קיטה איקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Kita Ikki.jpg

קיטה איקי (北 一輝‏; 1883, סאדו - 1936) היה סופר, פילוסוף ואידאולוג יפני שהשתייך לזרם הקיצוני ביפן ופעל במחצית הראשונה של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איקי נולד ביפן בשם קיטה קיטה טרוג'ירו. הוא למד באוניברסיטת טוקיו ובעודו סטודנט הוא נמשך ברעיונות סוציאליסטיים. בשנת 1904 הוא עבר להתגורר בטוקיו, שם הכיר מספר פעילים סוציאליסטים והחל להזדהות עוד יותר עם רעיון השוויון שמאחורי הסוציאליזם. על אף שאהד את הסוציאליזם, טען איקי כי הוא לא האמת האמיתית וכי מקורו של רעיון השוויון שקסם לו כל כך בסוציאליזם, הוא במסורת היפנית ולכן יש לחדש ביפן את מסורותיה העתיקות. בתחילה נכשל איקי בהחדרת רעיונותיו ביפן, על כן הוא נסע ב-1911 לסין, על מנת לנסות את כוחו שם בניסיון להפלתה של שושלת צ'ינג.

גם בסין לא צברו רעיונותיו אוהדים רבים ועל כן הוא חזר ליפן. היסטוריונים מתווכחים באשר להשקפתו של קיטה איקי אך נראה כי השקפתו כללה סוציאליזם, פשיזם ומיליטריזם. כמו כן הוא חייב את ההתפשטות היפנית גם על שטחים של מדינות אחרות באסיה, זאת על אף שמנגד, הוא התנגד לאימפריאליזם המערבי באסיה.

קיטה איקי הוצא להורג יחד עם כ-19 קצינים מסיעת הקודו-הא אשר הלכה לאור רעיונותיו, לאחר שהורשע במשפט שדה בעקבות מרידת הנפל של שנת 1936.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "קוקוטאי והסוציאליזם הטהור" - 1906
  • "היסטוריה אישית של המהפכה בסין" - 1916
  • "תוכנית לארגונה מחדש של יפן" - 1919, נפסל על ידי הצנזורה היפנית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]