובה רב. במהלך הטיפוס, ציוד הצילום מצוי בסכנת נפילה. כדי להתמודד עם קושי זה, צלמי טבע מקפידים לשאת את הציוד בתיק הצמוד לגב או לכתף, ואשר רצועות התלייה שלו תקינות.

צילום של חיות בר מציב אתגרים נוספים בפני צלם הטבע. צילום תמונות המשתייכות לקטגוריה זו דורש לעיתים קרובות מן הצלם להגיע לחיה מזווית ראייה מסוימת, ולהתקרב אליה כדי לצלמה. ואולם, חיות הבר ניחנות בחושים חדים המאפשרים להן להבחין בנוכחות הצלם, והן נוטות לברוח כאשר הן מבחינות בצלם המצוי בקרבתן. צלמי טבע מתמודדים עם אתגר זה בדרכים שונות, ובהן שימוש בעזרי הסוואה והטמנת מצלמות נסתרות המופעלות מרחוק או באופן אוטומטי, וכן שימוש בעדשות זום עם אורך מוקד גדול (300–600 מילימטר) המאפשרות לצלם את החיה מרחוק.^[3]^[4]

צלם טבע באתר שבו צילם שקנאי חום
תמונת השקנאי החום שצולמה על ידי הצלם
דב פלורידה שחור כפי שצולם על ידי מצלמה אוטומטית שהוטמנה בסביבת המחיה שלו

צילום מאקרו של אובייקטים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום מאקרו מנוצל לעיתים תכופות לצורך צילום אובייקטים טבעיים, לצורך חשיפת פרטים מיניאטוריים באובייקטים אלה, כגון איברים זעירים או טקסטורות שלא ניתן לראותם באופן רגיל. לדוגמה, צילום מאקרו של זבוב עשוי לאפשר לנו להבחין בשערות שעל פניו, וצילום מאקרו של עץ, אבן, אדמה או עלים יכול לאפשר להבחין בדקויות המתקיימות בתוך הטקסטורות של אובייקטים אלה.^[5]^[6]

צילומי מאקרו מתמקדים בעיקר בפרוקי-רגליים (שבאופן טבעי הם בעלי חיים קטנים מאוד) ופרחים.

צילום נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב, צילום נוף (באנגלית: Landscape) הוא צילום הטבע הקל ביותר לביצוע. צילומי נוף מאפיינים בנוכחות של פרטים עמוקים וצבעוניים ביותר. בדרך כלל צילומי נוף מתפרסים לרוחב או באים בפורמט של צילומי פנורמה. הם כוללים הרים, סלעים, אגמים, נהרות ונחלים, מפלי מים, מעיינות, מצבורי צמחים, מרבדי פריחה ועוד. תת-תחום של צילום נוף הוא צילום שקיעה וזריחה, לרוב על רקע הים.